עוד על שדות תעופה קטנים באיטליה
בהמשך למכתבי הקודם על הארכת המסלול ב-Bologna, ולאחר ארוחת ערב של יום שישי על טהרת הפיצה שאישתי אפתה לבד, מלווה ביין נסך (לא כשר לקידוש), הנה עוד ידיעה על שדה תעופה קטן. העיירה Pavullo שוכנת בהרים כ-50 קמ. מפה, כולה אולי 10,000 תושבים, (כמו אותו בעל שמאשים את אישתו כי היא "מתעסקת" עם כל הגברים בעיר והיא עונה: גם כן עיר, בקושי 2000 תושבים...) ולידה שדה תעופה בעמק צר מוקף גבעות , מסלול דשא 850 מטר בגובה 700 מטר amsl, הנושק לבתי העיירה דבר שעושה את ההמראות למסוכנות . אני נהנה לטוס לשם בגלל הנוף וכן בגלל שהפינל עובר בעמק בין גבעות, צר ועקום עד כדי שמתחילת הפינל אין קשר עין עם המסלול. כל הפעילות שם מסתכמת בדאיה (עם wynch , אין גרירה), piper tri-pacer אחד קטן לרפואה ולפעמים מטוס מזדמן עם טייס אמיץ. לאחר גשמים המסלול לא שמיש למספר ימים רציני, שלא לדבר על שלג שהופך את המסלול לאתר סקי (country-cross )לתושבי האזור. אז הנה החליטה מועצת העיירה, לאחר מאבקים נגד כרישי נדל"ן המיוצגים במועצה, שנאבקו למען סגירת השדה מ"טעמי בטיחות" ( מזכיר מה שהוא?) להקציב סכום נכבד ממענק שקיבלה מהממשלה "לפיתוח האזור" לשיפור השדה. לאחרונה הסתימו עבודות הארכת המסלול ל-1200 מטר, וזה כמו אומרים "חתיכת עבודה " כי זה בכל זאת שטח הררי, ובקרוב תחלנה עבודות סלילה כדי להפוך אותו למסלול סלול. אז תשלחו לפה את יעל גרמן, אני מתנדב לקחת אותה לסיור, לפגישה עם ראש המועצה וכן לארוחת gourmet . זאב