יגאל עמיר מתחתן, השמאל כמרקחה

[נינטייב]

יגאל עמיר מתחתן, השמאל כמרקחה

שלא חשבתי לדון בו בכלל: יגאל עמיר מתחתן. לכאורה, כאשת שמאל מובהקת, הייתי אמורה להתקומם, כלשונה של יונית לוי מחדשות ערוץ 2 לשמע ידיעה זו. הייתי אמורה לתמוך באיתן כבל שאין לתת לרוצח להקים משפחה ולהעמיד יורשים, מזרע באושים שכמותו. רגשית, אפילו הצטרפתי לתגובתו של יוסי שריד שהטיל מארה על משפחתו ועל זרעו עד עולם. אבל זהו, שאני לא. נמאס כבר מהרפלקס הקבוע של אנשי "שמאל" כל פעם שהם שומעים את השם, יגאל עמיר. מיד הם שוכחים מה זה "שמאל", ועוטים כנפי נץ טורפת, ומייחלים את כל המיתות המשונות שבעולם לרוצח הזה. הכי הרגיזה אותי יונית, שכמגישת חדשות אמורה לשמור על פאסון, אומרת "נחזור שוב לידיעה המקוממת מראשית המהדורה". לא שמעתי את יונית אומרת "מקוממת" מעולם על מותם של ילדים פלסטיניים, על הריסת בתים ועל זריעת שנאה. רק כשמדובר בדתי חובש כיפה שרצח את תכול העיניים יצחק רבין. מדינת ישראל היא מדינת חוק. בית המשפט גזר על יגאל עמיר את עונש המקסימום הקבוע בחוק, מאסר עולם ללא אפשרות חנינה. השב"ס מצא לנכון לבודד אותו לחלוטין. מעבר לכך, אין בידי בית המשפט והמדינה האפשרות, לא החוקית ולא המוסרית לשלול את זכויות האדם הבסיסיות שלו, בתוכן, הזכות להקים משפחה. יגאל עמיר הוא אסיר ככלל האסירים, חובותיו כחובותיהם, זכויותיו כזכויותיהם. עם כל הכאב, ויש כאב, אני רואה פה רוב מהומה על לא דבר. כך יהיה גם כשיוולד ילדו הראשון, אם יוולד, וכך יהיה כשהוא ידרוש אפשרות לראות אותו בתנאים סבירים.

 

[קפת]

כל הפיאסקו הזה

מוזר בעיני: הידיעה הפותחת במהדורה של ערוץ 2, כותרת ענק הבוקר בידיעות. אפשר לחשוב. יגאל עמיר. הרי עצם העלאת שמו בפריים טיים משרתת את האינטרס של החלאה ומבטלת את הבידוד וההרחקה שגזר עליו בית המשפט. וכמה מגוחך לחזור בכל משפט שני על המנטרה "יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה". האם שימת אות הקין על מצחו המסוקס מצדיקה את ההתייחסות אליו? למה לעשות כזו חגיגה תקשורתית מהאיש? אני מוצאת קווי דמיון מפתיעים בין מעשה צבי מזאל (להבדיל, נו. אל תתנפלו עלי בגלל ההשואה, עד שתקראו עד הסוף) - שמיקד את תשומת הלב בעבודת מיצג פשטנית, שיטחית ודמגוגית (דוגית שטה על אגם של דם, ובסירה נמה את שנת הנצח שלה הטרוריסטית ממסעדת "מקסים"). אלמלא הפיאסקו התקשורתי של מזאל, שפעל כלא-דיפלומט גמור - מי בכלל היה מתייחס למיצג הזה? נחזור לעמיר. בת זוגו מרואיינת היום בידיעות. "ממתי חל איסור על מעשה חסד אישי", היא שואלת. וואלה, לא נוח לי להגיד את זה - אבל היא צודקת. היא רוצה לעשות לו חסד אישי. זכותה. זכותו. מצידי שתמצוץ לו לנגד מצלמות השב"ס והשב"כ. למה לתת לזה כזה ביטוי תקשורתי? ומה יהיה הצעד הבא? ללוות את גאולה עמיר למספרה ערב החתונה? להשתיל מקרופונים בחדר ההתייחדות? להזמין את מרגלית הרשפי לקוקו מידן לראיון אישי, בתור אהובתו לשעבר? ובכל קרנבל תגובות הימין והשמאל והש"ס שבניהם, בולטת משפחת רבין שבחרה בזכות השתיקה. בשתיקה שלהם מגולמים כל העצב, הכאב והאובדן. כן, יש מצבים שעדיף לשתוק בהם. משום שהבאתם ללב המודעות הציבורית משרתת בדיוק את האינטרס ההפוך.

