יום הולדת שמח?

[נדירון מצוי]

מה אני כן עושה

היי נוסעת ושוב שלום לכולם
אנשים אומרים לי: "ואוו איך שאתה פעיל בגמלאות!" אז נכון אני עושה הרבה דברים אבל כמעט מהכל קצת. חוץ מהריקודים אני גם:

• הקמתי ומפעיל בהתנדבות מיזם שנקרא "ספר / קפה" ובו מציגים את ספריהם אנשים שהוציאו לאור את שכתבו בהוצאה פרטית ולכן אין את הספרים האלה בשום תצוגה וחנות בארץ, מוצגים במדפים האלה מעל מאתיים כותרים.
• כתבתי מחזה ואני משחק בו יחד עם שחקנית נוספת, כבר חמש שנים - אבל לא מצליח לפרוץ לבמות (אולי פעם בחודשיים בקושי).
• אני מרצה בהיסטוריה ואני "מספר סיפורים" וגם שם יש לי הזמנות פעם בחודש - חודשיים.

אז מה חסר לך את שואלת? כשאצליח לנסח תשובה שאפשר לכתוב אותה כאן - אענה גם על זה.
ויום ההולדת שלי ב - 21.08 ומתנות אפשר לשלוח למשרד של "האנשים המחפשים את עצמם"
כל טוב לך ולכולם

 

[אין איל]

אתה נחמד מאד

ואחרי התדהמה שאחזה בי לשניה למקרא גילך המופלג (עוד שנייה לגבורות)
עלה לי חיוך על הפנים.
טוב לראות אדם שיכול, ולא נכנע, ומלא אופטימיות.

נדירון, בהחלט.
אבל בלתי מצוי.

 

[נדירון מצוי]

יום הולדת שמח?

עוד חודש יש לי יום הולדת, לא מאמין שאני כותב את המספר אבל הוא אמיתי - 77 !
לא רוצה להיות חטייאר זקן! מסרב לשתף פעולה עם הטבע!
עורג לאשר ערגתי כל חיי, מקדם בשמחה כל בדל חיוך המוקרן לעברי, מנסה לעצור את הזמן, מסרב ללכת למועדוני קשישים ול"פרלמנטים של רחוב" בבתי קפה.
אין לי היום אדם שיכול אני לכנותו כ"חבר", שיחות של גברים אינן מעניינות אותי, ואם הפועל ברצלונה ניצחה את ביתר עתלית זה לא מזיז לי. גם לא העובדה שיצא דגם חדש של 4X4 מחברת ראלף לורן.
אני רוקד אחת לשבוע סוג של ריקוד חופשי בו לא נעלם החיוך שלי לדקה - אבל אלה שעתיים! נותרו עדיין 166 שעות במהלך השבוע.
אני יושב די הרבה שעות מול המסך (מלקט את חיי, את שכתבתי בחיי) אבל המסך לא מביט בי חזרה, הוא דומם, לא מתרגש מדבר שכתבתי - ממש לא מזיז לו!
שבוע טוב לכם אנשים.

 

[נדירון מצוי]

גם אני נדהם מגילי

בהקשר לגיל אני נזכר לא פעם באפיזודה מחיי. הייתי בן 24 ועמדתי להשתחרר מצבא קבע. אפילו בגרות מלאה לא הייתה לי אז. הלכתי לראיון בכפר הנוער בן שמן לתפקיד של מדריך חברתי. המנהל, שרצה לתהות על קנקני שאל אותי: "איך אתה מתכנן את חייך לעתיד, איפה אתה רואה את עצמך בגיל חמישים?" הייתי נדהם, לא ידעתי מה לענות. לא ידעתי שיש גיל כזה!
לפעמים אני נתקל במחשב בשאלות בסגנון: "ואוו, מה אתה יודע לעבוד עם מחשב, בגיל שלך? זה בטח לא הגיל שלך!" כשאני מסביר שאת המכונית, המטוס, הצוללת, הטילים, הטלוויזיה לא המציאו אנשים בגיל 24 אני לא מרגיש שאני מצליח להעביר מסר של ממש.
כן, פעם הלכו להתיעץ ב"זקני השבט". פעם....

 

[לי בא]

ריגשת אותי

והעצבת אותי במקביל.
מזל טוב מוקדם בחודש.
&nbsp

 

[tzachy]

אומרים שה-Y=10, X+Y של היום זה כמו X (שנים) של פעם ושה-Y ...

