יאן אולריך, לאן?

[אפרת לוין]

יש ויש. לא ניסיתי לדבר לא עם אולריך

ולא עם צאבל מטוב ועד רע אז אני לא יכולה להגיד איך הם, אבל לעומת זאת מרסל ווסט חייך אלי, שוחח איתי ארוכות (והתכבד בתותים שלי), חיבק ונישק אותי, ונתן לי את מספר הטלפון שלו בבית. ולא, הוא לא היה חייב לעשות את זה. אז יש ויש.

 

[יאיר בן עמי]

אני חייב להבהיר על צאבל אולריך ואני

בטור של 2001 צלחתי לדבר איתם רק עד שאמרתי שאני נציג של עיתון מישראל. לאחר שמסרתי להם את האינפורמציה הזו הם פתאום מיהרו (אוי לו אולריך היה מטפס במהירות שהוא הסתלק ממני ארמסטרונג לא היה חולם על החמישית או השישית). לפחות פעם אחת קרה שצאבל התעכב ארוכות ליד היורוספורט הגרמני לראיון בכלל לא קצר ואחרי שאני פניתי אליו ולא זכיתי לתגובה. באותו מקרה העליתי (בפני יובל גולן שיחד היינו באותו טור) את ההשערה כי לצאבל ואולריך יש חסך בשפה האנגלית ולכן הם לא תיקשרו איתי אבל מהפרצוף של אולריך אני הבנתי שהיה בזה יותר כששמע את השם ישראל. אני גם זוכר שניסיתי להדחף לראיון עם אולריך שיורוספורט ראיינו אותו ויובל קצת נבהל מהאגרסיביות שלי אבל ניסיתי להביא כמה מילים ממנו בכל דרך ולצערי אני לא יכול להתגאות ביותר ממילים שהוא אמר לאחרים ואני ביקשתי תרגום (מהמראיינים הגרמנים של יורוספורט). אגב- בימים לאחר שניסיתי "להידחף" לראיון של יורוספורט עם אולריך אנשי יורוספורט גרמניה היו מקבלים את פניי בבוקר בצחוק ובמילים "אל תדחוף אנחנו ניתן לך לעמוד לידנו". דבר נוסף - אחד הקשרים הטובים ביותר שיצרתי עם עיתונאים בחדר העיתונות היה עם שני כתבי רדיו מגרמניה ולפני שטסתי בחזרה הביתה הם נתנו לי כרטיסי ביקור ודרשו בכל תוקף שנשמור על קשר - "אתה חייב לבוא לבקר אותי בהמבורג ואני מבטיח לך שנעשה פאן" ככה אחד מהם אמר. ולא אני לא חושב שכל הגרמנים שונאים אותנו. לפחות סבינה הייתה מאוהבת בי - אבל זה היה מזמן, שהייתי בן 16, וגם אני הייתי מאוהב בה.

 

[natyh]

שינוי כיוון מרענן

הסבינה הזו ....