"יונה וולך" - צוללת בירושלים
מעולם לא יצא לי ללכת להופעה של יוני בלוך שלא הייתה במסגרת איזה אירוח. כל הסימנים מראים לי פשוט לא ללכת לשם. אחותי שמתעקשת לקרוא לו יונה וולך במקום יוני בלוך, ולא משנה כמה פעמים תיקנתי אותה. בת דודה שלי הקטנה (אומנם בת 23 אבל מתנהגת כמו... ) התעקשה שאני אקח אותה להופעה הזאת והריי כל אהבותיה בעולם המוזיקה מסתכמות בסינרגיה ומאיר בנאי(?!?!). המבחן הגדול והמאיים , כן כן זה שאני לא מצליח ללמוד אליו בימים אלו, עומד מעלי עם ספר נזיקין בגודל ועובי של כרך אינצקלופדית כרטא ממוצעת ומאיים לשים לי אותו על הראש בגלל שאני הולך. ומה קשור כאב אוזניים באמצע הקיץ ? בואנה, היה מה זה כיף
אם יש מילה אחת שמתארת הערב הזה בצורה הטובה ביותר זאת המילה – מצחיק. מצחיק להכנס לצוללת ולראות שאתה בערך ראש וחצי מעל הממוצע שם. וזה למרות שהילדים של ימינו דיי גבוהים. מצחיק לראות את יוני החמוד מנסה לעשות רוקנרול אבל בעצם יוצא לו רוקנרול לגיל הרך, הוא לא מסוגל לצעוק בכלל והפרצוף שלו כזה מאמי שזה פשוט לא עובר הסתכלות . עוד יותר מצחיק זה שהילדים מקבלים את זה כאילו זה מטאל חסר פשרות , נו שוין. (כמעט היה שם פוגו - אני נשבע ) מצחיק לשמוע ילדות קטנטנות צועקות : יוני תעשה לי ילד כאשר זה עדין לא אפשרי ביולוגית מבחינתן. או אחרי שמישהו מהקהל צועק משהו , יוני משיב – תנו לו בירה . אבל הוא בעצם קטין קטנטן. אבל הכי הכי מצחיק היה לראות את טל זובלסקי נותן קטע של הארד קור מטאליסטי באמצע שיר שבכלל הולחן בשביל זהבה בן -איזה שואו. אין ספק שיוני יודע את העבודה , הוא בא הכי מוכן שיש להופעה הזאת ויודע לבדר ולהצחיק ולהקסים את כל הילדודס והשמרטפים שבקהל. הוא נהנה מאוד מימה שהוא עושה ורואים את זה עליו. אבל יש משהו שמעניין אותי מאוד , לא יכולתי להתעלם לאורך ההופעה מאין ספור המוטיבים המאוד לא חינוכיים שיוני זורק לקהל שלו , מעניין אותי לדעת האם אותם ילדים הם עדין תמימים ולא מבינים מה הוא רוצה או עושה, או שהעובדה שהוא מחרמן את הנגנים שלו חצי מופע ( בצחוק כמובן ) ושהוא אומר לקהל שכרגע בזמן שמכבים את האור לאיזה שיר הוא מדמיין את כולם ערומים (פדופיליה?!?!) , עוברת דרך העיניים שלהם בתמימות או שאולי בעידן הנוכחי הוא קטן עליהם והם חורשים על מייטב סרטי הפורנו בלאפטופים שלהם ובשבילם זה גם בדיחה. מה שבטוח זה שהשירים שלו הם בעלי טכסטים כבדים להפליא אבל מוגשים בצורה הכי חיננית שיש, אני אישית ספרתי לפחות 3 שירים על התאבדויות ועוד כמה על להיות לבד ועל בדידות ומסכנות. האם אותם ילדים באמת מעכלים מה שהם שומעים ? אין מה להגיד , הוא פסיכי לגמריי – אבל בצורה הטובה של המילה . אני מאוד נהנתי. שתי מילים לסיום תומר להב – לא צריך להגיד יותר מיזה. אבל נגיד. הבחור כזה גיטריסט מוכשר. הוא אחד הבודדים שיודע לקחת חשמלית ולתת לה גרוב ולרקוד איתה סמבה וטנגו ורומבה וצה'-צה' ואפילו ואלס. - לא סתם להפעיל דיסטורשן ולתת בראש. האמת, כל הלהקה המורחבת הזאת נתנה שואו מאוחד מאוד , כל אחד יודע בדיוק איפה להכנס ומה לעשות – תיאום מושלם . מוזיקה זאת אכן אחת המתנות היפות שנתנו לעולם שלנו וזה גם נותן אנרגיה להמשיך ללמוד על נזקי גוף ונזק כלכלי טהור. בהצלחה לי. תוספת אחרונה לפני שנפרדים - אין ספק שהילדודס האלה יודעים לצעוק שהם רוצים הדרן. אני ממש התרשמתי , שילמדו את הזקנים.
