יום העצמאות הששים למדינת ישראל-המדע לאן?

[ניצת הגפן]

אני לגמרי איתך../images/Emo104.gif

נכון, כולנו קוראי אנגלית, אלב - ההחלטה הגופרת שלנו לא לכתוב בשפתנו מונעת את האפשרות של אחרים להיחשף לעודה. אני מסכימה עם ללס. רוב עובדי ההוראה למשל מוכשרים בסמינרים והמכללות. מכל מיני סיבות, שאני מעדיפה לא להיכנס אליהן כעת, הם לומדים שם רק מאמרים כתובים עברית. התוצא היה א- שאם כולם כותבים רק באנגלית - המאמרים והמחקרים העדכניים לא מחלחלים. ואז אנשים שבאמת נוגעים בדבר ביומיום שלהם , ואמורים לישם את הנלמד במחקרי םשלנו אינם יכולים לדעת על קיומם, ובמקרה האחר - הם שומעים על הדברים רק מפי המרצים שלהם, שלא בטוח שתמיד מביאים את הדברים כהווייתם ובמלואם. כשאני התחלתי לכתוב את התזה שלי - גיליתי שכל המאמרים והחומרים המחקריים למיניהם שהתפרסמו על התחום שעסקתי בו היו באנגלית, ו... בצרפתית. מסתפבר השהצרפתים הם כנראה היחידיים שאינם נכנעים לזרם. הם כותבים בשפתם, ובכלך - מצד אחד הופכים את המחקרים שלהם לבלתי נגישים לאוכלוסייה גדולה שאינה יודעת צרפתית, מצד שני - מדרבנים אחרים להכיר את שפתם כדי להיות יכולים לקרוא את המדע שלהם בשפת המקור. אז אני לא מצפה 0אולי באוטופיה שלי כן) שאנשים ברחבי העולם יילכו לקרוא עברית לצורך הכרת שדות המחקר הנחקרים כאן, אלב - בתחומים כמו לשון עברית, ספרות עבירת, היסטוריה של עם ישראל , מקרא וכדו - נראה לי שזה אפילו הכרחי להקפיד על הכתיבה בעברית. ולגבי מה שאמרה משוש למטה - זה ל אמדויק שאי אפשר לפרסם את אותו המאמר. ראשית - ברגע שכותבים בשתי שפות - זה כבר לא אותו המאמר. שנית - תמיד אפשר לכתוב אותם עם הדגשים שונים, וכך ליצור את הכתיבה בשתי השפות. בקיצור - מי שבאמת רוצה, והעברית באמת בנפשו - מוצא את הדרכים להתגבר על הקשיים האובייקטיביים, כולל קושי ההתקדמות...

 

[משוש30]

מניסיון מר אף אחד לא היה מוכן לפרסם מאמר

שכבר פורסם בעברית. אני, אישית, לא הולכת לרמות ולהגיד שאני מפרסמת מאמר שלא פורסם אם הוא כבר פורסם. ולפרסם מאמר חדש אחרי ששינית והוספת זה מאמר חדש, אז למה לא את שניהם באנגלית כדי שזה ייחשב לך באקדמיה?

 

[gilgalad]

אני לא מסכימה

זה מאוד יפה ופטריוטי להגיד שצריך לפרסם בעברית אבל יש עם זה בעיות. מי שרוצה להתקדם באקדמיה, גם בארץ ולא רק בחו"ל, צריך לפרסם במקומות ידועים עם משקל בעולם המדעי ואת זה יש רק באנגלית. לפרסם בעברית משמע לא להיות קיים בעולם האקדמאי הרחב העולמי. מרשים אותי שלצרפתים יש חוק ששלטי רחוב ושמות של חנויות צריכים להיות עד אחוז מסויים בצרפתית ורק אחוז קטן בלעז, כשזה מגיע לפרסום מאמרים זאת בעיה. אני לא יכולה לקרוא ולא יכולה להעזר במידע שלהם. לתחום שלי נתקלתי במספר מאמרים ברוסית שהיו רלווטנים לעבודה שלי וכמה בצרפתית. זה לא ממש עוזר לי או מקדם אותי ואני בטח לא אלך ללמוד עוד שתי שפות. לגבי האנשים בתחום החינוך שצריכים את זה - לא יודעת, אולי צריך להוציא תקצירים בעברית לאתרי מידע נגישים לציבור הרחב.