 

[יס באך]

רק רציתי שתד'י שדליה

אושפזה בשל כאבים בחזה, לאחר ששמעה שיגאל רוצה להתחתן. אז בבקשה, משפ' רבין לא בדיוק שמרה של שתיקה תקשורתית, אלא כמנהג לאה, מנהג הדליה. ==================== ולגופו של יגאל ולגופה של כלתו החסודה. גם אני די מופתע מהתגובות הנרעשות, הצווחניות והמבחילות של אנשים שקולים למדי, נגיד נוסח יוסף שריד . שיתחתן, שלא יתחתן, שיגדל ילדיו בכלא או מחוץ לכלא.

 

[קפת]

יס באח

אתה רומז שדליהל'ה פיברקה לעצמה אשפוז? עשתה הצגות של מתעלפת ויקטוריאנית? ביקשה מלחי הרחה וקיבלה סוויטה במרכז הרפואי ע"ש אבא שלה? אני מחבבת את דליה, אני חושבת בהיא אשה שקולה, מרתקת, הגיונית. נעים לשמוע אותה מתבטאת, אפפם לא שמעתי אותה מתלהמת. ואם היא הרגישה רע, נראה לך שזה היה משהו מתוזמן, שנועד לייצר תגובה תקשורתית? נדמה לי הגזמת, אח שלי. אבל ליגאל ולכלתו העתידית, יש לי הצעה יותר טובה. במסגרת תוכניתנו "הגהינום הוא הזולת", ע"ש סארטר (בדלתיים סגורות): שישימו אותו ואותה באותו תא, שמשדר תמונות צבע בזמן אמת. שינהלו שם חיי משפחה וישדרו את חייה המשפחה שלהם בערוץ 33. אחלה

ריאליטיויפוליטיקליקורקטויויוגם

 

[ריצפו לי את גן עדן]

פנאופטיקון נוסח יס

יס תמכור במקום ערוץ ריאליטי רצועת ריאליטי, שתכלול את הערוצים הבאים: בערוץ קח אותי לאילון- יוקרנו שידורים ישירים מכלא אילון, תא מספר 66, שם תקיים משפחת עמיר את מצוות פרו ורבו. ערוץ B - שיקרין שידורים רציפים של מרוואן ברגותי, מדבר בסלולרי מהצינוק בכלא אוהלי קידר. וכמובן, sadam tv (ערוץ אמריקאי, שיחייב תשלום נוסף) - בו אפשר יהיה לצפות בסאדם עובר בדיקות גופניות פעמיים ביום,וכמובן ברגעים המרגשים שמאחורי הקלעים של המשפט המתוקשר, שישודר, כמובן בערוץ נפרד.

 

[יס באך]

צקצקצק

חפש ת'חברים שלך פורנוגרף. נראה לי שאתה מפיל עליי את התשוקות הבזויות שלך.

 

[ריצפו לי את גן עדן]

אההמממ, אההמממ..חיכוך, שיעול

חלילה, אני רק חושבת על זכות הציבור לדעת, על הרייטינג, על תרבות הצריכה, ועל קופון יפה למי שישכיל לנצל את הביקוש. ולא פורנוגרף, אם כבר, פורונוגרפית.

 

[קפת]

אפשר בהזדמנות זו

לצרף למסלול גם את הכבלים (לא של האוטו, נו, של הטלויזיה) ולהעביר שידורים ישירים מקופות החולים, מהדואר, מהמכולת של בני וניסים, וממועדון היום לקשיש? אגב, יש גם תוכנית להעביר שידורים ישירים מבית המשפט העליון, אבל זה נראה לי הרבה יותר משעמם.

 

[יס באך]

גורלו של "ניק"

נו.. מה 'ני אשם ששמי "יס" כמו הטלוויזיה המלווינת? אז, גב' גן-עדן, קבלי 'תנצלותי. באך יס יס באך בי סבאח

 

[קפת]

יצאת חיים הכט,יס באך

אל תרביץ. זו מחמאה.

 

[יס באך]

אחותי המקסימה

לא אני אמרתי את ששודר ברדיו, לא אני ניסחתי את ההודעה על דבר אשפוזה לאחר או בעקבות .. אז בבקשה.. כמובן, שלא נמצא שום ממצא מדאיג וכו' אני אומר תמיד ש: משפחת רבין ניכסה את רצח ראש הממשלה לעצמה. עכשיו: יצחק רבין נרצח כראש ממשלה - הכל ענין כללי ולא משפחתי. יצחק רבין נרצח כאב, כהורה כסבא - ענין משפחתי ולא שֶלִּי משפחת רבין הפכה את שני מימדי הרצח לאחד. בעיניי זה פסול.

