נקודות למחשבה - א'
ראשית כל עלי לציין שאינני מתנגד לשום טקס שמאני (או טקס אחר) הכולל שימוש בצמחי הזיה שונים ומשונים. מי שרוצה להתנסות, שיהיה לו בהצלחה, ואשמח גם לשמוע חוויות. אבל, תמיד כדאי לחשוב היטב, לבדוק מול מי אתם עומדים (לדבר גם עם מר מור ואם אפשר אז גם עם אותו דון שהוזכר באתר, לברר מה בדיוק הוא אותו צמח, מה תכונותיו, וכל הדברים שאתם בטח יודעים לבד. כמה נקודות למחשבה למי שבכל זאת בוחר להשתתף בטקס הנ"ל: צמח האיהווסקה (השם הוא בשפת הקוואצ'ואה ופירושו "עשב הנשמות") מכונה בפי הילידים של דרום אמריקה גם "עשב החזיונות" ו"עשב המוות" (המילה עשב היא תרגום שלי ל-vain). שמו הלטיני הוא Banisteriopsis Caapi (דובקין דה ריוס, 1972). בברזיל הוא מכונה ייג', וזה השם שבדרך כלל נתקלים בו במחקרים אתנוגרפים הנוגעים לצמח זה. בטקסים בדרום אמריקה מעורב הייג' עם צמחים נוספים כמו טבק, פסיכוטיה וירדיס וקקאו. החומרים האקטיביים בצמח נקראים הרמיין והרמלין (Harmine, harmalin) עליהם אפשר למצוא חומר רב באינטרנט. בעקרון התערובת עצמה אינה גורמת להזיות, אלא אם מוסיפים אליה צמח נוסף בן אותה משפחה המכיל DMT (ווילודו, 1990). יש לברר עם מארגני הטקס אילו צמחים מוסיפים הם לייג', ומי עושה זאת. הייג' משמש בטקסים שמאניים בכל אגן האמאזונס, בעיקר בברזיל, קולומביה ופרו. השמאנים של דרום אמריקה עוסקים בעיקר (אם כי לא רק) ברפואה (מקצוע המכונה קוראנדריזמו), ורוב הטקסים שלהם (אם כי לא כולם) עושים שימוש בייג'. לפי מחקרים אנתרופולוגיים רוב הפעמים הצמח משמש לזיהוי וטיפול במחלות תלויות-תרבות (פסיכוסומטיות אם תרצו), אולם הוא ידוע גם בשימוש לגרימת מחלות (מאגיה שחורה...), הגדת העתיד, מציאת אנשים וחפצים אבודים, יצירת קשר עם רוחות ושליטה בהן, יציאה למסעות שמאניים, ולחיזוק קשרים חברתיים (כל החברה יושבים ביחד ושותים ייג'). ילידים באמאזונס שעשו שימוש בייג' מדווחים בעיקר על חוויות חוץ גופניות, מפגשים עם היגואר, הנחש, חיות טורפות אחרות, אבות שדים או אלים, ראייה של נופים וכפרים מרוחקים, וחזרה על ארועים שקרו בעבר (ווילודו, 1990). יש לציין כאן שאלו הם חוויותיהם של בני תרבות האמאזונס, ואולי החוויות שלהם הן תלויות תרבות, מה שאומר שאולי אתם לא תפגשו לא יגואר, לא אבות, ולא תצאו למסעות חוץ גופניים. באמאזונס, למרות שרבים מאוד מכירים את השימוש בייג', הכנת התערובת שמורה למומחים לדבר המכונים "ווג'טליסטאס". מומחים אלו הם שמאנים הידועים בידע הבוטני הרב שלהם (לונה, 1986) שוב, יש לשאול את מור מי מכין בטקס שלו את התערובת ומהיכן רכש את הידע. לאמב מדווח (לאמב, 1985) שהתערובת גורמת לעיתים להאטת הדופק, צמרמורות, שיתוק, וירידה בחישת גירויים חיצוניים - במילים אחרות תחושת גסיסה (NDE). במערב נוהגים בדרך כלל למצות את החומרים האקטיביים (הרמלין והרמיין) מהצמח כדי למנוע חוויות שכאלו, אך אם מטרתכם היא חוויה שמאנית אמיתית, חשוב להבין שתחושת המוות היא חלק בלתי נפרד מן הטקס השמאני, ולכן שימוש בגירסאות המערביות של הצמח אינן יכולות להעניק חוויה שכזו, והטקס עלול להיות מיותר. בכל מקרה, כיוון שאינני יודע אם מור משתמש בחומר ממוצה שהוכן במערב, או בצמח עצמו (כדאי לבדוק זאת), יש להיות מוכנים גם לתחושות מוות כאלו, ואכן למלא אחר ההוראות המפורטות שפירסם מור באתרו.