יום שישי - בארץ אוירה של שבת, ואתם?

מה, גם אתם מברכים ככה?

חמי היה בקיבוץ חצרים. אבל זה היה לפני מלאן-ת´לפים של זמן (קרוב לחמישים שנה
). מאז הברכה אומצה בחום לחיק המשפחה - קודם אצל חמותי, ועכשיו גם אנחנו, שתי הכלות שלה, מברכות ככה בכל יום ששי. זה כל כך נחמד וכייפי - מצד אחד יש את המסורת של הדלקת הנרות והברכה, ומצד שני אין לזה שום משמעות דתית. אין לנו שום דבר אישי נגד הדת, אבל אנחנו גם לא מחוברים אליה בצורה אדוקה מאד
 
אם הייתי מגיעה אז גם לארוחה...

וואו, מה יכול היה להיות. תחשבי על זה, יכול להיות שהייתי מקבלת את העבודה. יכול להיות שלא הייתי נשארת שם בכלל וחוזרת הביתה ללחות... ויכול להיות...
ששום דבר שקרה לא היה קורה, ושהיום לא היה לי אף אחד בועט בתוך הבטן
הברכה נשמעת ממש יפה. תעשו חיים בשלג, אל תתקררו, וביום מן הימים אני אפילו אבוא לארוחה הזאת, רק שהפעם לא בשתי מכוניות אבל גם לא לבד
 
טוב, אז חזרנו לנו מהשלג ומהקור

ובשתי מלים: היה כייף
היו גם חוויות מעניינות, אבל אני אספר לך על זה באימייל (רק שהוא יחכה למחר, כי אני נשפכת למיטה).
 
למעלה