יומן מסע....

דרור22

New member
יומן מסע....

אז ככה, באומץ רב החלטתי לנסוע לעיר הורודה תל אביב, ובאומץ יותר רב החלטתי להיפגש עם מספר נפשות פועלות: גיא יונתן יפעת וקובי, והמסע שהיה כך היה: בערך בשעה 8 עליתי על הרכבת למחוז חפצי - העיר הורודה תל אביב, בסביבות עשר הייתי אמור להגיע- גיא היה אמור לאסוף אותי בשעה 10 מהתחנה המרכזית אבל הוא נרדם (ועוד נתנו לו לנהל פורום...), קצת לחוץ קצת מבוהל התחלתי במסכת טלפונים ענקית - קובי יפעת יונתן גיא גיא יונתן קובי יפעת.... אחרי 20 שיחות הרגעה מצד חברי המקסימים, התחלתי להסתובב בעזריעלי... קצת השתעממתי החלטתי לצעוד לכיוון דזינגוף סנטר הגעתי לשם וגם שם הסתובבתי בקניון המפותל, עד שאת הסתובבותי חסרת הטעם קטעה שיחה, מגיא, שהתנצל עד מאוד על שנרדם, והסבר קצרצר על איך להגיע לביתו, נסיעה של 5 דקות ועוד הליכה קצרצרה הביאו אותי לביתו המעוצב בטוב הטעם, של גיאצוק שלנו.... , גיא התארגן ואני התעמקתי בקשת ובזמן הורוד - שכבשו אותי בין רגע... (כמובן שברגעים אלו קובי עושה דרכו לתל אביב- אחרי ששמע שנתקתי לבד) החלטנו להיפגש איתו, בשנקין בבית קפה, גיא סיים להתארגן עליתי על הטוסטוס שלו (ותאמינו לי זו חוייה לנסוע איתו- וגם איתי, למרות שהצלתי אותנו מתאונה ...), אני וגיא התישבנו גיא עם הקפה אני עם המילשייק, וקובי הגיע כעבור כמה דקות (למרות הניווט הרעוע...) את ההתרגשות היה פשוט היה ניתן לחתוך בסכין.......... אחרי ישיבה ממושכת והמון המון תונות מצידי "איך אפשר לשבת כל כך הרבה זמן במקום אחד ו.." נו דיי בואו נלך..." גיא פרש לעבודתו ברחוב שנקין אותי לעומת זאת קובי לקח לסיור מודרך לכל מקומות החובה של הגייז- משאדו, הסין והפרידום ועד ואיפה כדאי להחנות את המכונית וכמה זמן הליכה ממקום למקום... חזרנו לשנקין- ופגשנו את גיא, התישבנו על ספסל- חבורה עליזה שכזו- דיברנו צחקנו ריכלנו עד שהצמא שבר אותנו והחלנו לגשת לאינטרנט קפה של גיא (כן כן כן ... היינו במאורה...) דיברנו עם יפעת והיא באה לפגוש אותנו שם - היה נחמד יפעת הגיעה מקסימה מהרגיל (יחד עם א´ - אתם לא מכירים אותו) ונסענו כולנו לעזריאלי להפגש עם יונתן... כמובן שרצינו לשבת באפרופו אבל מסעדה קטנה אנשים סנובים וגם אין פרה בכניסה- החלטנו ללכת על קפה יוטבתה, נהננו מאוד המנות גדולות ונורא נהנתי מהחברה...... את הפיספוף של הרכבת אני לא אזכיר בקיצור נהנתי נורא, אתם צרכים לארגן נסיעה לנהריה, אולי גם תכירו את הכפר... שלכם עם המון אהבה, אחרי ביקור מהמם (שקצת הכניס אותי לשוק בהתחלה אני חושב) בעיר, עכבר הכפר .....................
 
