טרנסג'נדר בעורף האויב.
הלכתי היום לקנות נעליים. היתה חוויה ג'נדרקווירית למשעי. בחנות הראשונה, המוכר התייחס אליי בשיא החביבות, קרא לי "חמוד" והכל, עד ששאלתי "אה, יש לך את זה אולי במידה 39?" ומרגע שהוא קלט שאני נקבה הוא התחיל להתייחס אליי כאילו יש לי מחלה מדבקת. בשלב מסוים, אחרי שהוא לא רצה להביא לי נעליים במידה שלי והתעקש שאני אמדוד רק את הנעליים מהתצוגה שלא היו במידה שלי, אמרתי לו "תגיד לי, אתה עושה ממני צחוק?!" ויצאתי בכעס ועלבון. לחנות הבאה כבר הגעתי קצת בהתנגדות, ושם היה די כיף. המוכר דיבר אליי בהתחלה בלשון זכר, אחר כך בלשון נקבה, על שניהם לא מחיתי. אחר כך נכנסה לחנות אשה והתיישבה לידי, עם כלב. המוכר שאל אותה "זה זכר או נקבה?" אבל הסתכל עלי. היא לא ענתה. אחר כך הוא דיבר איתה ואמר לה "הנה נעליים כמו ש..." ואז הוא פנה אליי ואמר "סליחה, אבל זה 'הוא' או 'היא'?". רק חייכתי אליו בשתיקה, נראה לי שהוא הזיע, אבל הוא אמר לה "כמו שמודדים שם" והצביע עלי. אחרי כמה רגעים הוא שוב אמר "אני מצטער, אני פשוט חייב לדעת אם זה בן או בת". אמרתי לו "למה כל כך חשוב לך לדעת?" והוא ענה "כי זה מלחיץ אותי כשאני לא יודע". "אז אולי הבעיה היא בזה שאתה נלחץ, ובמקום להתעקש לברר, אתה יכול להילחץ פחות". ואז האשה התערבה ואמרה "נו, זה ברור שהיא אשה, מה אתה רוצה, זה ברור". חייכתי אליה ואמרתי "נראה לי שעדיף לי הבלבול שלו על פני הבטחון המוחלט שלך", והיא שתקה רגע ואמרה "טוב, מה זה משנה, כולנו בני אדם". שיעור "ג'נדרקוויריות 101" נמשך בעוד האשה יוצאת החוצה. המוכר אמר לה "רגע, הכלב זה זכר או נקבה??!" בייאוש (לדבריה זה היה זכר) ואז שאלתי אותו "למה זה כל כך חשוב לך אם הכלב זכר או נקבה, אם בני אדם הם זה או זה, מה כל כך מלחיץ אותך בזה?" (אם הוא מנסה להעליב אותי דרך הכלב, לפחות נאוורר את הסוגיה). והוא ענה "זה חשוב, זה חשוב לי לדעת" (עמוק). אחרי כמה רגעים הוא אמר "אני מצטער אם קודם פגעתי בך כשלא ידעתי אם את בן או בת", ואמרתי לו "רגע, ועכשיו אתה בטוח?" וחייכתי (צריך לשמור אותם מבולבלים). הוא ענה "כן, בטח, אה, לא?" ואמרתי לו "לא ברור למה אתה כל כך בטוח". אחרי רגע של הרהור הוא אמר "את יודעת, לפני כמה ימים ראיתי כתבה על אשה שהתחזתה לגבר" (כאילו מחוץ לכחול, פתאום). "חן אלקובי?" שאלתי, "הוא לא התחזה, הוא גבר" (זה שיעור למתחילים, אני לא אכנס איתו למורכבויות). "לא, היא אולי עוד כמה שנים תהפוך לגבר אחרי כל מיני דברים, אבל היא לא" (לא בדיוק הבנתי, אבל זה מה שהוא ענה). "לא, הוא מגדיר את עצמו כגבר, והוא גבר. אתה יודע מה זה טרנסקסואלים?" שאלתי. "טרנס-משהו, כן שמעתי משהו כזה" "אז טרנסקסואלים מרגישים שהם חיים בתוך הגוף הלא נכון, והזהות שהם בוחרים לעצמם היא הזהות שלהם" (שוב, בלי דקויות, כן? ). "טוב, לא יודע, אם את אומרת" שם בערך נגמר השיעור. היה מסקרן בשבילי, בעיקר כי אני בדרך כלל לא מתעקשת לענות לאנשים, אלא רק מנסה להתחבא בין המדפים ולהיעלם. את הנעליים שם לא קניתי בסוף, אבל זה לא היה קשור לעניינים הג'נדרקוויריות. ביזאר, נחמד, ורציתי לחלוק. גרם לי לחשוב על הענין הזה של פוקו, שכוח מעורר התנגדות. אם המוכר בחנות הראשונה לא היה מתייחס אליי כמו למחלה, לא הייתי כל כך נחוש להעביר את המוכר בחנות השניה שיעור מזורז בבלבול מגדרי עיקש. [בהזדמנות זו אני שמח לבשר על החלפת שם המשתמש. כבר מלא זמן לא רציתי את הצורה , הלועזית, אבל התעצלתי להחליף, והנה החלפתי. אתןם מוזמנימות להמשיך להתייחס אליי בכל שם שתבחרו, כולל יוענה. וסליחה על הכינוי הפומפוזי, "יו" היה תפוס, ונחמד לי להיות זקן אירופאי
]
