הילדים שלי כל כך מעצבנים!!
אני שונאת את הטאבו המעצבן הזה שאסור להגיד להורים כמה הילדים שלהם מעצבנים, או שהם צועקים עליהם, רבים איתם, ולפעמים רוצים לתרום אותם לצדקה (אבל לקבל חזרה לארוחת ערב)..... קראתי את השרשור, ואני שמחה שלכולם יש את אותן הצרות, אבל אני אכתוב אותן בכל זאת....
הן לא מפסיקות לריב בסופר! הן כל הזמן רבות מי עומדת איפה (הן עומדות על הצד של העגלה), מי שמה את הידיים איפה, מי תקבל יותר stringy (הירוקים האלו שקושרים איתם את השקיות), ומי תכין לי יותר טבעות.
הן מציקות לחתולים, כבר חודשים ארוכים ארוכים. התייעצנו עם כל כך הרבה אנשי מקצוע, ועדיין..... אלוהים הן מעצבנות
בת שנייה לשבע, וטורקת דלתות .... זה לא אמור להגיע בגיל 16 ?!?!
הן צורחות, כל הזמן. לא מדברות, צורחות בבית. וקוראות "איממממאאא" 100 פעם ברצף אם אני לא מופיעה כמו שד מבקבוק תוך מאית השנייה.....
הן רבות על כל שטות, מי תפסה את המברשת ראשונה, מי תבחר תוכנית ראשונה (הן רואות את אותה התוכנית!!! ),מי תחזיק לי את היד, מי תתן את הקבלה ביציאה מהחנות, מי תקבל את הקערה הסגולה, החולצה עם הנקודות, העיפרון הורוד, למי אבא יספר סיפור.......
הן לא אומרות בוקר טוב שהן באות להעיר אותי
הן לא מוכנות לסדר את הבלאגן שלהן, ואני צריכה לריב איתן....
הן בררניות באוכל, אבל זה עוד בקטנה. הן משנות את דעתן אחרי שהאוכל על השולחן בטענה שהן התבלבלו....
התשובה הנצחית לכל שאלת ידע שאני אשאל "לא יודעת" ......