וכשה-Y גדל עם התקדמות המדע/רפואה/טכנולוגיה (וכד').
אתה בהחלט נקרא אדם תוסס ופעיל. אני יותר מ20 שנה באינטרנט. מישהי צעירה כתבה לי (בבלוג שלי) שהיא לא מאמינה שאני בן 50+ (53 כיום)... כי קרובת משפחה שלה בגיל הזה, כלל לא מתקרבת למחשב... אני מחובר לרשתות תקשורת דוומות עוד לפני עידן האינטרנט הנפוץ (BBS-ים למי שמכיר/ה), אז אני בהכרח לא דוגמא (גם יש לי תואר ראשון במדעי המחשב (מתמטיקה ומדעי המחשב, אם נדייק)), אבל היום רוב האנשים נחשפים לאינטרנט בצורה כזאת או אחרת. מה שבא להדגים שכל דור רואה את מי שמבוגר ממנו קצת אחרת... אבל כולנו (בתקווה) נגיע מתישהו לגיל Z (בשאיפה בריאים ו-Z>=120, בהנחה כמובן שזה יחשב לגיל מכובד בעתיד...).

אני חושב שחשוב להיות פעיל ועסוק, קודם כל בשבילך ואפילו בריאותך. כרגיל במקרים כאלה, אני מסייג, שאינני מומחה לנושא, אבל ראיתי אנשים שפרשו מפעילות (יצאו לפנסיה) ואח"כ דעכו למשל מבחינה קוגניטיבית. כמובן ייתכן שזה לא קשור לפרישה (אלא למשל עניין תורשתי. אם כי אני מכיר גם בן +90 שפרש מזמן, הוא אלמן והוא צלול לגמרי, נוהג ברכב וכו' (הוא אכן מתנדב פה ושם)), אבל אני יכול להעריך שאדם שמרגיש שהוא עסוק, שהוא תורם ושהחברה זקוקה לו ולעשייתו, ייתכן שישמור טוב יותר על בריאותו הכללית. לדעתי, רואים את זה למשל על רבנים שמגיעים לגילאים מופלגים (שוב, כנראה בגלל תחושת השליחות וכד'). אגב, גם אני כמוך (אולי למעט תקופה בילדותי/נערותי) לא ממש מתעניין בכדורגל...

באופן פרקטי, לגבי להיות עסוק יותר, אני מניח שאפשר להתנדב בהמון מסגרות וכד'.

 

[נדירון מצוי]

מילה על התנדבות

כפי שסיפרתי בפתיח, הקמתי את "ספר / קפה" בהשקעה כספית אישית לא מבוטלת שלי ואני מתחזק את זה כארבע שנים ללא תמורה כספית. ובכל זאת יש לי ביקורת די נוקבת על המושג התנדבות. הדבר נשמע לי כאילו אומרים לך: "העבודה שלך חשובה לנו מאד ואתה עושה אותה מאד טוב (סוף סוף הרי יש לך נסיון חיים בלא מעט תחומים) ואנו שמחים לקבל את העבודה שלך - חינם!
כדוגמה, מרצים המגיעים למתנ"סים מקבלים לעיתים יותר מאלף ש"ח לשעה וחצי, לעיתים הרבה יותר! מה הסיבה שאני, שעושה את אותו הדבר ואולי לא פחות, טוב אשלם על מנת "שיסכימו להקשיב לי"? (הוצאות נסיעה למשל). יש לי מכר זה עשרות שנים, מבוגר ממני, שמו מוכר אולי גם לכם, הוא מספר סיפורים כמוני, אבל הצליח לפרוץ לקווים קדמיים של עולם הבידור. הוא אומר לי: "אני בפחות משלושת אלפים - ארבעת אלפים ש"ח לא עולה על הבמה!", אני לא חושב שזה בסדר בשום מישור, אפילו לא בעולם של זמרי העל, אבל נניח לזה. העקרון צריך להיות שעל עבודה צריך לשלם, בכל גיל - נקודה!
ולמרות כל מה שאמרתי בפרסומים שלי אני כותב: תשלמו כראות עיניכם, תחליטו על גובה התשלום לפני ההופעה או אחריה!

 

[tzachy]

צודק

ברמה העקרונית, אני מסכים איתך. אם מקובל לשלם על עבודה מסויימת והיא מתבצעת לא פחות טוב (קל וחומר אם יותר טוב, כמו שהזכרת: ניסיון), אז אסור שהגיל יהווה גורם בנושא הזה לאפליה.

ללא קשר לעניין התשלום, אנשים שמתנדבים, דווקא אלה שעושים זאת מתוך אלטרואיזם, לכאורה חיים יותר, לפחות לפי מה שמוזכר כאן. אז גם באלטרואיזם, אפשר למצוא תועלת אישית...