ולדעתי האמונה שלי אומרת
שלפני הכל, למדו את הילדים שלכם לסגוד לעצמם, להוריהם, לדברים חשובים בחיים אחרים לפני הכל, זה לא שאני אומרת שאסור להעריץ, אבל כשאדם מגיעה לתובנות חזקות להסביר לילד שעליו להעריץ ולרדוף אחרי עצמו, אז כשהוא הולך לקבל חתימה, הוא לא ירוץ ולא יראה כלום, הוא יעשה זאת בבמתינות. אין סיבה בעולם שילד יגיע למצב כזה שהוא יסגוד עד לכדי ריצה רדיפה אחר אומנים, כשבתי היתה בגיל בו היו מעריכים את המורדים, אני זוכרת שהסברתי לה את זה בצורה כזו, שכל האהבה שלה התמתנה והיא המשיכה להעריץ, אבל צריך להרגיע, תנסו להסתכל מהצד ולראות שזה סוג של עוול בהתהוותו. אולי אני נשמעת פילוסופית, אבל מה לעשות, יש דברים שאנחנו לומדים עם השנים וזה אחד הדברים שלמדתי, שלפני שאני אלך לחפש כל דבר שחשקה נפשי, או שמגיע לי וזה מתחיל מדבר קטן ולא חשוב עד לחיפוש עבודה, או זוגיות - קודם כל נלמד להחזיק מעצמנו ואז לא נאבד עצמנו לדעת. משתתפת בצער רב מאוד מאוד על האסון הנורא הזה.