יום הולדת שמח גאיה
- פותח הנושא tomi127
- פורסם בתאריך
יום הולדת שמח גאיה
הבוקר כבר מהר להגיע, וגאיה הקטנה בת החמש כה שמחה והתרגשה לקראת יום חדש ומופלא, היום שכל כך ייחלה לו- יום הולדתה. ההפתעות לילדים בגן, שאמה קנתה אמש כבר היו מוכנים בתוך תיבה גדולה בצבע טורקיז מעוטרת בעיגולים ורודים וכסופים. גם עוגת השוקולד בצורת לב ענק עם סוכריות צבעוניות ונר בצורת חמש נאפתה בליל אמש, וגאיה הקטנה מהרה והתארגנה לקראת יום הולדתה, היא כל כך התרגשה וחשבה לעצמה "הילדים ישירו לי, ויהיה כיף". השעה הייתה כבר שש בבוקר הרי שיום הולדתה תתחיל בשעה שמונה בדיוק, כשהגן ייפתח והילדים יגיעו. גאיה הלכה מהר להתקלח, והכל בכוחות עצמה, שכן היא נבונה ולא רוצה שיעזרו לה. אמא ג'סי קוראת לה מלמטה "גאיה! גאיה! את מוכנה?" וגאיה עדיין מתקלחת. גאיה הקטנה והנבונה לבשה את השמלה הלבנה בצבע קרם עדין יפהפה שאבא קנה לה לפני שבוע, בחנות הבגדים. הבעיה היחידה בשמלה הייתה חור שחור וקטן בתחתית השמלה מאחור. אך גאיה לא נתנה לאותו חור שחור וקטן להעציב אותה, או להפריע ליום הנפלא הזה, "שטויות זה רק חור קטן" שיננה לעצמה. היא נעלה את נעלי הבד הלבנות עם שרוכי כסף שקנתה לה אמה, וכה התרגשה ושמחה. אך בכל זאת, תחושת פחד שמשהו יקרה אפפה אותה. עתה גאיה ידעה כי המסיבה קרבה, התהדרה והזדרזה. בעוד אמה ג'סי קולעת לה צמה ארוכה, שרה גאיה לעצמה "יום הולדת שמח לי! יום הולדת שמח לי!" ואמא נשקה על לחיה הרכות והעדינות כמו משי. השעון כבר הורה שבע בדיוק, ואמא הלכה להכין כמה דברים אחרונים. אבא ירד במדרגות, במבט שמח, וגאיה הסתכלה עליו בחומרה. מכפתר את חולצתו הכחולה, ושותה ספל קפה אמר אבא "נו, נזוז כבר היום?" ואמא מהרה להשיב "כן יקירי, אני מחכה שהבורקסים יאפו כיאות, לא סתם טרחתי עליהם" ונראה שמצב רוחה של גאיה התאזן שוב. אך משהו בתחושותיה של הילדה הפיכחת הרגיש כי משהו עומד להתרחש, משהו איום, משהו נורא, משהו שיכול להרוס. אבא שתה לו בינתים עוד ספל קפה ופניו נרגנות מעט, אמא מחויכת שמחה לבתה הקטנה, שתחגוג יום הולדת עם כל חבריה בגן. השעון מתקטק והזמן חולף.בזמן שהבורקסים נאפים היטב בתנור, נצלה אמא את הדקות הללו וקראה משהו בעיתון הבוקר, "אוי אוי! מסכנה האשה הזו, איך בעלה יכל לפגוע בה ככה?" וארשת עצב הופיע על פניה. אבא כבר סיים את הקפה והפעם הוא נראה ממש כועס "מה את חושבת שיש לי את כל היום? חוץ מיום ההולדת הזאת של גאיה יש לי עוד כמה דברים לסדר" הוא צעק בקולי קולות, לפתע הוא קם ממקומו צעד לעברה של ג'סיקה, חטף את העיתון מידיה וקרע אותו לחתיכות. גאיה הסתכלה בו במבט קודר, כועס, פגוע ובלתי סלחן, "תגיד לי אתה השתגעת?" אמרה אמא, "אתה תחכה רגע בסבלנות, כבר הולכים" וידו הימנית מושטת אל פניה, וסתירה כואבת נשלחה כחץ אל לחיה הימנית. עד מהרה התחלפה השמחה בעצב, וגאיה הקטנה רגזה, נתעצבה ובכתה, אמה דמעה, וגאיה עלתה מהר ככל האפשר במדרגות אל חדרה השלו, חפשה מקום מסתור, שאיש לא יראה אותה, שאיש לא ינחמה, על שאביה מכה את אמה, ויום הולדתה נהרסה. הורידה גאיה את השמלה, ובכתה על ירכתי המיטה. "יום הולדת שמח גאיה!"
