יום של פרידות וסיומים.

s h r o n i t

New member
עצוב

מרגישה שאני מכירה פה כל אחת ואחת. זוכרת את כל המחזור שלנו,לאט לאט כל מי שילדה הגיעה לפה.. תודה למיכל ולליאור ותודה לכל מי שהיתה פה וזכיתי להכיר.
 

שושי @:-)

New member
תודה לך ולליאור על שנים של ניהול

אכן קשה להפרד מהבית. אומנם אני כמעט ולא גלשתי בו בשנים האחרונות אבל תמיד ידעתי שכאבוא אמצא עוד אנשים שאני מכירה ואזכה לקבל מהם חיבוק. אכן ההורות אחרי טיפולים היא הורות לגמרי רגילה וטוב שכך הורות שמשאירה אבל לא מעלימה אחריה את כל כאב הטיפולים ומפנה מקום לדבר הכי טבעי בעולם. נתראה בפייסבוק :)
 
תודה לסוכריה על ניהול רב שנים ומוצלח

וואחאד תקופה נסגרה קבוצת המייסדים עולה לכיתה ג ואפילו למעלה מכך מסכים עם כל מי שכתב לפני ואין טעם לחזור על דברים תודה לכל מי שהיה חילק מחיי הפורום תודה לכל מי שהפורום היה חלק מחייו והכי חשוב - בהצלחה לכל חברי פורומי הפוריות (או שבטיפולים ללא קשר לפורום) כך שבקרוב יוכלו בעצמם לשמוח ולהיות הורים לאחר טיפולים
 

אפרת12

New member
תודה סוכריה../images/Emo25.gif תודה ליאור ../images/Emo24.gif

(ראיתי את ההודעה מוקדם יותר, אבל התגובה שלי התמצתה בלשבת בוהה מול המחשב ומזילה דמעות) איכשהו בא לי השיר הזה: The Carnival is Over אם כי כמובן עוד ניפגש ויהיה לנו טוב אכן היו לפורום ימים מפוארים - אחוה, איכפתיות, מאבקים משותפים. איך אפשר לשכוח את המאבק בחוק ההסדרים
זאת בצד הרבה זוטות של יומיום ומריבות, כמו בכל מקום. אם הגיע הזמן להיפרד מן הפורום, כנראה שאכן הפכנו לעם ככל העמים - וטוב שכך. להתראות במקומות אחרים
 

הרמוניה

New member
היו שלום ותודה על הדגים......

את הפורום הזה בעיקר קראתי בימים הארוכים והחשוכים כשנראה היה לי שלכל חברי מפורום פוריות יהיו ילדים ורק לי לא...... ואז כשנולדו הילדולים שלי-הוא כבר היה במקום אחר עם התלבטויות שונות ודינמיקה אחרת..... קראתי תמיד לכתוב הצלחתי מעט מאוד אבל תמיד יהיה לפורום הזה ולרשימת השמות שכאן משמעותמאוד מיוחדת בעיני...... אז תודה על הכל והרבה הצלחה והמשך התפתחות לכולם הרמוניה
 

bobi2525

New member
אבל למה לסגור את הפורום....../images/Emo4.gif ../images/Emo35.gif

למה לא לתת למישהו אחר לנהל את הפורום ולתת לו להמשיך לחיות? ממש לא מובן לי מי החליט שהפורום צריך להיסגר! תפוז החליט? אני כן חושבת שיש מקום לפורום הזה והוא יכול לחיות מחדש עבור אנשים אחרים הורים אחרים שבאמת מתחילות את דרכן בפוריות וממשיכות בהריון אחרי טיפולים זה פורום ההמשך יכול להיות שאחרי 8-10 שנים זה נראה רחוק ולא רלוונטי הטיפולים אבל עבור הרבה שאני מכירה הדרך ממשיכה ורלוונטית. אני בטוחה ש"רוח חדשה" , אמהות טריות גם אם הן "ירוקות" ומתלהבות זכותן המלאה שיהיה להם את המקום הזה לבטא את ההורות הזו שלהם שמבחינתן אין דומה לה.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

מסכימה עם כל מילה של בובי! אומנם לא השתתפתי בפורום אבל קראתי בו מידי פעם זה פורום שהוא חלומה הרטוב של כל מטופלת פיריון, זה שקבוצה מסויימת הפסיקה לכתוב והניהול לא הצליח להשאיר את החדשות שתכתובנה באופן קבוע, לא אומר שצריך לסגור את הפורום
 

יעללשם

New member
../images/Emo31.gif../images/Emo14.gif../images/Emo243.gif../images/Emo128.gif../images/Emo67.gif

מה פתאום לסגור?איפה הדיאנוזריות שחולמות לזעוק כאן ילדתי אני אמא!!!! אולי מישהי אחרת לנהל מיעל שמתחילה טיפול אחרון באוגוסט , ורוצה להגיע לכאן ולצעוק את צעקת המתמידות,הניחושות,והמתלהבות.
 
