גילוי נאות
פעם חשבתי כמוך.
הייתי בנישואים "בסדר".
לפעמים צחקנו, לפעמים שתקנו, לעיתים רחוקות גם רבנו.
לא הייתי מאושרת וגם לא אומללה, אבל היה בסדר.
האקס שלי הוא שיזם את הגירושין, בזמן שהייתי בטיפולי פוריות (ככל הנראה לא רצה עוד ילדים שיסבכו את המצב).
אחרי כמה חודשי הלם, הבנתי שזה היה הדבר הנכון ביותר.
היינו יחד כמעט 20 שנה, ובמהלך הזמן כל אחד התפתח למקום אחר, והערכים והשאיפות שלנו נהיו כמעט מנוגדים.
אני מודה לו (ולמאהבת שלו דאז, היום אישתו) על האומץ שבצעד
ואין לי ספק שלמרות כל הקושי, זה גם היה הצעד הנכון עבור הילדים שלי.
עברו יותר מעשר שנים מאז, וגם ילדיי יעידו שזה היה הצעד הנכון עבור כולנו.
ומכיוון שאני עוסקת "בתחום", אני יכולה להעיד שאני מכירה עוד הרבה משפחות "מפורקות" שעבורן הגירושין היו הצעד הנכון, לא רק עבור ההורים אלא גם, ובעיקר, עבור הילדים.