יוצאים בשאלה

[אוֹחַ]

טוב, לא נגזים. אבל היא דיי מעצבנת.

 

[עִידן]

אולי תפרט למה?

 

[גנגי]

עזבי, את לא רואה

שאת דורכת על יבלות?

 

[אוֹחַ]

אולי תפרטי למה

את חושבת כך? שום יבלות (כן, יש ירק כזה, והוא יותר מצחיק מהחצילים שלך)! אני אסביר יותר מאוחר.

 

[אוֹחַ]

עפ"י התפישה היהודית -

יהודי אף-פעם לא יכול להפוך גוי (כך גם עפ"י תפישות חשוכות יותר, מתחילתה של המאה הקודמת). לכן הכינוי השמור ליהודי שקיבל עליו דת אחרת הוא - יהודי מומר. המילה דתל"ש מזכירה לי קצת את העניין הנ"ל. אני משער שמקור המילה הוא בקהילות הדתל"שים (תסלחו לי) למיניהן. ואני שואל: למה אתם צריכים הגדרת-גג? הרי אין הדבר דומה ל"חוזר בתשובה", שמעמדו בחברה הדתית נגזר מעצם היותו כזה. אתם חופשיים ממסגרת, אז למה להתמסגר בכח? מי שמתרפק על הצ'ולנט של שבת בבית אבא - שיאכל צ'ולנט. להשכלה כללית: אני לא (תסלחו לי) דתל"ש.

 

[shellyland]

נו, צורך בהגדרות וכל זה

קשה להתעלם מהעובדה שמי שגדל בחברה, תפיסה וצורת חיים מסויימת (דתית, לצורך העניין) מביא עמו מטענים שלא קיימים בדרך כלל בסביבה הקרובה שלנו (=המיינסטרים החילוני). יש צורך במונח שיציין את ההבדל הזה, ממש כמו שיש צורך במונח שיציין "עולה חדש" או כל מצב אחר שמעיד על שינוי קיצוני בעל משמעות. על הצ'ולנט של שבת יכולים להתרפק כל מיני. אלה שמתעקשים להגדיר עצמם דתל"שים לא עושים זאת מתוך געגוע-נוסטלגי אלא מצורך פנימי בהגדרת זהות שאינה נכללת בהגדרות האחרות. להשכלה כללית: גמני לא דתלש"ית.

 

[ססילי]

../images/Emo45.gif וגם לספלינטור

ולחדד עוד מעט, אחד מהדברים שמאפיינים דתל"שים וגם חוזרים בתשובה, הוא שהם בחרו לשנות שינוי גורף את חייהם. רוב האנשים נשארים בסביבה שבה גדלו מבחינת תפישת עולם, מבחינת המעמד החברתי, מבחינת הסביבה האנושית ועוד ועוד. ברירת המחדל היא להשאר איפה שהיית. האדם הוא חיה חברתית וההשתיכות החברתית על הסממנים המלווים אותה חשובה לו מאד, והתנהגויות אופייניות לקבוצה נרכשות בגיל צעיר. מהגרים יהיו תמיד (ואל תתקטננו לי עם יחידים חריגים) 'לא עד הסוף' שיכים לקבוצה אליה עברו, מבחינת תחושתם, מבחינת איך שהם נראים, מבחינת תפיסת העולם שלהם. עובדה, שאנחנו (אנחנו האנשים, לא אנחנו הגזענים

) יודעים כמעט תמיד לאתר מהגרים מארץ אחרת, בגלל שוני בלבוש, בגינונים, בשפה (ואני לא מדברת על מבטא) וכו'. עצם המהלך של החלפת הקבוצה אליה אתה משתייך בחירה: שינוי אורח חיים, מקום חיים, תפיסת עולם וכו', הוא צעד מעצב ללא תלות במקום שממנו באת ובמקום שאליו הלכת. בגלל הבחירה, בגלל הזרות, בגלל המוכנות להסתגל בגיל מאוחר. 'במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים' מעבר לביטוי התפיסה הדתית, יש כאן אמת אוניברסלית. מי שבחר לעבור לקבוצה אחרת, זקוק להכרה, זקוק להגדרה שלו כ'עובר' מה שמגדיר אותו הוא לא רק לאיזו קבוצה עבר, אלא גם העובדה שבחר בה מרצון. וגם הכרזת ההתבדלות מן הקבוצה שאותה בחר לעזוב.

