יאללה בואו ניתן ליום האם בראש! שרשור קליל

noaronen1

New member
יאללה בואו ניתן ליום האם בראש! שרשור קליל

בעקבות התגובה של mumfor4 למה שכתבתי על יום האם חשבתי שיהיה נחמד ללכת בהפוך על הפוך
יאללה בואו נוציא קצת רפש
מה הכי מעצבן אתכן בלהיות אמא???!!! אולי כשהם צועקים מהשירותים: אמא סיימתי!!!! או להתעורר מבכי באמצע הלילה ולא להירדם עד הבוקר? כשהם באים באמצע החלום ומעירים אתכן? או אולי להכין כל יום סלט פירות כשהם חוזרים מבית ספר, או רגע??!! אולי הפרצוף החמוץ שמקבל אתכן כשאתן אוספות אותם מהגן או בית ספר ועוד לפני שאמרתם שלום הם מתנפלים עליכן בעצבים? או המריבות על זה שאין להם מקום באוטו שכל מה שבא לכן זה רק לפתוח את הדלת ולקפוץ החוצה???
זה המקום לומר הכל - בלי צנזורה
תנאי אחד - בואו נעשה מזה שרשור כיפי, שימו את השיפטיות בצד ונשב לנו כולן ביחד בחושך....
 

mumfor4

New member
אני אתחיל .

קודם כול די חושבת שהבעיה אצלי , אני לא משחררת / אין לי זמן תמיד ואני לחוצה .
הכי הכי קשה לי זה הבוקר והערב , כמה שאני לא משתדלת לתקתק הכול ערב לפני עדיין אני מוצאת את עצמי רודפת אחריהם בבוקר .
סצינת מהיום לפני שעה .
אני עם שלוש קערות במטבח , כול אחד רוצה קורנפלקס אחר , המתבגרת פספסה את האוטובוס ואני בלחץ להספיק לקחת אותה ושכולם יאכלו .
פתאום אני קולטת שאחד שכח לשים את המכנסיים ועוד מסתובב עם פיגמה , ברקע ״ אמא תגידי לו , הוא בועט בי מתחת לשולחן שאת לא תראי ״ ״you idiot poop " זה לא אני התחלתי ״ א מ א !!!!
במקביל מנסה לסרק את הקטנה שהחליטה שהיום היא רוצה הרבה צמות קטנות כמו שיש לאווה מהגן

הגדולה ברקע , אמא אני מאחרת נווווווו .... הם חייבים לאכול בבוקר ???

עד שהכנסתי אותם לאוטו הסאגה נמשכה , אמא אני רוצה לסגור לבד את הבוסר אני כבר big .... מחכה בסבלנות שתי דקות , בינתיים מרגישה שעשן דק מתחיל לצאת לי דרך האוזניים .... בזווית העין אני רואה שהוא מנסה לסגור את החגורה לתוך התופסן של הכסא האמצעי . מנסה לעזור , הוא מתחיל לבכות ״ אני לבד , לא את !״
אם נשארתם ולא התייאשתם באמצע , ככה נראה הבוקר , ככה נראה הערב . ובאמצע יש כמה דקות של חסד , מקסימום רעשי רקע של השואב אבק .

להיות אמא זה לא קל , לתמרן , כולם רוצים לדבר יחד , לשתף , לפעמים נראה לי שהם לא ממש אוהבים אחד את השני ולפעמים אני נמסה כשהם מתחבקים פתאום בקטע מפחיד של סרט .

בין ערימות כביסה , לניסיונות גמילה , למחלות ילדות , לשינה לא רציפה ( כמה שנים לא ישנתי לילה שלם , תמיד יש מישהו מהם שנוחת אצלנו באמצע הלילה ואז כמו שנועה כתבה אני לא מצליחה להירדם חזרה )
להיות אמא זה הדבר הכי קשה שיש .
לנהל יומנים , היום לזה יש חוג , מחר לזאת יש תור למרפאה , מחרתיים אסיפת הורים ( שלושה ילדים באותו בית ספר ואמא אחת ) וכן זה קשה שבעתיים שהאמא הזאת צריכה לעשות הרבה לבד כי החצי שלה לא בסביבה ( זה זמני אני מבטיחה לעצמי וממשיכה הלאה )
ובין המוני המטלות והעצבים הנמתחים חיבוק אחד בלילה , ״I love you zillion time Mami" שווה הכול .
 

rona73

New member
שאלה לי?

למה את לא שואלת בערב לפני איך ומה הם רוצים לאכול בבוקר ואיזה צמות לעשות?

זה יכול לחסוך לך זמן בבוקר.