בעסה.

עבורי לכתוב בפורום הזה זו הגשמת חלום, שנים רבות מדי קראתי את הפורום הזה, שמרתי קישורים שנראו לי חשובים וחיכיתי ליום שאוכל גם לכתוב בו. כשכבר חזרתי לפורום, היית פה רק את כמנהלת וללא ספק אופיו השתנה, ומן הסתם עבר אל מאחורי הקלעים, אל הקומונה ה'מדוברת'. נכון, הפורום אינו שוקק כשהיה, אך זה עדיין הפורום הראשון אותו אני קוראת בתחילתו של יום, וזה הפורום היחיד בו אני משתפת בשרשורי השוויץ (ודוקא הכנתי תמונות לשרשור של החודש...) אז חבל לי מאד שהפורםו נסגר. לפחות עכשיו אני יכולה להתחיל לצלם תמונות עם פנים, ממילא אני לא הולכת לפרסם אותן בשום פורום. אז בשמי ובשם בנותי תודה על הבית החם שנתת ועל שהיית פה על מנת להגשים לי חלום.
 
מותר לשלוח לך ../images/Emo24.gif?

על זה שאת מי שאת ועל זה שהיית כאן בשביל כולנו!
 

MIF2007

New member
עצוב....

גם אני - הייתי פה בימי פתיחתו של הפורום, אז בקיץ 2002 ממש לפני הלידה הראשונה שלי (אחרי טיפולים מייגעים) ואף השתתפתי באחד המפגשים הראשונים בעננים בהרצליה. מאז התווספו הילדים, התמעט מאוד הזמן הפנוי ושנים שאני כבר רק קוראת ולא כותבת... מה שנקרא "סמוייה"... התעצבתי מאוד לקרוא על סגירת הפורום.... מזדהה מאוד עם מה שכתבת, הורות לאחר טיפולים היא בסופו של יום הורות די רגילה, אבל אני חושבת שאנחנו, ההורים שעברנו טיפולים, שונים - עברנו חוויות שונות וקשות כדי לזכות בתואר הנכסף "הורים" והן השאירו את חותמן, בין אם נכיר בכך ובין אם לאו. תודה לך סוכריה על כל השנים, ותודה גם לליאור שהתחיל את הכל. מירי
 

מריםXX

New member
לשנים שהיו, ולאלה שיבואו

חבורת הנערים שמלהגת עכשיו בחוץ הצליחה להעיר אותי. הילדים שלי, שהתרגלו לרעש העירוני מינקותם, ישנים. אולי במונחי ההארד קור של העולם שהיה לי בו חלק לפני שנים, מישהו עוד יזכיר את אורות הפגייה וההמולה הבלתי פוסקת של הטיפולים בכל שעות החם והלילה, אבל האמת, מי זוכר? כן, כל זה, למרבה האושר, אינו חלק מן העולם שלנו עכשיו. נורמליות מבורכת. חברות שנכנסות להריון (ספונטאני, כי ככה זה לרוב) זוכות לברכת הדרך וגם (אלהים שיעזור לי, לא נעים) אנחת רווחה על שאנחנו כבר לא נהיה בסיפור הזה של ינקות מוקדמת ולילות ארוכים ואם אודה על האמת, גם משחקי הינקות והשירים, שאותם מעולם לא חיבבתי. כבר מותר לומר את זה? את שני הילדים שישנים בחדר השני מעניין כמובן איך מגיעים הילדים לעולם. מה איך? הם היו בבטן של אמא, כמו כולם, ואחר כך יצאו, גם כן כמו כולם. סיפור התלאות שהוריהם עברו עד כבר אינו רלוונטי, והם? מתעניינים בדברים אחרים, כמו איך הם הרגישו לפני שהגיעו לבטן של אמא? ואיפה הם היו כשאמא ואבא התחתנו? וזו שאלה של קיום, לא כזו שניתן לענות לה ב"במחשבות שלנו" או "בחלומות שלנו", ולהתרפק שוב על האין שהיה ואיננו. הגעתי למקום הזה בעת שהיה בשיא פריחתו, או לפחות כך הרגשתי אז. הפורום הזה (וגם "פוריות" בשעתו) היה עבורי מקור תמיכה אדיר בחודשים הראשונים והכל כך מטלטלים של ההורות, וגם פרס אדיר על השנים הקשות שעברו. וכן, נכון. את צודקת, מיכל, בכל מה שכתבת. ועדיין אני שומרת ומיישמת המלצות, מעבירה לעתים הלאה, ויודעת שמה שהיה כאן שינה את חיי. תודה על הכל, מיכל, וגם לא מעט אחרות (זוהרה האחרת, בלעדייך לא היו לי ילדים!) ונתראה בזירות אחרות. ר (שבקושי הצליחה לשחזר את הססמה) הנערים בחוץ התחפפו. חוזרים לישון?
 