 

[קפת]

ואני דווקא יכולה להבין את זה

משום שלפני שהוא היה ראש ממשלה, הוא היה בעל ואבא וסב. הרצח הפך אותו לאייקון (טוב, הוא היה הופך לאייקון בכל מקרה, אבל אולי לא בכזו מהירות ולא במשקל כבד) - השאלה אם משפחת רבין, בכאבה, זעמה, בהלם ובזעזוע - יכלה לשחרר את דמות האיש "שלהם" לטובת הניכוס הציבורי? לי מאוד קשה לשפוט אותם על מה שהם מביעים. רגע לא קל, בכלל לא קל. ואגב, הזה מלמעלה לא השליך עליך כלום: הוא/היא התכוונה ליס - הטלויזיה בכבלים. נדמה לי שמיהרת להתנפל עליה/ו...?!?

 

[בוגונביליה]

אם יצחק רבין הוא אייקון,

זה אומר שאפשר להוריד אותו לסלולארי?

 

[Dr Spock]

רק לאורנג'...

 

[יס באך]

יצחק רבין הפך ל"אייקון"

כבר כשהיה ראש הממשלה הראשון שהתפטר עקב שערוריה כלכלית בארצנו. עם כל הכבד והכבוד למשפחה שראשה נרצח, המקום או "האתר" בלשונה של נווה יקירתנו, שהמשפחה תפסה בנרטיב האקטיבי שנוצר בעקבות רציחתו היה מוגזם ביותר, במיוחד גב' לאה אללה ירחמהּ. נראה לי שההודעה ה"חדשותית" על גבול הרכילותית על מצב לבה של הבת בעקבות ההודעה על נישואיו הקרבים של יגאל היתה ניסיון מובהק לגזור "קופונים". תראי אחו[קפ]ת - קשה לי מאוד להזדהות עם אבל המשודר בתקשורת המונים, עם התמונות שהופכות לצמתי משמעות נרטיביים-מיתיים ובכך מחסלות את "הדבר עצמו", האבל. אותי לימדו שבוכים תמיד בקרב חברים טובים. כלפי חוץ לא צריך להפגין עצב וכאב, בטח לא כאשר ידוע מראש איך, איפה וכמה..

 

[קפת]

דליה אשמה בזה שכותבים עליה

בדיוק כמו שגאולה עמיר הדליפה לתקשורת את נישואי בנה יקירה. נו באמת. התקשורת פה, והיא מדווחת על כל הקרנבל שקשור ביגאל עמיר. חייה של דליה, שלא ברצונה, נקשרו לחייו של הפסיכופאת. מעכשיו על כל פלוץ שלו, היא תצטרך לתת תגובה לעיתונות. אני לא חושבת שהיא מאושרת מזה. לא. אני בטוחה. היא לא מאושרת מזה. האשה עברה לפני כמה שנים ניתוח לב פתוח. אפחד לא לוקח צ'אנס עם אנשים שלקו במחלה שחייבה ניתוח מסובך כזה. אז כשהגברת מרגישה לא טוב - לוקחים אותה לבית החולים. בתי החולים מקושרים עם כתבי הבריאות. הם ישר מדליפים את זה החוצה. איך זה קשור לדליה? בקשר נסיבתי בלבד. ומה דליה אומרת? כתבי ידיעות אחרונות מדווחים באייטם שכותרתו (כמה מקורי) דליה לקחה ללב כי לא הפסיקו לנג'ז לה בטלפונים כל יום אתמול. דליה סרבה להגיב לפניות. מאוחר יותר צוטטה: "אסור שזה יהפוך לעניין אישי בין משפחת רבין לרוצח", אמרה. "אבי היה ראש-ממשלה כשנרצח וממשלת ישראל ומפלגת העבודה הן אלה שצריכות להגיב לפרשה, ולא משפחת רבין". אתה מבין, יס באך, מסתבר שדליה חושבת ממש כמוך.

 

[יס באך]

מזל שיש תקשורת כדי

להאשים אותה. אבל שמוח שמחתי לגלות שדליה לא כמו לאה, אם כי הנזק כבר נעשה.