../images/Emo6.gif רק תלונות יש לו, לדרור הזה...../images/Emo25.gif

כ -
עלייך....ועל כ-ו-ל-ם...(יצא פרחי משהו, לא?) כן, הכל אמת גבירותי ורבותיי...ממש ככה. אני לא אשכח איך ביום חמישי לפני הצהריים, ירדתי מהאוטובוס, עייף, מאובק וסוחב תרמיל כבד על הגב, עם הנשק והתחלתי לצעוד לכיוון הבית...הגעתי סוף סוף לדלת, ואז, איך שאני מוציא את המפתח מהכיס, טלפון. דרור. ..."קובי! בוא תקח אותי!...גיא הבריז לי...הוא לא עונה לטלפון!....מה אני אעשה פה לבד?"...בקיצור, מקרה ברור של היסטריה קלה. הרגעתי את הבחור, והבטחתי לו שאני מייד יוצא אליו. אצתי-רצתי פנימה, התקלחתי במהירות שיא, עטיתי את מחלצותיי היפות, הכתרתי את עצמי בתסרוקת "פסל החירות" החביבה עליי (והשמורה לאירועים מיוחדים) ומיהרתי החוצה, שוב, אל תחנת האוטובוס הקרובה. הדרך לק"ק תל-אביב נראתה ארוכה מתמיד והגעתי אליה רק תודות לטרמפים ואוטובוס מסריח (בוא נגיד ש...אני לא בטוח ש"טוב שההגה ביידים של א**"...). כשהגעתי התברר לי שדרור שלנו מצא את דרכו אל גיא, והכל הסתדר. משם, הכל כבר התנהל בצורת "אירוע מתגלגל" - בית-קפה, שוטטות, שוב קפה ובסוף - עזריאלי. חבורה קטנה שמשתרכת לה אחרי גיא, אמא-אווזה. היה ממש נחמד! אני אישית נהניתי. דרור, אתה פשוט חמוד, אבל את זה אתה כבר יודע...(מעצבן אותי ששכחתי את ה-
שלך...) יפעת הגדילה לעשות כשהגיעה מלווה בא´ המקסים (באמת! הוא ממש
חמוד) והייתה מהממת בדיוק כמו שחשבתי... גיא - טוב, גיא. הוא היה כרגיל, מלא חיוניות, טיפוס מנהיגותי מבטן ומלידה וכמובן שמדהים, בדיוק כמו בפעם הראשונה שראיתי אותו. יונתן - המממ...בדיוק כמו שזכרתי אותו מימי התיכון העליזים (דווקא לא! עליזים, הכוונה!) , הוא הגיע ממש בסוף, כשכבר ישבנו לנו ביוטבתה. הוא וגיא (שני "המבוגרים" שבחבורה) ישר התחילו לדבר על עינייני עבודה וכו´...פה ושם, דרור היה צריך לעזוב (לו"ז רכבות לוחץ). חבל. קצת אחרי שהוא הלך, הוא התקשר וסיפר שהרכבת ברחה לו...החלטתי שאני יורד לארח לו חברה על הרציף...שלא ישעמם לו... החלטנו שמיצינו - ונפרדנו כולם בנשיקות וחיבוקים, כל אחד לדרכו ועיסוקיו. ואני ירדתי לתחנת "השלום" וחיכיתי עם דרור לרכבת הבאה. אחרי שהוא נסע, תפסתי גם אני רכבת הביתה, וזהו, נגמר לו יום נחמד ומהנה (שאני מקווה שהיה ככה גם לאחרים). בקיצור - אנשים טובים, אני שמח שפגשתי את כולכם, אני מקווה שעוד אראה אתכם, את כולכם, שוב. שבת שלום, וליל מנוחה.
 

.m

New member
משנה תורן לא אוהב אותי...

עם כולם הוא נפגש, ורק לי הוא מבריז, ועוד בעיר זרה... כן, לונדון לא חיכתה לי... טוב, לונדון כן, אבל משנה תורן לא... ממש מעליב...
mai
 
../images/Emo68.gif מאי...אני כן אוהב אותך../images/Emo39.gif

כבר דיברנו על זה שניפגש, לא?! עם המאפינס שלך! זה שלונדון התפקששה לנו ככה בענק, זה באמת עצוב...אבל קרה. חבל. בואי נחשוב על איזה תאריך ומקום ריאלי...יאללה.
יקירתי, אני מקווה שלא באמת נעלבת...אוי...לא יפה (יש לי מצפון מיוסר - וזה סוד! אל תספרי לאף אחד!) איך אני אלך לישון?!
אוהב אותך הרבה.
 

לירונר

New member
לונדון לא.. אבל אני כן ~../images/Emo70.gif~

מאי~!~ מה נשמע? משעמם לי.. אני חייב לפגוש אנשים.. להשקיע בעוד עולמות שלא ראיתי עדיין ואותך לא ראיתי....
 

OMO

New member
מפגש פורום, מה?

