יום שישי - בארץ אוירה של שבת, ואתם?

[eu sei que]

יום שישי - בארץ אוירה של שבת, ואתם?

מדליקים נרות, ארוחת שישי או סתם יום?

 

[אמא של רוי]

הלוואי../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

אצלנו עובדים כרגיל ואפילו בשבתות...אבל כשעבדנו במסגרת ישראלית בפריס הרגשנו יותר את השבת עם עיתוני סופשבוע בעברית ויום עבודה קצר יותר יש געגועים לאוירת יום שישי בארץ!!!!

 

[yaelli10]

אחד הדברים שאני ממש ממש

מתגעגעת אליהם זה אווירת כניסת השבת. געגועים לריח הבישולים של יום שישי, לסרט הערבי בטלויזיה לחמימות. אנחנו לא עושים את זה, כיוון שיום שישי הוא יום עבודה, יום חול רגיל. יום שבת בערב הוא יותר חגיגי.

 

[דנה השניה]

לא משהו מיוחד, אבל משתדלים

לבלות אחה"צ ביחד, ארבעתינו. יום שבת אצלינו זה יום של משפחה - בריכה או טיולים או פעילות בבית (אם יורד גשם או

). לא מדליקים נרות או משהו כזה... לא מתחברים לזה.

 

[שוגי13]

גם אצלנו לא משהו מיוחד

סה"כ יום שישי באירופה הוא יום רגיל. בשבת אנחנו מבלים ביחד, וכמובן עושים כל מיני מטלות של סופשבוע (קניות, סידורים וכו´). אין כמו אווירת שישי בארץ, ריחות בישולים, עיתון של שישי...

 

[ronnieyuval]

אוי, ממש לא...

יום ככל הימים אצלנו. חוץ מהעיתון של שבת שגבי אוהב לקרוא.

 

[iditbs]

אנחנו ממש משתדלים.

יום שישי הוא היום היחידי שאני בטוח מבשלת והוא בטוח בא בשעה נורמלית מהעבודה. "הדבקנו" בזה הרבה חברים וזה הפך לעיתים קרובות להיות ערב המפגש שלנו למרות הקושי. זה עדיין לא דומה לאוירה בארץ אבל זה נשאר מיוחד ומתחיל את סופהשבוע בצורה קצת יותר רגועה.

 

[אדם מקסימוד]

אצלנו זה עוד יום

למרות שבתכנון, כשאדם יהיה יותר גדול אנחנו רוצים אולי להצטרף לבית כנסת, לעשות ארוחת יום שישי עם קידוש, חגים וכו´ וזאת למרות ששנינו באים מבתים מאוד מאוד חילוניים. כאן זה נראה לי חיוני לעשות את הטקסים הקטנים הללו כדי לשמור על היהדות של אדם.

 

[עדי בשמיים]

גם אצלי זה בינתיים יום רגיל

ומקווה שכאשר התינוק יהפוך לילד אצליח להשריש הרגלים של ארוחת יום שיש, הדלקת נרות וכו´, על אף הקושי. אולי אפילו לצאת מהעבודה מוקדם, אולי ללכת לבית כנסת מדי פעם. בינתיים אני מאוד מקפידה על חגים מאז שהגעתי הנה לארה"ב, פתאום זה נראה לי הכרחי, והחגים אצלי הם תמיד טררם גדול. אבל בהחלט חסרה לי אוירת החג ויום שישי, והכי קשה לי ביום כיפור, להסתכל מהחלון ולראות אנשים הולכים לעבודה, הכל כרגיל, ואני מתגעגעת למראה הזה של הרחוב שמזכיר לי את קדושת היום. וכל זה למרות שאני באה מבית חילוני לחלוטין.

 

[אדם מקסימוד]

לי הכי קשה זה יום הזיכרון

חייתי בארה"ב 4 שנים כשלמדתי באוניברסיטה ותמיד ביום הזיכרון היה לי מאוד קשה (אי אפשר לשחזר את ההרגשה שיש בארץ ביום הזה). השירים ברדיו, התוכניות בטלביזיה וטקסי יום הזיכרון ואח"כ יום העצמאות. זה משהו שלצערנו יש רק בארץ והלוואי שזה לא היה כך.

 

[עדי בשמיים]

אני מסכימה איתך שזה אחד הימים הקשים

כבת במשפחה שכולה, ליום הזכרון יש תמיד משמעות כבדת משקל עבורי, וכך גם ליום העצמאות. באופן אישי אני מדליקה נרות, פותחת גל"צ על האינטרנט ועומדת בצפירות לפי שעון הארץ. אני מרגישה שזה המעט שאני יכולה לעשות, וסופגת את רוח היום. גם את יום העצמאות אני מתעקשת לחגוג, ובשנים האחרונות הדבקתי בזה את החברים והסביבה הישראלית. אני נוסעת עם דגלים על המכונית, תולה דגל בחלון, והולכת לאכול פלאפל.