מעולם לא יצא לי ללכת להופעה של יוני בלוך שלא הייתה במסגרת איזה אירוח. כל הסימנים מראים לי פשוט לא ללכת לשם. אחותי שמתעקשת לקרוא לו יונה וולך במקום יוני בלוך, ולא משנה כמה פעמים תיקנתי אותה. בת דודה שלי הקטנה (אומנם בת 23 אבל מתנהגת כמו... ) התעקשה שאני אקח אותה להופעה הזאת והריי כל אהבותיה בעולם המוזיקה מסתכמות בסינרגיה ומאיר בנאי(?!?!). המבחן הגדול והמאיים , כן כן זה שאני לא מצליח ללמוד אליו בימים אלו, עומד מעלי עם ספר נזיקין בגודל ועובי של כרך אינצקלופדית כרטא ממוצעת ומאיים לשים לי אותו על הראש בגלל שאני הולך. ומה קשור כאב אוזניים באמצע הקיץ ? בואנה, היה מה זה כיף
אם יש מילה אחת שמתארת הערב הזה בצורה הטובה ביותר זאת המילה – מצחיק. מצחיק להכנס לצוללת ולראות שאתה בערך ראש וחצי מעל הממוצע שם. וזה למרות שהילדים של ימינו דיי גבוהים. מצחיק לראות את יוני החמוד מנסה לעשות רוקנרול אבל בעצם יוצא לו רוקנרול לגיל הרך, הוא לא מסוגל לצעוק בכלל והפרצוף שלו כזה מאמי שזה פשוט לא עובר הסתכלות . עוד יותר מצחיק זה שהילדים מקבלים את זה כאילו זה מטאל חסר פשרות , נו שוין. (כמעט היה שם פוגו - אני נשבע ) מצחיק לשמוע ילדות קטנטנות צועקות : יוני תעשה לי ילד כאשר זה עדין לא אפשרי ביולוגית מבחינתן. או אחרי שמישהו מהקהל צועק משהו , יוני משיב – תנו לו בירה . אבל הוא בעצם קטין קטנטן. אבל הכי הכי מצחיק היה לראות את טל זובלסקי נותן קטע של הארד קור מטאליסטי באמצע שיר שבכלל הולחן בשביל זהבה בן -איזה שואו. אין ספק שיוני יודע את העבודה , הוא בא הכי מוכן שיש להופעה הזאת ויודע לבדר ולהצחיק ולהקסים את כל הילדודס והשמרטפים שבקהל. הוא נהנה מאוד מימה שהוא עושה ורואים את זה עליו. אבל יש משהו שמעניין אותי מאוד , לא יכולתי להתעלם לאורך ההופעה מאין ספור המוטיבים המאוד לא חינוכיים שיוני זורק לקהל שלו , מעניין אותי לדעת האם אותם ילדים הם עדין תמימים ולא מבינים מה הוא רוצה או עושה, או שהעובדה שהוא מחרמן את הנגנים שלו חצי מופע ( בצחוק כמובן ) ושהוא אומר לקהל שכרגע בזמן שמכבים את האור לאיזה שיר הוא מדמיין את כולם ערומים (פדופיליה?!?!) , עוברת דרך העיניים שלהם בתמימות או שאולי בעידן הנוכחי הוא קטן עליהם והם חורשים על מייטב סרטי הפורנו בלאפטופים שלהם ובשבילם זה גם בדיחה. מה שבטוח זה שהשירים שלו הם בעלי טכסטים כבדים להפליא אבל מוגשים בצורה הכי חיננית שיש, אני אישית ספרתי לפחות 3 שירים על התאבדויות ועוד כמה על להיות לבד ועל בדידות ומסכנות. האם אותם ילדים באמת מעכלים מה שהם שומעים ? אין מה להגיד , הוא פסיכי לגמריי – אבל בצורה הטובה של המילה . אני מאוד נהנתי. שתי מילים לסיום תומר להב – לא צריך להגיד יותר מיזה. אבל נגיד. הבחור כזה גיטריסט מוכשר. הוא אחד הבודדים שיודע לקחת חשמלית ולתת לה גרוב ולרקוד איתה סמבה וטנגו ורומבה וצה'-צה' ואפילו ואלס. - לא סתם להפעיל דיסטורשן ולתת בראש. האמת, כל הלהקה המורחבת הזאת נתנה שואו מאוחד מאוד , כל אחד יודע בדיוק איפה להכנס ומה לעשות – תיאום מושלם . מוזיקה זאת אכן אחת המתנות היפות שנתנו לעולם שלנו וזה גם נותן אנרגיה להמשיך ללמוד על נזקי גוף ונזק כלכלי טהור. בהצלחה לי. תוספת אחרונה לפני שנפרדים - אין ספק שהילדודס האלה יודעים לצעוק שהם רוצים הדרן. אני ממש התרשמתי , שילמדו את הזקנים.