אוקיי, אז בתור נציג האנשים שלא היו ביום חמישי המיוחל אני רק רוצה להעלב!!! מ-ה ז-ה אמור להיות? כולם נפגשים עם כולם, ואני (א-נ-י! אני! אני, שיש לי שולחן שבוע בשינקין 17, אני שקונה בגדים פעם בשבוע ברד ליין, אני שמרשה לעצמו אחת לתקופה לאכול מהפרעצל המהממים שם!) אני לא מכיר אותכם ב-כ-ל-ל אני אשב פה, ואחכה להזמנה (כל מי שרוצה, כי כנראה שאני לא מספיק חמוד בשביל שתתכתבו איתי בהודעות, ואני לא יוזם, איתכם הסליחה, אני פאסיבי כפייתי) ועד שאני לא אפגוש לפחות אחד (מה זה ארבעה ביום אחד! איך אפשר?! גם אני רוצה!) אני לא מפסיק להיות מעולב. שלכם, מקסים מתמיד, אומו
 
../images/Emo12.gif אוי

אני חושב ש"אני פאסיבי כפייתי" זה ממש לא משהו שאתה רוצה לכתוב בדיוק פה....
עצתי: תעשה מה שדרור22 עשה - תתקשר ותגיד "אני מגיע, תתיצבו!" ואם זה מעודד אותך, גם אני לא ידעתי עד 10 דקות לפני המפגש שהוא הולך להיות בהרכב כזה נרחב (ומכובד).
 

skeep

New member
למה לא מספרים שום דבר?

היה יכול להיות נחמד אם הייתם אומרים משו. זו היתה יכולה להיות הזדמנות מצויינת עבורי לתפוס אומץ.
 

OMO

New member
תיקון עוול קולקטיבי

טוב, אז בפרץ של ספונטניות אני החלטתי לארגן מפגש פורום ספונטני יום חמישי הקרוב, זה יוצא 24/01/02 בשעה שאין לי מושג מה תהיה כרגע בגינת שינקין הנהדרת תבואו בהמוניכם, מי שיבוא יקבל פרס (לפגוש את כולם) וזהו. אתם רואים, אני יצירתי ואקטיבי אסרטיבי
 

MARMELAD

New member
לגבי תיקונים קולקטייבים ופגישות:

כמו שאתם יודעים מפגש פורום אכן תוכנן לצאת לפועל בזמן הקרוב. אחרי התייעצויות עם כל מיני מנהלי פורומים אחרים ומנוסים יותר, ואחרי כמה שיחות עם חברי פורום, הגעתי למסקנה שזה קצת מוקדם מדי לתכנן מפגש פורום גדול... אלא לדחות אותו בכמה חודשים. בקיץ יהיה יותר כיף. ובינתיים הייתי בהחלט ממליץ לכם ליצור קשר אחד עם השני, להיפגש לקפה, לפטפט בטלפון - זה גם כיף, גם פוגשים אנשים נהדרים, וגם לפעמים הופכים לחברים באמת. יאללה - לטלפון...
 

MARMELAD

New member
יומן המקבל (את פניו בפרחים)

אז ככה - היום שלי התחיל למעשה יום קודם - כשהלכתי לבקר את חברי היקר ארז ושם טעמנו סוג חדש של משהו שמעשנים. עם האוכל בא התיאבון ובסופו של דבר מצאתי את עצמי תלוש לחלוטין מהמציאות - איכשהוא שירכתי את דרכי בעזרת הטוסטוס החביב שלי הביתה - ושם התעלפתי על המיטה, לא מודע לכך שהפלאפון שלי בלי בטריה. וככה זה התחיל. אני מתעורר בסביבות שתיים עשרה בצהריים עם תחושה מוזרה ששכחתי משהו. הארנק בתיק, החתול קיבל אוכל, כביסה כבר עשיתי... מה זה היה? אה, אופס. דרור22 מחכה לי משעה עשר בבוקר בתחנת הרכבת. צ´יק צ´וק התקשרתי אליו ובזמן שהוא עשה את הדרך הקצרצרה מדיזנגוף סנטר אליי הביתה הספקתי לעשן סיגרית התעוררות, לנסות לסדר קצת את החדר (לא נעים, אורחים) ואפילו לשטוף פנים. אז הנה הוא בא, חמוד בדיוק כמו שהוא בפורום ובטלפון - אני אכלתי לי ארוחת בוקר של סלט וטוסט והוא ישב (ראו שלא ממש נוח לו עדיין) ושתה כוס מים. הוא לא שותה קפה, הוא לא שותה תה, הוא לא שותה קולה, הוא לא מעשן, הוא מנומס - בקיצור - האורח המושלם. עשינו את פעמינו לשינקין - לכוס קפה השנייה שלי להבוקר - ובדרך כמעט נהרגנו בתאונה כשהנ"ל הלחיץ אותי בכל פנייה שעשיתי - ואיכשהוא הגענו לבית הקפה. חיכינו וחיכינו לאדון משנה תורן - שהסתבר שבכלל חיכה לנו במקום אחר לגמרי - לא ברור למה - וככה ישבנו לנו שלושתנו בבית הקפה והתחלנו ברכילויות. עברה לה שעה ואנ כבר הייתי חייב ללכת לעבוד - החבר´ה הלכו ואני נותרתי מיותם ברחוב שינקין. עבדתי ועבדתי - ומקץ כשעה וחצי שעתיים - הבנתי שביום שכזה אין זמן לעבוד - ופגשתי שוב את החבר´ה. טיילנו לנו כה וכה והתיישבנו על ספסל, כמו כל שלישיית הומלסים שינקינאית - והתחלנו לרכל על כל מי שעבר ממולנו. אז ראינו קוקסינלים, דוגמנים חצי מפורסמים, סטרייטים שבטוח יוצאים למסיבות של גייז ומעשנים גראס (אל תשאלו איך ניחשנו), וכמובן שתמיד חייב להגיע הקטע של "אוי שיט.. אני מכיר אותו, תסתירו אותי". הפגישה אח"כ עם יפעת הייתה נרגשת ומלאה בדמעות, ואחרי תלאות רבות ומונית אחת הגענו לעזריאלי, שם גילינו שהמנות של יטבתה ענקיות - ולכולנו נשארו צלחות מלאות גם בסוף הארוחה. יונתן שהצטרף אלינו הוסיף לחגיגה וכך ישבנוף שיחקנו בצעצועי גומי גועליים, קיטרנו שאין פינת עישון ביטבתה, נפרדנו בדמעות מדרור22 כדי לגלות שהוא איחר לרכבת, ואז הגיעה רבע שעה של פרידות נרגשות ומבולבלות. יונתן נסע לפגישות חשובות - אני נסעתי הביתה לאפסן את הטייק אווי במקרר - וכך נגמר לו היום. אז - עופר, קובי, יפעת, יונתן - נורא נהניתי. כרגיל, כיף נורא לפגוש את חברי הפורום. אשכרה יש אנשים מאחורי הניקים. שיהיה לנו שבוע טוב!
 