את כול הבקשות אני שואלת וכמובן מצפה לתשובות ערב לפני...
 

mumfor4

New member
תשובה לך

אנחנו יכולות להחליט על משהו ואז בבוקר היא משנה את דעתה .
לגבי האוכל , בדרך כלל אני יודעת מה הם אוהבים לאכול אבל כמו תמיד כשמרפי בא אלינו היוצרות מתהפכות ותמיד כשאין זמן בבוקר שוב דעתם משתנה .

אני אנסה לחדד את זה איתם היום בערב ואזכיר כמה שאנחנו לא אוהבים בקרים לחוצים .
תודה
 

Mottek

New member
אפשר הצעה?

אני ממש ממש לא טיפוס של בוקר ואני החלטתי שאני לא מבשלת שום דבר חוץ מהקפה שלי. גם אין לי זמן לבשל. אני קמה ב6, צריכה להכין ארוחת צהריים ולהלביש את הקטנים. הגדול כבר צריך לצאת מהבית ב7. יש לו אוטובוס לתפוס ולמעט מקרי חרום לא מקובל עלי שהוא יפספס את האוטובוס ושאצטרך להסיע אותו לבי"ס.
לארוחת בוקר של אמצע השבוע יש לנו תפריט קבוע: דייסה חמה ומתוקה (oatmeal), דייסה קרה עם חלב (או קורנפלקס או cheerios) ואם הם מודיעים לי מספיק זמן מראש אז אני גם אכין לחם במצנם. זהו. כל יום אותו הדבר. אם לא מתאים להם יש גם יוגורט במקרר או הם יכולים לאכול פרי.
לא יודע מה לאכול? אם אתה לא רוצה לבחור, אני אבחר עבורך. לקח קצת זמן, הגדול עשה פרצופים של מסכן ושל איזו אמא גועלית יש לי, אבל עבר לו. אם הם בוחרים משהו אין חרטות. שייסימו את מה שהם ביקשו ואז אשמח להביא להם משהו אחר.
 

noaronen1

New member
הייתי חייבת לצרף את הוידאו הזה

בעיקר בגלל השיחה בסוף עם דיוויד לטרמן על ארוחת הבוקר לילדים.
הנה תראו שגם אבות הם בדיוק כמונו (-;
אם אתם לא אוהבים אותו תריצו לסוף לדקה 8.50
https://www.youtube.com/watch?v=5cSKnCBcEDo
 
שני הורים מופקדים על התארגנות הבוקר

אצלנו יותר פשוט - אני דואגת שהקטנה תתלבש, בן הזוג מעיר את הגדול.
הוא מכין ארוחת בוקר לילדים (טוסט, ביצה וירקות) ואני מכינה ארוחת צהריים לתיק האוכל.
לפעמים אני מספיקה גם לטפל בארוחת הבוקר אם הוא עסוק.
פעם גרנו במרחק הליכה מביה"ס ואז הגדול היה הולך ברגל ואני הייתי הולכת עם הקטנה רוב הימים. היום אנחנו במרחק נסיעה והוא מסיע (כי אני לא נוהגת...).
מזל שיש תלבושת אחידה ולא צריך להתלבט מה ללבוש בבוקר.

פעם עד כדי כך לא יכולתי לסבול את המתח של הבוקר שפשוט הייתי נשארת במיטה ומשאירה לבן זוג לטפל בזה. היום אנחנו עובדים כצוות. מילא הקטנה, אבל הגדול לוקח את הזמן, הכל לוקח לו המון זמן, והוא גם לא טיפוס של בוקר והמון בקרים הוא מתחיל בפרצוף חמוץ וקוצר רוח כלפי כולנו. זה שילוב די קטלני, כי כשאנחנו מאיצים בו שיזוז כבר שלא נאחר, הוא מתעצבן עוד יותר...
 
אצלנו אוכלים כל בוקר (פרט לסופ״ש)

חלב עם סוג כלשהו של דגני בוקר מהסוגים הפחות גרועים (ללא צבעים או קקאו/שוקולד). לפעמים נשארת דייסת קוואקר/אורז במקרר מערב קודם ואז הם יודעים לקחת ולחמם לבד.
בבוקר ממש אין לאף אחד מאיתנו כוח להכין משהו מעבר לזה והילדים לוקחים לעצמם לבד ואנחנו פנויים לארגן את הסנאק, ארוחות הצהריים ואביזרים/פרויקטים שהילדים צריכים לקחת באותו היום לבי״ס (Art program...).
בסופ״ש הם בד״כ אוכלים בבוקר את הפרנץ׳ טוסט המתוק המהולל של אבא שלהם (הוא מטגן את זה עם סוכר שמתקרמל וקינמון...).
 

