יום העצמאות הששים למדינת ישראל-המדע לאן?

[ניצת הגפן]

יום העצמאות הששים למדינת ישראל-המדע לאן?../images/Emo104.gif

במלאת ששים שנה למדינת ישראל, אני מזמינה אתכם להביע את רחשי לבכם בשאלת "המחקר האקדמי בישראל - לאן". השאלה עולה בזמן האחרון יות רויותר, והיא מתחזקת לאור שביתות הסגל הזוט, האזהרות על בריחת המוחות, ובעיקר - משום הפיחות (שנדמה לי) שחל במעמד הלימודים האקדמיים ובמעמד התארים. יש לי מין תחושה שעם השנים - ננגס מעמדו של התואר הראשון, וכיום הוא משמש משהו כמו תעודת בגרות של פעם. השאלה - האם זה טוב? האם זה מעיד על חברה טובה ומשכילה יותר? או אולי להפך - מעיד על פיחות המעמד הלימודים האקדמיים, על ירידה בדרישות והפיכת התואר הראשון למעין משהו שכולם צריכים ש"יהיה להם" והאם זה לא טוב לחברה. האם בשנת הששים למדינה אנחנו אופטימיים לגבי קיומה האיתן של האקדמיה בישראל או אולי מוצאת אותנו שנת הששים כשאנחנו חוששים ממה שעלול לקרות, ומאובדן תחומי מחקר? מה דעתכם?

 

[פלפל אנגלי]

שמעתי היום על כוונה לסגור

את החוג לתולדות האמנות בת"א. הכצעקתה? אם כן, זו אינדיקציה מצערת מאד למצבה של האקדמיה, שנוהה אחרי המקומות בהם נמצא הכסף (קרי: מנע"ס).

 

[I Was Hoping]

גם החוג להיסטוריה באת"א...

 

[d a p h n a]

אני די בספק שיסגרו את החוג להיסטוריה...

זה החוג השני בגודלו בפקולטה למדעי הרוח.

 

[משוש30]

האמת? לפי המגמה תכף לא יהיו פקולטאות למדעי

הרוח

 

[d a p h n a]

לא צריך להגזים

אני בכל זאת מכירה קצת את האנשים שאחראים להווה ולעתיד של האקדמיה בישראל, ואני יכולה להגיד שהם רואים חשיבות עצומה במדעי הרוח ואף עושים מאמצים אדירים לקדם אותם, אם כי הם נתקלים בבעיות תקציביות רציניות בגלל הקיצוצים של המדינה. חלק גדול מראשי האוניברסיטאות בארץ מגיעים מתוך מדעי הרוח, וגם אלה שלא רואים בפקולטות למדעי הרוח גופים חשובים. אני חושבת שאמירות בסגנון "תכף יסגרו את מדעי הרוח" דווקא פוגעות במאבק לקידום מדעי הרוח ולהשקעת תקציבים נוספים בהם, בגלל שמי שמבין קצת בתחום יודע שהם יוצאות קצת דמגוגיות ולכן לא מאפשרות לדון בבעיות האמיתיות והקיימות לגופו של עניין.

 

[פלפל אנגלי]

מי האנשים שאחראים להווה ולעתיד של האקדמיה?

את באמת חושבת שאלה ראשי האוניברסיטאות (ואף מילה על האינטרסים שלהם)? או שאולי זה משרד האוצר? במדינה שמערכת ההשכלה הגבוהה שלה, בעיקר בפן המחקרי, היא ציבורית, חשיבותם של פקידי האוצר גדולה לאין שיעור מאשר של ור"ה או ות"ת. פעם, בחיים אחרים, עבדתי המון עם אנשי האוצר. הם אנשים טובים, באמת, שמאמינים שמה שהם עושים טוב לעתיד המדינה. בניגוד לדעות שמובעות נגדם חדשות לבקרים, הם לא "עושי דברו" של שר כזה או אחר, או אנשים גסי לב שלא חושבים על התוצאות של מעשיהם. הבעיה העיקרית היא שהם רואים את הכל דרך החור שבגרוש - מבחינתם טובת מדינת ישראל תהיה כשמצבנו הכלכלי יהיה איתן דיו כך שלא ננוע ממשבר כזה לאחר. וזו לא הראיה הנכונה כשמדובר בחינוך (בכלל, לא רק השכלה גבוהה), ברווחה ובשאר זוטות שלא נעות על הקו שבין רווח להפסד מוניטרי.

 

[d a p h n a]

לאנשי האוצר בהחלט יש כוח רב....

