../images/Emo51.gifרבה לכולכם../images/Emo24.gif
שמחתי מאוד לקרוא את השרשור הזה
לדבר אני עדיין לא ממש יכולה(עברתי מאז יום חמישי בערב לשלושה כדורי אנטיביוטיקה ביום+4 פעמים סירופ מסויים במרשם רופא,בינתיים אין הרבה שינוי)וכול החגיגות נדחו-אנשים צלצלו ולא יכולתי לענות(מזל שיש אס.אמ.אסים ואימיילים)וככה אי אפשר לעשות כלום אז איכשהו הוחלט על דחייה כללית(כולל משפחה),רק חברה אחת באה ביום שבת וזה למרות שהיה ברור לה שאני לא יכולה לדבר הרבה(יש שטוענים שזו ברכה
...)אבל בגלל שהיא חברה טובה שלי כבר 16 שנה בערך וראתה אותי בכול המצבים היא התעקשה לבוא ולמעשה הזמינה את עצמה ובסך הכול היה נחמד(היא דיברה ואכלה עוגה וממתקים גם על חשבוני),השאר הבינו ודחינו להמשך..הבעיה שאין מחליפות(בעיקר כשהאמא של הסייעת השנייה בכיתה נפטרה שבוע שעבר וגם היא לא באה והמחליפה הפנויה היחידה מחליפה את הקבועה ושתי המחליפות האחרות תפוסות-אחת בכלל בחופשה באילת עליה הודיעה מראש לפני חודש) ואני ממשיכה לעבוד כרגיל מדביקה את הצוות והילדים-נדבקת בחזרה וכו' וזה פשוט מעגל שלא נגמר,עוד מעט אני אמורה לצאת לקורס אבל אני לא בטוחה שיש טעם להתאמץ עוד יותר(אלא ששילמתי עליו הרבה וזה מבאס להפסיד משהו יקר,אם כי במילא המרצה ואני מנהלים דיי לבד את השיעור)ואם זה לא מספיק הנהג של ההסעה כרגיל לא מוכן להתחשב(התקשרתי כמה פעמים למועצה האחראית לא חוזרת אליי ועכשיו בגלל שאני לא יכולה לדבר זה ממש לא מועיל לי)ובבוקר ובצהריים נאלצתי להיות בגשם החזק(עם מטריה אבל...) מה שבטח לא תורם לבריאות שלי...יעבור...
גדולה לכולכם על המחשבה והזיכרון(מיתרוש-אהבתי את התמונות
),מקווה שנמשיך לחגוג לכולם כאן עוד הרבה ימי הולדת נוספים
