כן היום זה היום. אבל האמת?
הוא פחות נוראי ממה שציפיתי לו
ככה זה החיים פשוט ממשיכים ולומדים להשלים איתם(אחרי איזה 19-20 סירטונים כדי לחפות על האובדן
) המ.אולי גם בהתחשב בעובדה שעכשיו אליסה חופשיה הרבה יותר לעשות מה שהיא רוצה אז לא כל כך עצוב לי וגם תמיד אחרי שמשהו נגמר/עומד להסתיים(במקרה של מכושפות לקח לי כמעט שנה למצוא) אני מוצאת את עצמי מתמכרת למשהו חדש לכן מאוד קשה לבכות על העבר כשמצפים כל כך להווה
אבל לאות זיכרון(כי בכל זאת ראיתי אותה 4 שנים בערך), אני אצפה לי בכמה פרקים נבחרים היום(אחרי הבגרות באנגלית כמובן
)