../images/Emo205.gif../images/Emo187.gif../images/Emo16.gif, דעתי בנושא:
אתמול עברנו פעולה בנושא, ברצוני לשתף אתכם בדעותיי ובדיון שנערך. מי לימד אותי על רצח רבין? בית הספר, אמא והתקשורת. אבל מה אני יודעת על רבין, רבין האיש? לא הרבה. אני יודעת שהוא נרצח ב4.11.95, ע"י מתנקש בשם יגאל עמיר. קראתי בעיתון שהחליט לרצוח אותו לאחר שנחתם הסכם אוסלו א'. רבין נרצח בעצרת לשלום. הוא לא רצה ללבוש אפוד מגן, הוא טען ש"יהודי לא יהרוג יהודי", שזו עצרת לשלום. כיכר מלכי ישראל נקראה מאותו יום נורא על שמו. רבין היה רמטכ"ל, שר ורוה"מ. היו לו הרבה מתנגדים. הוא גם היה ג'ינג'י, למד בבית ספר "כדורי". אני גם יודעת שדליה רבין, שמכהנת עכשיו בתור ח"כית, היא הבת שלו. את היום הזה, שבו רבין נרצח, אני לא זוכרת. הייתי בת... שנתיים וקצת. אבל אני זוכרת שכבר מכיתה א' היה לי רגש ליום הזה. אני זוכרת שהמחנכת בכתה, ואז חזרתי הביתה וגם אני בכיתי. לא ידעתי על מה ועל מי, פשוט בכיתי. כמה שנים אחר כך קיבלתי ספר שנקרא "הג'ינג'י הנחמד שהיה לראש ממשלה". הוא הסביר לי הכל. מלבד היום הזה, לא בכיתי מעולם ביום הזיכרון, אך היה לי רגש לרצח הזה. ומאז ומתמיד, דעה. בכל שנה, מזכירים את יגאל עמיר הרוצח. איך לא יזכירו? השנה במיוחד- למפלצת הולך להיות יורש, יש אפילו דיבורים על ניקוי חלק ממאסרו. הוא צריך להרקב בכלא. הוא, וכל הרוצחים. לקחת חיים של אדם יותר גרוע מגנבה, אונס, ודברים אחרים. הרי אחת מהדיברות בעשרת הדיברות היא "לא תרצח". כל שנה, מדברים על יגאל עמיר, אבל לא מדברים על החברה. החברה הימנית, חברה שלמה, שבעצם רצחה אותו. אותה חברה שלא היה יום שלא ערכה הפגנות נגד רבין, אותה חברה, שכללה את ביבי נתניהו, אריאל שרון, משה קצב, לימור לבנת ועוד רבים אחרים- שעמדה בכיכר ציון, קראה למותו. אותה חברה שהשוותה את רבין לערפאת, להיטלר. אותה חברה שלא התביישה להפיץ תמונות של רבין בארון המתים. אז כן, רצח פיזי נעשה ע"י אדם אחד, אבל רצח נפשי, המניע הגדול ביותר לרצח- הוא החברה. ועל מה עשו את כל הדברים הנ"ל לאדם? על דעות פוליטיות מנוגדות. דעה! האם עולה בדעתכם שאתם ואחד מחבריכם, או אחד מבני כיתתכם תנהלו דיון, יהיו לכם דעות מנוגדות אז פשוט תקומו ותירו בו?! לצערנו הרב, יש מקרים. החברה הישראלית לא למדה. אם היו מניחים לרבין, היינו חיים בשלום. האינתיפאדה השנייה לא הייתה קיימת בכלל, לא היה דבר כזה "מלחמת לבנון השנייה". אבל יגאל עמיר, מאחוריו החברה הימנית, הם, הצליחו לקטוע את תהליך השלום. אסיים בתקווה שלא נדע עוד צער. ואני יודעת שזה ארוך, אבל תשקיעו שתי דק', שתי דק' מזמנכם ותקראו. בבקשה. שיר