"כשמשהו קטן ואיום הורס דבר גדול ונפלא"
הבוקר כבר מהר להגיע, וגאיה הקטנה בת החמש כה שמחה והתרגשה לקראת יום חדש ומופלא, היום שכל כך ייחלה לו- יום הולדתה. ההפתעות לילדים בגן, שאמה קנתה אמש כבר היו מוכנים בתוך תיבה גדולה בצבע טורקיז מעוטרת בעיגולים ורודים וכסופים. גם עוגת השוקולד בצורת לב ענק עם סוכריות צבעוניות ונר בצורת חמש נאפתה בליל אמש, וגאיה הקטנה מהרה והתארגנה לקראת יום הולדתה, היא כל כך התרגשה וחשבה לעצמה "הילדים ישירו לי, ויהיה כיף". השעה הייתה כבר שש בבוקר הרי שיום הולדתה תתחיל בשעה שמונה בדיוק, כשהגן ייפתח והילדים יגיעו. גאיה הלכה מהר להתקלח, והכל בכוחות עצמה, שכן היא נבונה ולא רוצה שיעזרו לה. אמא ג'סי קוראת לה מלמטה "גאיה! גאיה! את מוכנה?" וגאיה עדיין מתקלחת. גאיה הקטנה והנבונה לבשה את השמלה הלבנה בצבע קרם עדין יפהפה שאבא קנה לה לפני שבוע, בחנות הבגדים. הבעיה היחידה בשמלה הייתה חור שחור וקטן בתחתית השמלה מאחור. אך גאיה לא נתנה לאותו חור שחור וקטן להעציב אותה, או להפריע ליום הנפלא הזה, "שטויות זה רק חור קטן" שיננה לעצמה. היא נעלה את נעלי הבד הלבנות עם שרוכי כסף שקנתה לה אמה, וכה התרגשה ושמחה. אך בכל זאת, תחושת פחד שמשהו יקרה אפפה אותה. עתה גאיה ידעה כי המסיבה קרבה, התהדרה והזדרזה. בעוד אמה ג'סי קולעת לה צמה ארוכה, שרה גאיה לעצמה "יום הולדת שמח לי! יום הולדת שמח לי!" ואמא נשקה על לחיה הרכות והעדינות כמו משי. השעון כבר הורה שבע בדיוק, ואמא הלכה להכין כמה דברים אחרונים. אבא ירד במדרגות, במבט שמח, וגאיה הסתכלה עליו בחומרה. מכפתר את חולצתו הכחולה, ושותה ספל קפה אמר אבא "נו, נזוז כבר היום?" ואמא מהרה להשיב "כן יקירי, אני מחכה שהבורקסים יאפו כיאות, לא סתם טרחתי עליהם" ונראה שמצב רוחה של גאיה התאזן שוב. אך משהו בתחושותיה של הילדה הפיכחת הרגיש כי משהו עומד להתרחש, משהו איום, משהו נורא, משהו שיכול להרוס. אבא שתה לו בינתים עוד ספל קפה ופניו נרגנות מעט, אמא מחויכת שמחה לבתה הקטנה, שתחגוג יום הולדת עם כל חבריה בגן. השעון מתקטק והזמן חולף.בזמן שהבורקסים נאפים היטב בתנור, נצלה אמא את הדקות הללו וקראה משהו בעיתון הבוקר, "אוי אוי! מסכנה האשה הזו, איך בעלה יכל לפגוע בה ככה?" וארשת עצב הופיע על פניה. אבא כבר סיים את הקפה והפעם הוא נראה ממש כועס "מה את חושבת שיש לי את כל היום? חוץ מיום ההולדת הזאת של גאיה יש לי עוד כמה דברים לסדר" הוא צעק בקולי קולות, לפתע הוא קם ממקומו צעד לעברה של ג'סיקה, חטף את העיתון מידיה וקרע אותו לחתיכות. גאיה הסתכלה בו במבט קודר, כועס, פגוע ובלתי סלחן, "תגיד לי אתה השתגעת?" אמרה אמא, "אתה תחכה רגע בסבלנות, כבר הולכים" וידו הימנית מושטת אל פניה, וסתירה כואבת נשלחה כחץ אל לחיה הימנית. עד מהרה התחלפה השמחה בעצב, וגאיה הקטנה רגזה, נתעצבה ובכתה, אמה דמעה, וגאיה עלתה מהר ככל האפשר במדרגות אל חדרה השלו, חפשה מקום מסתור, שאיש לא יראה אותה, שאיש לא ינחמה, על שאביה מכה את אמה, ויום הולדתה נהרסה. הורידה גאיה את השמלה, ובכתה על ירכתי המיטה. "יום הולדת שמח גאיה!"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.