יושבת לי מפלצת על הלב.

יושבת לי מפלצת על הלב.

חרדה ענקית ומפחידה שפשוט תוך שניות יכולה לשתק אותי. דרמה שבהוליווד לא ידעו כמוה. ואני חסר אנים בענין הזה. הענין שהכי משפיע עליי הכי מודחק אצלי והכי משבש לי את החיים. ברגע שמזכירים לי את זה אני נכנס לדיכאון פחד וחרדות שאין כמוהם. אני נמשך לבני מיני. אבל אמא שלי מפחידה אותי. מאוד. כשהיא אומרת לי מילה על העתיד שלי או מדברת על זה עם אחרים מיד אני מקבל את החרדה הנוראית הזו. היא בונה עליי הרים וגבעות. אני לא יכול לעשות לה את זה. היא תתמוטט מזה. היא לא תחזיק מעמד. ואני לא יודע מה לעשות פשוט. לא יודע. אבל זה פשוט הורס לי את החיים..
 

ע ו פ ר ה

New member
קודם כל קבל ../images/Emo24.gif לחיזוק

מנסיון חיי למדתי שכשאני מקבלת את עצמי, גם הסביבה מקבלת. אל תחשוב על אמא שלך. תחשוב על הדרך שלך. תלמד לקבל את עצמך כמו שאתה. קח בחשבון שאם הסביבה מבקרת אותך (זה נכון לגבי כל דבר), וזה מרגיז אותך או גורם לך הרגשה לא נוחה, כנראה שאתה עדיין לא שלם עם עצמך ויש לך עבודה לעשות (עבודת מודעות). אני מציעה לך לבדוק עם עצמך אם זו באמת הדרך, או שזו בדיקה שאתה עושה בדרך לבגרות. אל תיבהל מהדרך אפילו אם לפעמים יש שם מהמורות. באהבה עופרה
 

GMjoy

New member
זה תמיד מפתיע אותי

כשאני מסתכל מהצד על האנשים שמספרים על הבעיות שלהם בחיים. למה מפתיע? כי לרגע מדמיין שהם לא לבד - גם אם הם חושבים ככה, הם לא לבד. מה שהכי יפה כאן, זה שלכל אחד יש בעיה אחרת, אבל כל אחד גם מחשיב את שלו להכי גדולה בעולם! (דרמה הוליוודית) -כמו שציין הגולש החדש פה. אם לשאול כל אחד מהם אם לדעתם מישהו אחר בצרה עובר טראומה גדולה ממנו - הוא עלול להגיד "לא" ! וזה מה שמעניין כאן. אם אפשר לחשוב ככה - מהצד - הרי אפשר גם לחשוב ככה על עצמנו. על הסיטואציה שפירשנו כבעיה - דרמה הוליוודית שוברת קופות (במקרה הזה, בריאות). אני לא הבנתי איך האמא קשורה למצב. איך אדם חיצוני, למרות שקוראים לה "אמא" יכולה להשפיע עלייך?! אתה לא קשור בחבל תבור אליה, ולא אף אחד אחר. למי אתה מושיט את כל-כולך לשלוט עלייך ככה? ומה שאני הכי לא מבין פםה, זה למה אמך צריכה להתמוטט...ממה?! שתגיד לה יום אחד "אני כזה וכזה"? זו הבעיה? אתה אדם עצמאי, ואתה לא חייב לאף אחד כלום. למה להרוס היום את הבריאות שלך, לערער את הנפש שלך - בן כמה אתה? תשאל את עצמך "זה שווה את הסבל שלי" ? אתה זוכר את הבעיות שלך מפעם - הגודלות האלה שפעם יכלו "לקבוע את גורלך" ? אתה זוכר אותן? אתה כבר שכחת, אבל בנית חומה, בנית ארמון של אמונות מגבילות...של ערימת פח אשפה לא מועילה. מה הפלא שאתה תרגיש ככה? כשאתה יושב בחדר, אתה יכול לראות בצורה ברורה - זה רק אתה לבד כאן, ורק אתה עם המחשבות שלך. אמא שלך לא קשורה לעולם הפנימי הזה.
 
רשמתי..

כי היא אובססיבית אליי. והיא ירקה דם במשך 10 שנים כדי שלא יחסר לי כלום, שאני אהיה בסביבה טובה ותלמיד מצטיין ולחיות כמו עשיר ולקטול את החיים של מי שרק יעז להסתכל עליי בצורה עקומה
 

GMjoy

New member
כל הורה, שאוהב את הילד שלו

דואג לו בצורה שאתה מתאר, וזה לא מובן מאליו. מה שהורים כאלה לא עושים - הם עושים את זה כדי שנהיה מאושרים! אבל יש גם אותך, ואתה הנקודה החשובה בחייך, אל תשכח. אתה לא חייב לחיות בתוך בית כלא בפנים, רק כדי להסתיר משהו... אבל מה שהכי מוזר לי, זה שאתה מרגיש מחוייב להגיד לה את זה - אולי לא עכשיו, אבל זה קיים. אני צודק?? והשאלה: למה? אתה מפחד שאמך לא תכיר אותך עד הסוף? לא תדע מי אתה בנטייה המינית שלך? אתה יודע, יש דברים אחרים - לא פחות חשובים - שאמך יכולה להתגאות בהם אצלך, ושום דבר מזה לא יהיה שייך למיניות שלך. אל תחיה בפחד הזה - הוא לא שווה את העצבים - ואתה לא חייב לגלות דבר אם אתה לא מרגיש טוב עם זה.
 