 

[22ק ו ס ם]

באירופה הקידום קצת שונה מבארה"ב ובארץ

לפירסומים מקומיים יש חשיבות גדולה יותר בקידום האקדמי.

 

[gilgalad]

מעניין. לא ידעתי.

 

[פלפל אנגלי]

יש כאן דיסוננס

אי אפשר לפרסם את אותו מאמר פעמיים (נדמה לי שאפילו כאן או בקומונה היה מקרה של מישהי שרצתה לפרסם שוב, משהו שפרסמה בעבר בעברית, ונתקלה בבעיות). ואז צריך אחד משניים - או לוותר על הפרסום בעברית לטובת המקור הנחשב יותר, או לעבוד מחדש ולפרסם משהו שונה בעברית, ושוב הוחטאה המטרה. אני לא בטוחה שזו הדרך הטובה ביותר לשמור על העברית. אם אפשר - שיתחילו מחוץ לאקדמיה בשלטי החנויות והרחובות..

 

[ללס1]

אם תרצו אין זו אגדה..

העניין הוא לא לשמר את השפה העברית,זה בטח לא יתרום או יגרע הרעיון הוא פרסום בארץ גם בשפתנו כדי להגיע לקהל יעד שאינו יושב כל היום (כמונו המורעלים) מול המחשב לחפש מאמרים חדשים. ולמרות שלא ידעתי את איסור פרסום אותו מאמר כביכול פעמיים בשתי שפות-אני בטוחה שניתן להוציא את המאמר בעברית בהדגשים אחרים או את תמצית המחקר עם הפנייה למחקר המלא באנגלית לממש מעונינים. בכל מקרה זו נקודה למחשבה, מה שבטוח שאני אנסה כשיגיע הזמן

 

[22ק ו ס ם]

השאלה היא מה קהל היעד שלך

אם מדובר בסטודנטים או אקדמאיים בתחום, לא צריכה להיות להם בעייה באנגלית. אם מדובר בציבור הרחב, מאמרים בעברית יהיו פחות רלוונטיים לגביהם. זה מאוד תלוי בתחום אבל יש מכוני מחקר שכותבים מאמרים ודוחו"ת בעברית, ובתחומים כמו חינוך, סוציולוגיה ומדעי הרוח יש כתבי עת בעברית ברמה שהיא בין כתיבה אקדמית לפופולארית.

 

[p i t e r פן]

שמעי, אם מישהו יכול לפרסם גם בעברית,

אז ברור שכדאי לעשות זאת, מכל הסיבות בעולם. אין על כך ויכוח. אני מדבר על המצב שבו חוקר אינו יכול להתפרסם בעברית, פשוט כי יש מעט מגזינים, או שאין מגזין ספציפי לתחום בו עוסק המאמר. אז מה - לא לכתוב מאמרים, לא לפרסם, לכתוב בנושא שמעניין אותך פחות, אבל יש בו סיכוי לפרסם מאמר בעברית? הרי את מסכימה איתי שזו לא הדרך, נכון? וד"א, אני לא אמרתי שאינך קוראת אנגלית, אז נא לא להעלב לי פתאום. כן טענתי, שמי שמתעניין בנושא ברמה שהיא מעל ל"מדע פופולרי" יצטרך לקרוא באנגלית בין כה וכה, כי גם אם את ואני נפרסם מאמרים חשובים בעברית, רוב החוקרים בעולם עדיין יפרסמו באנגלית, וכדי להיות מעורה בתחום כלשהו אנשים עדיין יצטרכו לשלוט באנגלית.