carlimi

New member
עוד הצעת ייעול

לא זוכרת מתי זה התחיל בדיוק אבל אנחנו עושים את זה כבר כמה זמן (חודשים ארוכים) - הבנים מתלבשים ערב קודם אחרי האמבטיה.
בהתחלה הייתי כמובן מאוד נגד - למה יש פיג'מות ...וזה לא נוח ...וזה ככה וככה ....
אחרי שניסיתי לא חזרתי אחורה.
גם אני ממש לא טיפוס של בוקר, ובטח שאין לי כוח וחשק לריב איתם או לרות בהם .... ככה הבנים קמים לבושים ומוכנים ונשאר "רק" לאכול ארוחת בוקר שאצלנו היא גם דבר קבוע - שלושה סוגי דגני בוקר לבחירה עם חלב .... מי שלא רוצה שייקח משהו אחר מהמקרר ....
לא מכינה שום אוכל על הבוקר. גם לי יש גבול

יש רק ילד אחד שצריך להכין לו אוכל לגן, השאר אוכלים בבית הספר.
הגילאים של הבנים הם 6 וארבע וקצת.
לא יודעת עד איזה גיל זה ימשיך אבל בנתיים עובד מצויין
 

mumfor4

New member
תודה על העצה אבל ..

תלבושת אחידה ומאוד לא נוחה לישון איתה
לבנים מכנסיים עם תופסן מברזל ולבנות שמלה כמו החצאיות של הצבא

הכול צריך להראות ישר ולא מקומט ( ואני וגיהוץ לא חברים טובים אז אני מכבסת ותולה לייבוש על קולב )

אני חייבת לציין שכשאני מתעוררת מוקדם ומקדישה לכול ילד רבע שעה בערך , הבוקר יותר נינוח
אני לא אוהבת לחץ ובמיוחד בבוקר .
הקטנים אוכלים בבית ספר פעמיים בשבוע ( מטעמי תקציב ) ובשאר הימים אני מכינה הכול ערב לפני .

לגבי ארוחת בוקר , אני רוצה שישבו לאכול בנחת ולא בחטף אז ההתארגנות הראשונית חשוב שתהיה מהירה יחסית , כדי שיישאר להם זמן לאכול .
אני לא מכינה ארוחות בוקר , מדובר על קורנפלקס ( כול אחד ומה שהוא אוהב ) וחלב , או לחם קלוי וחמאה .
ואני גם רוצה לשבת ולשתות קפה בנחת ולא ללגום תוך כדי .
 

noaronen1

New member
גם אני מכינה את האוכל לבית ספר בערב לפני

הרבה פעמים ישר כשהם חוזרים מבית ספר האמצעית אחראית לשטוף את ה - lunch containers ואני מכינה אוכל למחר.
 

rona73

New member
סיפור מהיום בלילה

לילדים שלי יש חדר ביחד. שניהם קוראים לי בלילה למים,חם לי,השמיכה הפוכה ,לשירותים למזלי ,הולכים לבד לא ממזמן.

הלילה אחד מתעצבן וצועק לשני מספיק,אני לא יכול לישון.תפסיק!!מה שקרה הוא שהתעורר למים והתקשה להירדם שנית מהנשימות של השני.שעה וחצי נמשך הארוע.כמובן שאני קמתי כמה פעמים.זאת לא הפעם הראשונה הסיפור עם הנשימות התחיל לפני שנה!דווקא עם השני.

היום שקמו לבי"ס במצב רוח טוב מאוד,ואפילו הילדון שכעס מאוד בלילה אומר לי:אמא,למה את לא מחייכת לי?
חייכתי לו חיוך גדול ואח"כ השני מתלונן שגם הוא לא קיבל ממני חיוך מזמן.

בבקרים אני מרגישה כמו מ"כית בנים
 
שרשור כייפי??


עם יד הלב, הדבר שהכי הכי קשה לי זה שליליות והריבים ביניהם.
כמו שכתבת, הרגע שהכי מבאס אותי זה כשאני אוספת אותם מבי״ס או הם מגיעים מבי״ס ועוד לפני השלום ישר מתחילים להתלונן ולהיות שליליים ו/או לריב ביניהם.
כשהם לא רבים אנחנו כ״כ נהנים ביחד ואני רמגישה שאנחנו יכולים ״לכבוש את העולם ואת פסגות האושר״ ורק הריבים שלהם מחרבים הכל.
עוד רגע שלי קשה איתו הוא שלפעמים בערב אני מרגישה רוויה והם ממשיכים להרעיש, באופן טבעי כמו שילדים אמורים, אבל כאמור, אני כבר רוויה ורק מייחלת לקצת שקט.....
 