אבל גם ראשי האוניברסיטאות משחקים תפקיד חשוב בהחלטה למשל איזה חוג לסגור, או איך לחלק את הכסף בתוך האוניברסיטה וכד'. ברור שזו לא קבוצה אחת שמחליטה, וברור שלקבוצה שמחליטה בענייני כסף יש כוח עצום - אבל גם לאנשים בתוך האונבירסיטה (לא רק לור"ה, גם לאנשים אחרים בתוך האוניברסיטאות) יש אפשרות להחליט מה עושים עם הכסף (המוגבל) שיש ואיך לחלק אותו, וזה בין השאר קשור בהחלטות לגבי פתיחה/סגירה/תקצוב של חוגים, חלוקת תקנים ועוד.

 

[משוש30]

אני לא בטוחה שזו הגזמה בכלל

רק תעברי באוניברסיטה העברית. תסתכלי על הציוד החדיש והדנדש של בית הספר למנהל עסקים, של בית הספר למדיניות ציבורית. ממש היי טק. למרבה האירוניה בית הספר למדיניות ציבורית נמצא בפקולטה למדעי הרוח. תכנסי לכיתה שם. אין מקום לחבר מחשב, אין שולחנות נורמליים וכסאות נורמליים. תסתכלי על המלגות והתקציבים במדעי הטבע מול מדעי הרוח. תסתכלי על החוגים שנסגרים גם באוניברסיטה העברית וגם בתל אביב-ממדעי הרוח. אני בהחלט מאמינה שהמגמה הסופית היא, גם אם לא לסגור את הפקולטאות, לצמצם עד כמה שניתן כל מה שלא רווחי ומה שלא יישומי. מגמה מאד מאד עצובה בעיני.

 

[d a p h n a]

שלחתי מסר

 

[tulkin]

וצריך להזכיר:

את המחלקה למוסיקולוגיה בת"א כבר סגרו. זאת בירושלים חיה על זמן שאול. את עבודת הדוקטורט שאני רוצה לעשות, יכולתי בקלות לעשות במסגרת חוג למוסיקולוגיה (שם גם עשיתי תואר שני). אבל בבית הספר למנהל עסקים שאני לומד בו משלמים יותר ונותנים תנאים טובים יותר. אני די מרוצה ממה שאני עושה עכשיו, אבל לפעמים מצטער מאד שנאלצתי לעזוב את החוג למוסיקולוגיה ואת המחקר הישיר בתחום שקרוב ללבי הרבה יותר ממנהל עסקים.

 

[מעיןבר]

בתיה"ס למנהל עסקים

מתקיימים מכך שיש חברות שיש חברות שמוכנות לשלם שכ"ל של עשרות אלפי שקלים עבור עובדים שלהן. הם פעילים בשוק מאוד תחרותי וחייבים להתאים את עצמם, מצד שני הם בפירוש מממנים את עצמם. מה שעצוב הוא שחברות מוצאות שרק לימודים "פרקטיים" כגון מנהל עסקים, משפטים וכו' יכולים להיות רקע טוב של מועמד לעבודה ולא רואים עד כמה אנשים ממדעי הרוח יכולים לתרום עם ראיית עולם קצת אחרת וצורת מחשבה אחרת.

 

[עדי כהן 111]

ברשותכם אוסיף

שאדם ללא "רוח" (נשמה) אין לא קיום. ודי לחכימא ברמיזא.

 

[I Was Hoping]

בשבוע שעבר נכחתי בכנס

שהקלוזינג פאנל שלו עסק בדיוק בכך - על מצב התקנים והיסטוריה בארץ. אלה היו דבריו של ג'וזה ברונר ושולמית וולקוב... אני רק אומרת מה שמעתי מהם.

 

[ניצת הגפן]

עם אמנות הם משחקים כבר כמה שנים

הם כבר איחדו את החוג לאמנות עם דברים אחרים והחליפו את שם הפקולטה ואיחדו דקנים. אין לי מושג אם מה שאת אומרת על סגירה הוא נכון, אבל בהחלט אברר. את החוג ללשון, למקרא, לספרות עברית - כבר איחדו לפני שנתיים גם כן, ויצרו כל מיני יצורי כלאיים שבתוכם כל אחד מהחוגים הפך ל"מגמה", כמו בי"ס יסודי.... בעייתי מאוד.

 

[עדי כהן 111]

בעייתי עוד יותר מצב

הפוקולטות למדעי הרוח והיהדות באוניברסיטאות השונות...