 

[ללס1]

יש דברים שלא מתפשרים עליהם -מסכימה../images/Emo45.gif

 

[משוש30]

אי אפשר לפרסם את אותו המאמר גם בעברית

וגם באנגלית וכיוון שלצרכים אקדמיים מאמר בעברית לא נחשב, או נחשב פחות, ברור שמעדיפים לפרסם באנגלית. אני עשיתי את הטעות ופרסמתי את המאמר הראשון שלי בעברית ואני לא מתכוונת לחזור עליה.

 

[the new L]

אם אני כותב מאמר

בנושא שבערך 100 אנשים בעולם עוסקים בו, מתוכם 3 דוברי עברית, נראה לך שבאמת יש טעם לכתוב אותו בעברית?

 

[ללס1]

נו באמת..במקרה הזה לא!

כפי שציינתי קודם,אני מדברת על נושאים שיכולים לתרום לקהל הרחב,אם זה בתחום החינוך למשל, להשאיר מחקר רק בתחום האקדמי זה חסרון כי למורים ולגננות יש פחות נגישות למידע מסוג זה וחבל כי הם העוסקים במלאכה!!

 

[tulkin]

למה לא?

אולי כך אפשר להגדיל את מספר דוברי העברית שמתעניינים בנושא?

 

[22ק ו ס ם]

זו שאלה של מחיר לעומת תועלת

כל דבר בא על חשבון דבר אחר שיכלת לעשות באותו זמן. ישנם תחומים אקדמיים בארץ שיש בהם יחסית הרבה חומר בעברית ממיטב החוקרים. הבעייה היא שאי אפשר לפרסם את אותו מאמר פעמיים, פעם בעברית ופעם באנגלית ולכן אם את מפרסמת משהו בעברית אז את במודע מוותרת על מאמר דומה באנגלית. אחת האפשרויות היא לכתוב מאמרים מקצועיים באנגלית, אבל מאמרים בכתבי עת לא מדעיים בעברית. אפשר גם להוציא ספרים פופולאריים בעברית או לכתוב ספר לימוד שלם וזו יכולה להיות תרומה מצוינת.

 

[ללס1]

אבהתי,תודה על הצעת הפשרות../images/Emo45.gif

 

[מעיןבר]

בתחום שלי (מדעי החיים) אין איפה לפרסם בעברית

ולצערי לצורך הקידום המקצועי יש חשיבות לא רק לעצם הפרסום אלא גם ל- impact factor - שבמובנים מסויימים מגדיר את מספר האנשים שיקראו את המאמר והחשיפה שלו. מה שכן היה יפה - אילו היו מפרסמים עבודות מאסטר ודוקטור שנעשו בארץ והרבה יותר מהן נכתבות בעברית, גם בתחום שלי

.

 

[מעיןבר]

אני עצובה כשאני חושבת על מצב האקדמיה שלנו

בשנה האחרונה קראתי הרבה מאוד על מצב האקדמיה הישראלית. זה התחיל עם דו"ח שוחט ושביתת הסטודנטים, המשיך עם שביתת הסגל הבכיר וקיטונות הרעל שנשפכו על ההחלטה שלהם לשבות ועכשיו יש כמובן את סוגיית הסגל הזוטר והמורים מן החוץ (אני חברה בוועד הדוקטורנטים בעברית). המצב שבו מצד אחד כדי להיות נציג שירות צריך תואר ראשון ומצד שני לא מתקצבים כמו שצריך את המערכת שאמורה להנפיק את כל אותם בעלי תואר ראשון הוא מצער ביותר. מספר הסטודנטים גדל, כמות התקנים קטנה וזה בבירור מוביל לירידה באיכות ההוראה ובאיכות ההכשרה של אותם בעלי תואר ראשון. אבל זה עמוק יותר מזה, זה מתחיל כבר במערכות החינוך לילדים. ב5 השנים בהן שימשתי עוזרת הוראה ראיתי איך הסטודנטים מגיעים אלינו הרבה יותר מפונקים, עם הרבה פחות יכולת ללמוד וזה כשאני כבר יודעת שהדור שלי מפונק מזה של הורי, מה זה אומר על מי שאני מלמדת? הזילות בערך התואר הראשון מתחילה בעצם בירידה בערך תעודת הבגרות, כשבוגרי מערכת החינוך נראים כמו שהם נראים, ברור למה התואר הראשון הפך למה שהוא