Mottek

New member
לא סובלת שהם רבים על דברים קטנוניים

כמו התור של מי לשבת לידי בשולחן. פעם הם היו רבים על מי יישב מולי, היום זה מי יושב לידי. אין לי מושג למה הם החליטו לשנות את הכיסאות (ולא שזה אכפת לי במיוחד). לי תמיד היה מקום קבוע בשולחן כי תמיד האכלתי את האמצעי ואז את הקטן. חוץ מזה שאני אוהבת את השגרה שלי ולא רוצה לשנות כיסאות. בעלי מתנגד בחריצות למקומות קבועים ליד השולחן, אז אמרנו לילדים שהם יפתרו את זה לבדם, זה בסך הכל כיסא. אני לא רושמת ולא זוכרת של מי התור ולא מתערבת.
או בערבי שבת הם רבים על איזה פמוט כל אחד ידליק בקידוש. כן, אצלי גם הבנים מדליקים נרות. אז יש לי פמוטים יפים שלי וחוץ מזה יש לי עוד שני זוגות פמוטים. אחד גבוה ואחד נמוך. יש לי שלושה ילדים וכל אחד מדליק נר שלו וכולם רוצים את הפמוטים הגבוהים.... הקטע הוא שהגדול אפילו יודע בראש שזה לא חשוב, והוא
אומר את זה לאחים שלו, אבל הוא עדיין מתעקש. וזה מרגיז אותי שבן כמעט 12 צריך לריב עם ילד בן 5 על דברים כל-כך שטותיים.
בטח יש עוד, אבל זה הדבר הראשון שעלה לי לראש.
 

Mottek

New member
והנה כבר נזכרתי בעוד משהו

הכי מעצבן עם הגדול (עוד רגע בן 12) זה שאני צריכה להיות כמו רס"ר בצבא בשביל להקים אותו כל בוקר. והקטע הוא שיש לו שעון מעורר. סוף כל סוף מצאנו אחד שדווקא מעיר אותו. ניסנו כל מיני סוגים ושום דבר לא עבד. עכשיו אנחנו שמים את זה רחוק ממנו בצד השני של החדר אבל מה? הוא קם, מכבה את השעון וחוזר למיטה לישון. אז מה זה עוזר לי?
ככה נראה בוקר טיפוסי שלי:

ילד יקר, השעה 6:05, בוקר טוב הגיע זמן לקום.
השעה 6:15 אתה מתעורר... ?
(הטון מתחיל לעלות) השעה 6:25 אתה כבר קם?
(הטון עולה אוקטבה) השעה 6:30 ארוחת בוקר איפה אתה (עכשיו נזכר לגרוב גרביים וללכת לשירותים)...
השעה 6:45 לך לצחצח שיניים
השעה 6:50... נעלת נעליים?
השעה 6:55 הצעת את המיטה?
(הטון עולה שוב) השעה 7? יאללה, צא כבר! רוץ!

נמאס לי להיות השעון הדובר ועונשים לא מרתיעים... הוא הולך לישון ב9 בלילה כיבויי אורות ומתעורר כאמור ב6 בבוקר אז אם יש למישהו הצעות, מאוד אשמח לשמוע.
 
אצלנו דווקא יש מקומות קבועים סביב שולחן המטבח

זה לא משהו שאנחנו קבענו אלא זה התקבע לבד. לכל אחד מהם יש כנראה את הפוזיציה הנוחה לו וזה נשאר קבוע.
לנו גם יש כלי אוכל קבועים. משנולדו לכל אחד יש צבע משלו (עשיתי זאת בעיקר כדי לא להתבלבל במוצצים או במברשות שיניים או בכלי אוכל כשמישהו חולה). האמת שבדיעבד במשפחה עם הרבה ילדים ובגילאים כ״כ קרובים כמו אצלנו (4 ילדים תוך פחות מ-4 שנים!) זה מאוד מקל.
 

mumfor4

New member
כלי אוכל בצבעים

גם אצלנו זה קיים ומאוד נוח, אני משתמשת באלה של איקאה אבל עכשיו הבת שלי הקטנה שהייתה הכול וורוד החליטה שהיא כחולה.. אייקון מאוד מופתע. והתאום שלה ויתר והחליט שהוא אדום, למה איקאה לא עושה צלחות אדומות? ובסוף נמאס לי ואמרתי שמעכשיו נגמרו כול הצבעים וכולם אוכלים בצלחות רגילות של גדולים. על איזה שטויות הם רבים זה יכול להוציא משפיות
 
רק לא כלים בצבעים!!

אצלנו היה רק סט אחד. לפני שעברנו לפה התארחנו כמה זמן אצל משפחה עם הסט הזה של איקאה. כמה מריבות על מי מקבל איזה צבע, ואז רוצים להתאים את צבע הצלחת לצבע הסכום והכוס, ואם משהו בדיוק במדיח כולם נהיים מצוברחים.
הודעתי להם חד וחלק שאצלנו בבית לא יהיה סט בצבעים.
...אז עכשיו יש לכל אחד מהם מזלג מועדף!
ברוב המקרים אני בכלל לא שמה לב להבדל בין המזלגות שלהם, אבל כנראה זה בלתי נמנע...
 
למעלה