קשה מאוד מאוד, אבל אפשרי.
יש לי דוגמאות לשני מקרים:
מקרה ראשון, ידיד שהכרנו כששירתנו ביחד. במהלך השירות התקרבנו נורא. והפכנו להיות ידידים טובים. היום מכוח האנרציה קצת התרחקנו, אבל עדיין מדברים מדי פעם... מאז ומעולם, הנושא של הזוגיות כלל לא עולה בראש של אף אחד מאיתנו (ושנינו פנויים). בעבודה אומרים לי "למה אתם לא יוצאים? אתם חמודים ביחד!" ואני מסתכלת עליהם פרצוף של "אממ. לא." וכשאני מספרת לו על זה, שנינו נקרעים.
מקרה שני, כשנכנסתי למקום העבודה הנוכחי, אני ואחד הבחורים בעבודה התחלנו לדבר והתיידדנו וזה, החלפנו מספרי טלפון והכל. דיברנו שיחות סמול טוק לגמרי וכמה פעמים יצאנו לשתות קפה ולאכול משהו והכל טוב ויפה. מבחינתי זה היה הכי אפלטוני בעולם... יום אחד הוא מתקשר אליי ואומר לי כזה "תקשיבי, התאהבתי בך. משהו שלא קרה לי הרבה זמן...". הבהרתי לו שזה הכי לא זה שבעולם כי אנחנו לא מתאימים בשום צורה ושאני מחליטה להתרחק (למנוע ניסיונות נוספים) ממנו. בהתחלה הוא נפגע ולא דיבר איתי. נסעתי ללונדון לכמה ימים וכשחזרתי, הוא חזר לדבר איתי... אבל עדיין אני קצת מרוחקת ממנו, כי כמו שאני מכירה אותו, הוא לא מבין רמזים וינסה שוב.
יש לי דוגמאות לשני מקרים:
מקרה ראשון, ידיד שהכרנו כששירתנו ביחד. במהלך השירות התקרבנו נורא. והפכנו להיות ידידים טובים. היום מכוח האנרציה קצת התרחקנו, אבל עדיין מדברים מדי פעם... מאז ומעולם, הנושא של הזוגיות כלל לא עולה בראש של אף אחד מאיתנו (ושנינו פנויים). בעבודה אומרים לי "למה אתם לא יוצאים? אתם חמודים ביחד!" ואני מסתכלת עליהם פרצוף של "אממ. לא." וכשאני מספרת לו על זה, שנינו נקרעים.
מקרה שני, כשנכנסתי למקום העבודה הנוכחי, אני ואחד הבחורים בעבודה התחלנו לדבר והתיידדנו וזה, החלפנו מספרי טלפון והכל. דיברנו שיחות סמול טוק לגמרי וכמה פעמים יצאנו לשתות קפה ולאכול משהו והכל טוב ויפה. מבחינתי זה היה הכי אפלטוני בעולם... יום אחד הוא מתקשר אליי ואומר לי כזה "תקשיבי, התאהבתי בך. משהו שלא קרה לי הרבה זמן...". הבהרתי לו שזה הכי לא זה שבעולם כי אנחנו לא מתאימים בשום צורה ושאני מחליטה להתרחק (למנוע ניסיונות נוספים) ממנו. בהתחלה הוא נפגע ולא דיבר איתי. נסעתי ללונדון לכמה ימים וכשחזרתי, הוא חזר לדבר איתי... אבל עדיין אני קצת מרוחקת ממנו, כי כמו שאני מכירה אותו, הוא לא מבין רמזים וינסה שוב.