. כשמדברים על מחקר בתחום שלי אז בכלל המצב נוראי. מחקר ביולוגי הוא משאבת כסף. מיקרוגרמים בודדים של חומר יכולים לעלות מאות דולרים, פריטי ציוד בסיסי עולים אלפים. הציוד המתכלה והאחזקה השוטפת של מעבדת מחקר זה עסק יקר. המעבדות שאני עובדת בהן ממחזרות ציוד שאמור להיות חד פעמי או מבקשות לחסוך בו (ספרו לנו כפפות ופיפטות בפח האשפה). הציוד המכני מתפורר ואין כסף להחליף אז מתקנים שוב ושוב ושוב. ציוד אלקטרוני מתקדם נקנה בשיתוף של כמה מעבדות ויש תורות ארוכים לשימוש בו, מה שמעכב את התקדמות המחקר והתוצאות ובחו"ל מקדימים אותנו ומפרסמים לפנינו. התרומות שמגיעות הן לצורך פיאור זכרם של אנשים והכסף נשפך לבניינים אבל לא לתחזוקתם או לצורך קידום הפעילות שבהם. במעבדות הסטודנטים אצלינו יושבים על כסאות מפוארים במקום על שרפרפים גבוהים כפי שעשינו אנחנו אבל הציוד הבסיסי למעבדות התרגול הולך ונהרס

. כל זה לפני שאני מדברת על המשכורת העלובה שאני מקבלת כי זה התקן מבלי לקבל מלגת השלמה כי כל התקציבים של המנחים שלי מופנים למימון המחקר...

 

[22ק ו ס ם]

אחד הדברים המדהימים הוא כמות השביתות הבלתי

נתפסת. מילא אם הייתה שביתה אחת גדולה שלאחריה הכל היה טוב. כמעט בכל שנה בעשור האחרון הייתה שביתה זו או אחרת בארץ וזה לעולם לא נגמר. אני מנסה להסביר לאנשים כאן למה שובתים ומסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח. כאן אין בכלל שביתות. כל מה שאמרו כאן נכון. התקציבים המגוחכים, חוסר התמיכה בסטודנטים מתקדמים וכו'. אלו דברים שגרמו לי בין השאר לעזוב. אנשים לא מבינים עד כמה המצב חמור ואת זה יראו בעוד כמה שנים כשיהיה מאוחר מדי לתקן. אולי הפיתרון יבוא מהמכללות או מהמרכז הבינתחומי שמנסה להיות האוניברסיטה הפרטית הראשונה בארץ על פי המודל האמריקאי.

 

[ghatto]

לפני כמה חודשים אחד החוקרים אצלנו

ביקש שאעבוד אצלו בכנס שהוא מארגן. רוב המשתתפים מגיעים מאירופה וצריך לפגוש אותם בשדה התעופה ובבית ההארחה בו הם שוהים. מאחר ונגמרה לי המלגה הסכמתי. באיזה שלב ישבתי שם סביב שולחן עם חוקרים וסטוטדנטים מתחומי מדעי החיים, החקלאות והמים שדיברו על כמה גרוע ולא משתלם זה להיות חוקר באירופה.בערך התלונות שעולות כאן. קצת קשה לי להשוות כי אני לא באמת יודע מה המצב שם, אבל נשמע לי שהבעייה היא לא ישראלית בלבד.