 

[eu sei que]

אנחנו התחלנו לחגוג את יום שישי מאז

מדליקים נרות עם טקס משפחתי - נוסח חילוני -שהתאמנו למשפחה - דיקלומים ושירים, ארוחת ערב חגיגית - בדרך כלל, כי אם יש דבר שאני אוהבת, זה את הבית הנקי, נרות דולקים, ארוחת הערב המשפחתית. ובקשר ליום הזכרון ויום העצמאות, אני כל-כך מבינה, למה אתם מתכוונים, מאוד קשה לא להיות בארץ ביום הזכרון - ובכלל בימים קשים כאלה, של פיגועים ויום העצמאות - באמת שזו יוזמה שלנו... בואו נחליט שלפני יום העצמאות השנה... נעשה כולנו משהו ביחד ומשהו לחוד. שבת שלום, לכולנו.

 

[סנדייז]

אנחנו כן מתכוננים ליום שישי...

מאז שהילדים נולדו אני מדליקה

שבת יש ארוחת ערב חגיגית עם יין וחלות שבת שהילדים מברכים עליהם-מסורת מבית ההורים. וגם פה אנחנו ממשיכים עם זה. איך שהוא אני מרגישה שפה זה קבל יותר חשיבות כי אנחנו כאן היהודים והישראלים היחידים ואין את אוירת יום שישי של הארץ או של בית אמא. בשישי אחר הצהריים אנחנו נמצאים בבית(מעין התכנסות שלנו בתוך עצמנו)מתכוננים ליום שישי. אני מבשלת,הילדים עוזרים בהכנת העוגה,בהכנת החלות. היום שמחה רבה היתה לי כי בן זוגי הצליח לחבר אותנו לרשת בית. ויכולתי סוף סוף להקשיב לתוכנית של ירון אנוש עם המוזיקה היוונית בזמן שאני רוקחת את בישוליי לארוחת הערב . מה עוד חסר לי?הרביצה עם עיתון של יום שישי בגמר הבישולים. מה לעשות הגעגועים לא נגמרים. שבת שלום לכולנו,דרורה

 

[סנדייז]

../images/Emo45.gifמסכימה איתך לגביי העשייה המשותפ

לקראת יום העצמאות ויום הזכרון. למרות שעדיין לא חויתי את הימים האלה בחו"ל אני מתארת לעצמי שאלה יהיו לנו ימים לא קלים. דרורה מספרד

 

[Lina nj]

מחר שבת, מחר שבת - יום מנוחה.

כשיצאנו לחו"ל, בהתחלה תיכננו לחגוג את כל החגים, להדליק נרות וכו´. לא יצא לפועל. גם הבטחתי לעצמי שתמיד נהיה בארץ בראש השנה ובפסח - תמיד חגגנו אצל הוריי, וליבי נשבר מלחשוב על השולחן שלהם בחגים - בלעדינו. גם על זה הצלחנו להקפיד רק בשנה הראשונה. בגן של טלי חוגגים שבת וכל החגים, ואני מתרגשת כל יום שישי בבוקר, כשאני מלבישה אותה בשמלה חגיגית ושמה לה סרט בשער. מחר לראשונה נלך לבית כנסת להשתתף בתוכנית של שבת לקטנטנים. איזה כיף! שבת שלום לכולנו!

 

[מבט מהצד]

אצלינו ישנה מסורת משפחתית כייפית

שקיימת עוד מהבית של חמי וחמותי: ביום ששי בערב ישנה ארוחה משפחתית חגיגית, ומדליקים נרות. הרבה פעמים יש גם אורחים. את הנרות מדליקים ממש כחלק מן הארוחה, והברכה אינה זו המסורתית אלא ברכה חילונית לגמרי של אחד מקיבוצי השומר הצעיר (חמי היה שם נח"לאי). לרגל העניין, לבעלי יש אוליטימטום שביום ששי הוא מגיע הביתה מקסימום ב-5 אחה"צ

 

[eu sei que]

כנ"ל אצלנו ../images/Emo45.gif

 

[עדי בשמיים]

אפשר להעתיק? P-)

אולי תספרי לנו על הברכה?

 

[מבט מהצד]

עדיקוש,

אם היית מגיעה אלינו אז לארוחה עצמה, ולא רק לקפה ועוגה שאחריה, היית רואה בשידור חי

בכל אופן, הברכה הולכת ככה: תבורך לנו נר של שבת על כי בשורת מנוחה הבאת לנו על כי לובן אורך הביא את האור למעונינו, וטוהר וזוך תלוונו שלהבתך קודש בימי העמל באולפן, בשדה ובעיר. מה שכן, היום לא נדליק נרות ולא נברך - פשוט בעוד שעה אנחנו יוצאים לכיוון lake tahoe לחופשה בשלג (ושלא תבינו לא נכון: אפילו עוד לא התחלתי לארוז

מה לעזאזל אני עושה כאן

)

 

[eu sei que]

כנראה שחמך ובעלי היו באותו קיבוץ...