 

[shellyland]

גם אנחנו הגזענים

יודעים לעשות זאת. הדוגמה שלך הביאה אותי לחשוב שאולי הצורך הזה בהגדרה הדתל"שית מוחרף מעצם העובדה שאנחנו "לא רואים עליהם" (אנחנו האנשים, לא אנחנו חדי-העין) ולהציג עצמם ככאלה, להשתייך לקהילה שמגדירה עצמה ככזאת, זה סוג של דרך להראות.

 

[ספלינטור]

ולמה הסינים מתרכזים בצ'ינה-טאון?

ולמה הצרפתים בירושלים גרים בריכוזים משלהם, ומאוםיינים כ-"צרפתים"? לפעמים, למרות שאתה עוזהב את הסביבה התרבותית בה גדלת, מכל מיני סיבות,, עדיין נוח ונעים לך להיות בסביבת כאלה שגדלו באותה סביבה תרבותית, ומבינים על מה אתה מדבר. נדמה לי שגם אצל דתל"שים זה כך. אני לא יודע מקור הביטוי, אבל נראה לי שההתרפקות היא לא רק על הצ'ילנט, אלא על עולם תרבותי, שיוצאים לשאלה לפעמים מוצאים אותו חזר בעולם החילוני שאליו הם עברו. ולמרות שהם לא מצטערים על המעבר, זה בכ"ז נעים להוית בקשר עם אנשים שמבינים את הקודים התרבותיים עליהם גדלת, וכן, ה שונים בין דתיים לחילונים (וגם, כמובן, בין דתיים כאלה ואחרים). וגם אני, תסלחו לי, לא דתל"ש.

 

[ספלינטור]

מאוםיינים = מאופיינים

ולא ראיתי את התשובה מארץ השלי לפני שעניתי.

 

[shellyland]

GMTA

קטע של ירושלמים, כנראה. נדמה לי שבכל הנוגע לשאלות של דתיות וחילוניות, אנחנו חשופים לספקטרום הרבה יותר רחב מזה של שוכני שאר הארץ ושלשאלות האלה יש עבורנו משמעויות שנגזרות מעצם הוויתה של העיר. (פלצני? מתנשא?)

 

[עתליה*]

יש להם אפילו גבעה משלהם

 

[shellyland]

גם חווה.

 

[גרי רשף]

זייפנים

הגבעה הצרפתית זה שיבוש של French hill על שמו של אחד מקציניו של אלנבי שהקים שם את מטהו. בחיפה לעומת זאת יש שכונה בשם כרמל צרפתי, ולרחובותיה שמות כמו דרייפוס, אמיל זולה, ז'ורס, כְּרֶמיה ועוד (זידאן וברטז יכולים עדיין לחכות). חו"ל- זה פה ממש ממול.

 

[שירה בלטר]

../images/Emo45.gif (על החלק המידעי)

הסכמתי גם עם ההמשך, עד שקראתי את התגובות של שלי וספלינטור.

 

[shellyland]

גם את ירושלמית? ../images/Emo12.gif

 

[אטיוד5]

מה רע במתפקר?

 

[ססילי]

מה זה פה הפקרות?!

 

[גרי רשף]

../images/Emo31.gif

שני המונחים הללו הם מונחים דתיים לא ניטרליים: חוזר בתשובה- שב בחזרה מדרכו הרעה, חוזר למוטב. מתפקר- פורק עול (במובן הרע של המילה). פר"ק = פק"ר. כמובן שהחברה הדתית רשאית לעשות שימוש במונחים הנוחים לה, כשם שהשמאל והימין ישתמשו במונחים שונים בהתייחסם להקמת ישובים ברצועת עזה או לתוכנית ההתנתקות. הייתי מעדיף את המונח להתחרד למי שבחר להיות דתי. לעזיבת הדת ניתן אולי להציע את המונח להתחרת שזה קשור לבחירה בָּחרות (לא המפלגה..) וכמובן לחרַטה (ר' בפתח ולא בשווא, לכל הנודניקים..).

 

[גנגי]

להתחרד לא מתאים

ולו מפני שיש רבים שמתקרבים לדת בלי להתקרב לעדה החרדית או לדרכה. אבל אם אתה חרד מפניהם, זה כבר עניין אחר..