 

[קפת]

../images/Emo42.gifלא האשמתי את התקשורת|שמש

אלא ניסיתי להסביר לך את תרשים הזרימה, כי למרות שגמני חסידת שיטת נווה 0 חפש את האינטרס - במקרה הזה, העובדות המבלבלות מלמדות שהיחידה שיש לה פה אינטרס מובהק - זו התקשורת. והאשמה? היא בעין המת(ב)לונן.

 

[יס באך]

יק[פ]רתי בו[ק]ובזה

תראי אני שרוף על צ'ארטים, אני מכין עכשיו אחד לאיזו מצגת מזדיינת שעולה לי על העצבים, במיוחד אני אוהב את המילה היסטוגרמה, למה-ככה. הכי אני אוהב תרשימי זרימה. מישהו העביר לתקשורת את ענין דליה->מיחושי לב->בית חולים->קישור להודעה על יגאל->לא נמצא דבר. הענין הבולט הוא שיש כאן ריטואל דו-ראשי. יש יגאל -->יש משפ' רבין. הפעם זו דליה בפעם הבאה זו נועה ובפעם העוד יותר באה זה יובל וחוזר חלילה. הסוף יהיה אולי א-לה-שייקספיר בלי הטרגדיה, צאצא אמיר יתחתן עם צאצא רבין. אני ממש לא קונה את "רשעות" התקשורת. אני כן קונה דבר אחד: יש בעיתיות פוליטית-ציבורית-תרבותית-חברתית-מוסרית בחברה הלא מוסרית שלנו. חברה המשעבדת עם שלם, חברה המשעבדת את עצמה - רצח ראש ממשלה איננו בסוג חברה כזו דבר נדיר, אגב (ראו איטליה ורצח שופטים חוקרים ועוד דברים דומים), אלא שאנחנו נכנסנו לתוך דיסוננס קוגניטיבי אחול-מניוקי בגלל ניפוץ הדימוי העצמי שלנו [נהג מונית יהודי הסיע מחבל מתאבד.. העונש שלו לא יהיה כנו של הנהגים הערביים..את מבינה?] ועל כן לא ממש זזה לי שערית קטינה על התחת - לא בגלל יגאל ולא בגלל הרבינים . אם כי דליה היא פוליטיקאית מחורבנת אבל עדיין פוליטיקאית.

 

[קפת]

טוב, מבינה. אבל כלום, לא.

תסביר לי מה זה: יש בעיתיות פוליטית-ציבורית-תרבותית-חברתית-מוסרית בחברה הלא מוסרית שלנו. חברה המשעבדת עם שלם, חברה המשעבדת את עצמה - רצח ראש ממשלה איננו בסוג חברה כזו דבר נדיר, אגב (ראו איטליה ורצח שופטים חוקרים ועוד דברים דומים), אלא שאנחנו נכנסנו לתוך דיסוננס קוגניטיבי אחול-מניוקי בגלל ניפוץ הדימוי העצמי שלנו [נהג מונית יהודי הסיע מחבל מתאבד.. העונש שלו לא יהיה כנו של הנהגים הערביים..את מבינה?] ==================================================================== אכן, יש פה איזה קשירת גורלות היסטורית-טרגית: מעשי הרוצח לעולם יעומתו עם תגובת הקורבן/משפחת הקורבן. אמא של הודיה תהיה לפותה לנצח בגורל בן-זוגה שהוא רוצח בתה. דליה או משפחת רבין לא המציאו את זה - אנלא יודעת אפילו איך לקרוא לזה בשם. שייקספיר היה יודע להכין מזה מטעמים, שהיו גורמים וכולנו צמרמורות לאין קץ, אבל אנחנו חיים בעידן המזון המהיר, תחרות הרייטינג והטלנובלה. ואת כל אלה מייצגת התקשורת. אתה מייחס לה "רשעות" ו"אשמה", ואילו אני משרטטת תרשים זרימה בלי לשפוט או להביעה עמדה. למעט בעניינה של דליה. פוליטיקאית מחורבנת, אולי. אם יש בה משהו שבו אני יכולה "להאשים אותה", זה שנטלה את השם, את המעמד, את הקונוטציה, וניכסה אותה לטובת ההצלחה הפוליטית שלה. ממש כמו שעשה עומרי שרון. גם הוא פוליטיקאי שווה לתחת, שללא הילת אביו ספק אם מישהו היה משתין לכיוון שלו. אבל את ניכוס רצח אביה - זה שעליו אתה מצביע - אני לא יכולה להטיל על כתפיה. לעניות דעתי, היא נוהגת באיפוק, באצילות ובגדלות נפש.