זה יכול להיות גם העגבניה מטורקיה
וגם תפוחי האדמה מרומניה, גם תפוחי העץ והאגסים מסין, וכך הלאה. העקרון הוא לאפשר לאנשי העולם השלישי להשאר בכפריהם, ולייצר ולייצא את תוצרתם למערב, ובכך לאפשר פרנסה למשפחתם ולארצם, ולאפשר לנו המערביים לקבל תוצרת חקלאית זולה ואיכותית, ובמקביל למנוע הרס מקורות המים ודלדול הקרקע וזיהום האויר בארצנו. בוועידת הפסגה העולמית בנושא איכות הסביבה שהתקיימה בהונג קונג לפני פחות משנה, הועלתה והתקבלה תביעת מדינות העולם השלישי לדרוש מהמערב להקטין את ההיטלים על תוצרת מיובאת מהעולם השלישי, ובכך לאפשר למליארדים אלו לצאת ממעגל הרעב והעבדות. זה המעשה האקולוגי הנכון, זה המעשה האנושי הנכון, זה המעשה הכלכלי הנכון. אך זה לא נוח לתומכי הלובי החקלאי המפונק במערב, ולפרופסורים השמרנים המדקלמים. אך "הירוקים" צריכים להיות הראשונים והנחשונים במאבק למען יצירת עולם כלכלי בר קיימא, בו כל איזור וכל אדם נהנה מהיתרונות הסביבתיים, עולם ללא השמנת ייתר במערב, ורעב ועוני במזרח. אגב, במשך שנים הצליחו תומכי הלובי התעשייתי במערב למנוע ייבוא תוצרת תעשייתית כמו אלקטרוניקה וטקסטיל וחפצי נוי ע"י קביעת היטלים גבוהים, והפצת תעמולה כאילו התוצרת התעשייתית מטורקיה, או מטיאוון, וכדומה היא פגומה ומיוצרת "בניגוד לתקנים", ופוגעת שם בסביבה. אך הלובי התעשייתי אינו כה אלים ואינו משוייך פוליטית למוקדי הכוח בתקשורת, באקדמיה ובמשפט, ובזכות "חולשתו" זו יכולה גם מסעודה משדרות לרכוש לעצמה חולצה חדשה, והבן של אלפסי יכול להשתמש במחשב. מי ייתן ויבוא יום ותסולק גם אימת הלובי החקלאי ותעמולתו, או אז תוכל מסעודה להרשות לעצמה בננה טריה ודג לחג, ואלפסי יוכל לרכוש בית צמוד קרקע שיבנה בפריפריה בשטחי הריסוס והסובסידה שיתפנו ויוחזרו לציבור. המים יחזרו לזרום בנחלים, הבולענים יעלמו, הכנרת תשוב לחיות ללא צואת פרות. הבניה תהיה נמוכה ומחופה בעצי צל, פשוט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". והמשמעות היא הפחתת אלימות וואנדליזם, הפחתת ניכור, הפחתת הירידה מהארץ, הניכור והבוגדנות. זה יתכן, זה אפשרי, וזה יקרה. אך כדאי שנקדם את הטוב ולא נדחה את בואו.