באמת לא הבנתי איפה כולם..... ../images/Emo12.gif

עצוב לי שהפורום נסגר... גם לי הוא היווה בית חם ומקום לשמוח בו על הנצחונות
... תודה לליאור של חנה ולסוכריה על האוזן הקשבת ועל הדיונים הסוערים והמעניינים שהיו פה..... לימור
 
אולי בכל זאת....

ראיתי את ההודעה בפורום הריון לאחר טיפולים שמספרת שהפורום שעליו פינטזתי (ואני בטוחה (!!!) שאני לא היחידה) לכתוב בו, להפוך אותו לבית, אחרי שנפרדתי מפורום הפוריות, ונשאר חור גדול ככ בלב, ובשעות היממה, כנראה שלא יהיה יותר... אומנם אני עדיין לא אמא (והמילה הזו עדיין מרוחקת ממני, אבל ב"ה) אבל אני מסכימה עם דבריה של סוכריה על מקל, ההורות צריכה להיות רגילה, ואפשר למצוא פורומים אחרים בפרדס, אבל את "קשר הדם" שלנו, המאותגרות (פוריות), איש לא יבין, בדיוק כשם שאיש לא הבין אותנו כשהיינו בטיפולים, וכשאנחנו בהריון היקר מפז הזה... הייתי שמחה לדעת אם יש מה לעשות ואיך כן לשמר את הפורום היפייפה הזה.
 

annabe

New member
חבל לי מאוד

כי, אולי זה רק בשנים הראשונות (לא יודעת אם לא, כי אני עוד בראשונות) ואולי כי המשכנו בטפולים לעוד ילדים, אז נשארנו בקלחת, אבל לי הפורום היה מקום טוב. ותודה לסוכריה - נהנתי מהתנהלותך ומכתיבתך. ותודה לבנות - היה לי טוב פה. ובהצלחה לכולם.
 
שלום לפורום ותודה למנהלים... חבל באמת...

גם אני שמתי לב שבתקופה האחרונה משהו פה "התייבש", ותהיתי מדוע. אני כבר את הרוב כותבת בפורום הורים לתאומים, מאז שנולדו לי השניים, אולם כמעט תמיד אני מגיעה לפה לבדוק מה התחדש, ולגלות שהוא באמת לא זז. בתקופת הולדת אוהד, לפני 7 שנים בערך, הרבה הודעות רצו פה והיה עניין גדול בהרבה דברים. אני זוכרת חברות משכבר הימים, ושניפגשנו אפילו בבתים, והקשר לא המשיך להתקיים. אני חושבת שזה גם קשור לפתיחת קומונות אישיות... (שגם כשניסיתי להיכנס - לא הצלחתי) וכל החבר'ה של פעם עברו למקומות הידברות אחרים. לא שזה פסול, וזה לגיטימי, אבל לדעתי זה חלק מ"גורמי ההתייבשות". הפורום הזה, כמו שהוא עכשיו - זה דיי היה ברור שמשהו לא טוב עובר עליו, שהאנשים ממאנים לכתוב וגם אני ביניהם ואין לי ממש הסבר למה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר תודה למיכל - על הניהול וכל הדברים היפים שכתבת... ולליאור בתקופה הקודמת, גם הרבה תודה על הוספת עניין. תודה על הליווי, החיבוק והתמיכה שקיבלתי כשהייתי זקוקה להם. להתראות...
 

נרי כ

New member
תודה גדולה ולהתראות

המון זמן לא נכנסתי לכאן ועכשיו במקרה, אני רואה. תודה על ניהול מצוין, חי ורגיש, ועל מקום שהיה חשוב ברגעים קריטיים בחיים. והרבה טוב.
 

עלמתיה

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

אכן, שיר פרידה... גם אני לא ממש כתבתי פה בפורום, במיוחד לאחרונה, אבל תמיד ביקור בפורום הזה עשה לי מצב רוח טוב ותחושת ניצחון. השמות, המוכרים כל כך מימי פורום פוריות ומלילות הצ'אטים המשעשעים, הרחיבו את ליבי. התמונות, השאלות הנורמליות כל כך העוסקות בגידול הילדים, וכמובן הודעות ההריון השני והשלישי - כל הדברים שייחלנו אליהם ביחד ושמחנו בהם ביחד - תרמו לתחושת האחווה להמשך והיוו סוג של סגירת מעגל והוכחה בצדקת דרכנו. אני כנראה במיעוט בדעה כי הורות חרי טיפולים היא לא הורות רגילה. גם ארבע וחצי שנים אחרי, עדיין כל השליליים, האובדנים, והזריקות הכואבות מרחפים מעליי. האושר שלי בהורות הוא אחר מחדווה של הורים שהביאו בקלות את ילדיהם לעולם. ואחדות הגורל שלי אתכם, שונה מהשותפות עם הורים אחרים שסביבי מהגן, מהחוגים, מהשכונה. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה, ואני מאחלת לכולנו עוד הרבה שנים מאושרות בגידול המשפחה ובכלל. (בוליקי לשעבר)
 
למעלה