יאללה בואו ניתן ליום האם בראש! שרשור קליל

noaronen1

New member
מזלג מועדף? מזל שאצלנו כל המזלגות אותו הדבר

אני כבר רואה את המריבות על מזלג מועדף.
פיווווו
 
חחחח, גם לנו יש מזלג מועדף

לא לבנות, לבעלי.. .... יש לנו שני סטים מעורבבים של מזלגות, ואת הסט השני הוא ממש לא אוהב, כאילו שלא מספיק שאני צריכה לזכור את השטויות של הבנות, גם את השטות של בעלי אני צריכה לזכור.... אם קורה שאני שוכחת ונותנת לו מהסט האחר..... הוא לא מפסיק להתלונן...... ילדים זה שמחה לא?!
 

carlimi

New member
גם אצלנו מקומות קבועים

ליד השולחן וגם צבעים קבועים של הצלחות והכוסות לפי בחירה שלהם ...
זה לא אומר עדיין שלא רבים על דברים אחרים ...
אגב - יש גם סדר קבוע של סבב סיפורי "מה היה לי היום" ....
עד כדי כך ...חחח
 
מ ע צ ב ן !!!

אני קוראת אותכן, אמהות ליותר מילד אחד ואני שמחה מאוד מאוד שיש לי רק אחת
אני בטח יצטער על זה באיזה שלב, אבל לא כרגע


פתאום שמתי לב שבוני לא בוחרת לעצמה את הבגדים ומשאירה לי את ההחלטה, מה שמאוד נוח כמובן, בעיקר שהטעם שלנו מאוד שונה, אבל ילדה בת 8 שלא רוצה לבחור לעצמה את הבגדים?????? משהוא פה ממש לא נורמלי
אז כל פעם אני מבקשת ממנה לבחור לבד.
אתמול היא ביקשה שהיום היא תלך לביה"ס עם חולצה עם שרוול קצר. בבוקר שמתי לה חולצה עם שרוול קצר. היא אמרה שהיא לא רוצה ללבוש את החולצה הזאת. אין בעיה. הורדתי את כל החולצות עם השרוול הקצר, תבחרי מה שבא לך.
היא: "אבל אני לא יודעת מה לבחור".
אני: "מה שבא לך, איזה צבע מתחשק לך היום? איזה סיגנון?"
היא: אני לא יודעת".
אני: "אז תקחי 2-3 חולצות ותעשי אן דן דינו"
היא עם דמעות בעיניים מרוב תסכול, ואני כמעט עם דמעות בעיניים שהבת שלי בת ה-8 לא מסוגלת להחליט מה היא רוצה ללבוש בבוקר, ממש מוזר.
בסוף היא החליטה על............ החולצה עם הלוגו של ביה"ס, חולצה שהיא אף פעם לא רוצה ללבוש
לכו תבינו.
הודעתי שמהיום, היא בוחרת מה היא לובשת כל ערב ליפני השינה - נקודה.

מה עוד מעצבן?
שאני בטלפון והיא באה לדבר איתי
(ילדה בת 8, נו באמת!!!)
מסיימת משהוא ומשאירה (לי כנראה) לסדר אחריה. כל פעם אני צריכה לקרוא לה לסדר, חשבתי שבשלב הזה הנושא הזה יהיה ברור. אולי אני לא מספיק ברורה?
כאשר אנחנו בלחץ של זמן והיא מתחילה עם הסחות הדעת שלה

המבחר הקטן של המאכלים שהיא אוכלת.

ובטח יש עוד הרבה
 

boneguy

New member
אני חייב להודות, בתור אבא

השרשור הזה עשה לי טוב. מסתבר שהמצב דיי דומה אצל כולם, וכפי שנאמר "צרת רבים, חצי נחמה".... נוותר על ההמשך.

חלק תיארו פה סיטואציות כל כך מעצבנות ומוכרות שזה באמת גקם לי להרגיש בסדר עם עצמי. במיוחד התאורים של המריבות המטומטות האלה אחד עם השני, כולל הזכרת במילה poop בכל מיני שייכויות.
 
הילדים שלי כל כך מעצבנים!!

אני שונאת את הטאבו המעצבן הזה שאסור להגיד להורים כמה הילדים שלהם מעצבנים, או שהם צועקים עליהם, רבים איתם, ולפעמים רוצים לתרום אותם לצדקה (אבל לקבל חזרה לארוחת ערב)..... קראתי את השרשור, ואני שמחה שלכולם יש את אותן הצרות, אבל אני אכתוב אותן בכל זאת....

הן לא מפסיקות לריב בסופר! הן כל הזמן רבות מי עומדת איפה (הן עומדות על הצד של העגלה), מי שמה את הידיים איפה, מי תקבל יותר stringy (הירוקים האלו שקושרים איתם את השקיות), ומי תכין לי יותר טבעות.

הן מציקות לחתולים, כבר חודשים ארוכים ארוכים. התייעצנו עם כל כך הרבה אנשי מקצוע, ועדיין..... אלוהים הן מעצבנות

בת שנייה לשבע, וטורקת דלתות .... זה לא אמור להגיע בגיל 16 ?!?!

הן צורחות, כל הזמן. לא מדברות, צורחות בבית. וקוראות "איממממאאא" 100 פעם ברצף אם אני לא מופיעה כמו שד מבקבוק תוך מאית השנייה.....

הן רבות על כל שטות, מי תפסה את המברשת ראשונה, מי תבחר תוכנית ראשונה (הן רואות את אותה התוכנית!!! ),מי תחזיק לי את היד, מי תתן את הקבלה ביציאה מהחנות, מי תקבל את הקערה הסגולה, החולצה עם הנקודות, העיפרון הורוד, למי אבא יספר סיפור.......

הן לא אומרות בוקר טוב שהן באות להעיר אותי

הן לא מוכנות לסדר את הבלאגן שלהן, ואני צריכה לריב איתן....

הן בררניות באוכל, אבל זה עוד בקטנה. הן משנות את דעתן אחרי שהאוכל על השולחן בטענה שהן התבלבלו....

התשובה הנצחית לכל שאלת ידע שאני אשאל "לא יודעת" ......
 
למעלה