nir2323

New member
היכן מוצאים אורחים כמו דרור22 ../images/Emo48.gif

רק כ ו ס מ י ם ??? האורחים שלי מצפים לארוחת 5 מנות (וזה כלל את החמין המפורסם), יין שתיה קלה, ולימונדה טיבעית. ואחרי שכבר סיימנו ועברנו לסלון , אז גם קפה תה ועוגיות. אין צדק בעולם. אה ויש את האורחים האהובים עליי מכל - הם עוצרים בדרך ,בחנות של מאפיית אנג´ל, קונים קוראסונים, בורקסים ועוגת פרג (יאמי), ועוד מכינים את הקפה לבד, כי יודעם שאני שונא להגיש קפה. (תגישו במשך לילה שלם קפה ל400 איש, ותבינו על מה אני מדבר, פיכס)
 

nir2323

New member
אני מתאמן לקראת בואה, לכן כל אורח..

זוכה לאירוח כיד המלך........
 

MARMELAD

New member
כבד אווז.... לא להזכיר את זה לידי..

הנה וידוי - אם יש מאכל אחד שהייתי מוכן למסור את נשמתי לשטן בשבילו - זה כבד אווז. לא אכפת לי מהאווזים המסכנים, לא מעניין אותי שתוקעים להם מקלות במקור, לא מזיז לי כהוא זה אם הם סובלים נורא - ברגע שכבד אווז מוצא את דרכו אל הצלחת שלי - כל ההומניות שלי נעלמת ואני הופך למפלצת אכילה... וכבד האווז המוצלח ביותר שאכלתי בה"א הידיעה הוא כבד אווז ברוטב חציל ושניים עשר תבלינים, במסעדת הרוטיסרי באילת. מדובר בחציל שבושל שעות רבות עם (DUH) שניים עשר תבלינים, ביניהם ציפורן, הל, פלפל שחור גרוס וכיו"ב.. החציל הוא עוד קטן ורך בשנים, מה שהופך אותו אחרי הבישול למתוק - אלוהי... ועם מנת הכבד אווז שלי.. ולחם טוב... וכוס יין... אממממממממממממממ......... מי צריך סקס? תנו לי כבד אווז כל יום ואני הופך לנזירה.
 

**Blue-Lagoon**

New member
SOS חיות

גרינפיס משהו כבד האווז זה הדבר הכי מזוויע שקיים, אמנם אף פעם לא טעמתי, אבל גם אין לי כוונות לטעום. האווזים האלה סובלים בשביל שאנשים כמוך יהנו! איזה חוסר צדק יש בעולם. מרמלד התאכזבתי ממך.
 
למעלה