 

[the new L]

אני מקווה שדו"ח שוחט ייושם בקרוב

זאת התקווה הגדולה של האקדמיה בארץ. אם הוא ייושם היא תזכה לקפיצה רצינית.

 

[ללס1]

השפה העברית../images/Emo165.gif

לפי מה שאני זוכרת אלעזר בן יהודה הדגיש את החשיבות של שימוש בשפה אחת השפה העברית-אז למה החוקרים שלנו מפרסמים את ממצאיהם,שיש לציין ברמה מעולה לדעתי, רק באנגלית. אני נתקלתי בזה המון בתחום שלי שאני קוראת מאמר, באנגלית כמובן, ואז רואה כי החוקרים מאונ' בארץ,כאשר אני מחפשת את המאמר בעברית,אין זכר למחקר. יתרה מזאת באחד המקרים שלחתי מייל לחוקרת ושאלתי האם היא יודעת על קיום של חומר בעברית, והיא טענה שאין ,למרות שהיא חוקרת מבר אילן שהוציאה מספר מאמרים על התחום , אבל לא בשפתנו. לכן אני הבטחתי שאם ביום מן הימים אפרסם מאמר הוא יהיה בשפתנו וכמובן באנגלית,כי זה מחוייב מציאות לפרסם במגזינים בינלאומיים. אז לכל הכותבות (כי לי יש עוד ימבה זמן) אנא פרסמו גם בעברית זה יוסיף למחקר שלנו בארץ ויהיה נגיש גם לאלו שאינם לומדים לתארים מתקדמים אך בכל זאת רוצים לדעת,והשפה הלועזית היא מכשול בשבילם. תודה

 

[p i t e r פן]

אליעזר בן יהודה פעל במציאות קצת שונה.

בזמנו החייאת השפה העברית הייתה צו השעה. היה צריך אפילו לכפות את העברית בכוח, אחרת היא פשוט לא הייתה הופכת לשפה חיה שחברה שלמה דוברת בה על בסיס יומיומי. כיום אנחנו כבר לא במצב הזה, ויש לשמר את העברית, אך לא בכל מחיר, וכבר אין צורך למסור את נפשנו על קדושת השפה העברית. אני חושב שבתחומים רבים פשוט אין אפשרות לפרסם בעברית. ז"א, אתה יכול לכתוב את הטקסט במעבד התמלילים שלך בעברית, אך לא תהיה לו במה בארץ (כמה אכסניות כבר יש לפרסום מאמרים מדעיים בארץ, ובעיקר בתחומים קצת איזוטריים?). ואם אף אחד לא יפרסם את המאמר שלך, אז הוא גם לא יגיע למאגרי מידע וכיו"ב. לפיכך אני לא כ"כ מבין, איך את יכולה להבטיח לפרסם מאמר בעברית. האם את בטוחה שמישהו בארץ יהיה מוכן ומעוניין לפרסמו? זאת ועוד, מי שרוצה לקרוא טקסט ברמה אקדמית - כדאי לו מאד לדעת אנגלית ברמה סבירה. זה מחוייב המציאות בימינו.

 

[ללס1]

לא במקום אלא בנוסף!!../images/Emo104.gif

פיטר פן היקר אל דאגה אני יודעת לקרוא באנגלית .אבל לא זאת הנקודה. אני מבינה שפרסום מאמר בשפתך זה מסירת נפשך ודבר שיש בו מחיר כבד. דווקא בגלל צורת חשיבה זו עלינו לדאוג שמאמרים כן יפוסמו גם בעברית. בפרסום מאמר יש כמה מטרות ;אחת מהן היא פרסום ממצאיך כחוקר כדי לקבל הכרה בעולם המחקר,אבל מטרה נוספת היא הרחבת עולם הידע של אנשים בכלל ולא רק של חוקרים.ולדעתי מי שמפרסם רק באנגלית אינו חושב על החלק השני.צריך גם לדאוג לקהל היעד בארץ,שמה לעשות קוראים בעברית!! אם המאמר נשאר רק במעגל המחקרי לדעתי הוא לוקה בחסר בעיקר בתחום החינוך (ואני מאמינה שבעוד תחומים),לטעמי יש לדואג גם אם זה בכתבי עת פחות "פופולאירים" לפרסם בשפתנו,מלבד הפרסום באנגלית ,לא במקום. אם הקהילה האקדמית מחקרית בארץ לא תדאג לכך,בטוח שאף אחד אחר לא יפעל לשם כך.