אני חיי את החיים.

אני יוצא מבלה מתמרמר עם חברים מריבות שטויות וכל השטויות של גילי. אבל תמיד שהיא שואלת לאן אני הולך זה עושה לי מצפון. היא מכירה את החברים האלה ופגשה אותם. היא רק לא יודעת את הפרט על הנטיה שלהם. ועושה לי רע לשקר לה.
 

GMjoy

New member
ממש סתרת את עצמך עכשיו

אתה כותב שאתה כל-כך מתוסכל מהחיים שלך, ואמא שלך מציקה. מצד שני, אתה חי את החיים, ואמך מכירה את החברים האלה. אתה כותב שאתה לא רוצה להיות חלק מהעולם הזה, אבל יוצא בדיוק עם חבר'ה ב"העולם הזה". לדעתי, וזו דעתי, אתה לא חייב לקבל אותה בכלל... אמא שלך (מראש) לא קשורה לתיסכולים שלך, ולא שולטת בך, אלא אם כן אתה נותן לה. היא לא הגורם שבגללו אתה מרגיש חנוק וחסר אונים - זה הכל אתה עם עצמך - הכל בראש... תיקח את עצמך בידיים.
 
זה לא סותר.

אמא שלי תמיד תיחקרה אותי לגביהם. עד שלא יכולתי יותר והזמנתי אותם הביתה. אלה חברים אפלטונים ככה שהנטיה שלהם ממש לא משנה לי הם חברים לכל דבר. -אבל- אם לדוגמא הם ירצו לצאת למועדון גייז אז אני אלחץ. כי פה זה ממש התערבבות בין אנשים שקשה לי להיות באותה `מסגרת` איתם, המועדון. וזה בנים שמתלבשים כמו אישה, נשיים, טראנסים, מחלות וכד`. וגם לחזור הביתה ולהסתכל עליה ושוב היא תשאל איפה היתי ושוב לשקר לה. זה הכי קשה לי. אני אספוג את הקטע של הסביבה. אבל לשקר לה ולהמציא כדי שתירגע, עושה לי מצפון, כאילו אני מאכזב אותי ואותה במיוחד בלי שהיא תדע בכלל
 

GMjoy

New member
התגובה שלך הזכירה לי פתגם מאוד יפה

והוא מתאים לסיטואציה: עדיף שקר מתוק, מאמת מרה
תעבוד על זה.
 
מתמרמר? מריבות? שטויות? למה אתה עושה את זה?

עניין הנטייה המינית זה הדבר האחרון שצריך להטריד אותך כרגע, בהתחשב בעובדה שאתה מבזבז את חייך על שטויות (ואתה עצמך קראת להם שטויות, לא אני). בטח יש לך שאיפות בחיים? חלומות? משהו מעבר ל"להתמרמר עם חברים"? כי באמת, מגיע לך יותר. וברגע שתלמד להעניק לעצמך את החיים העשירים והמלאים שמגיע לך לקבל, אז יהיה לך הרבה פחות אכפת מה אמא חושבת.
 
זה לא רלוונטי בגלל גילי.

לא מזמן רק נכנסתי ל20. אני חייל שכפוף למערכת הזו וכל העיסוקים שלי זה איך אני יוצא את החג הבא ומאיפה אני מביא כסף לצאת עם חברים. לכל הקטע של העתיד, שוב, היא דואגת לי לזה. עוד החודש אני הולך להתחיל פסיכומטרי במימון שלה והעזרה והדחיפה שלה לזה.
 
מה זאת אומרת - "לא רלוונטי"? למה סתם לסבול?

תקן אותי עם אני טועה, אבל אתה לא הולך למועדונים ההם שמגעילים אותך בפקודת הרס"ר. אתה עושה זאת בזמנך הפנוי - משמע, יש לך זמן פנוי. אז למה אתה מתעלל בעצמך בצורה כזו? לא מספיק מטרטרים אותך בצבא, שאתה חייב גם לטרטר את עצמך? אגב, אתה לא חייב לעשות פסיכומטרי ולא חייב ללכת לאוניברסיטה כדי להצליח בחיים. אם אתה רוצה לעשות את הדברים האלה, נהדר. אבל אם לא, אז אל תכריח את עצמך לעשות אותם רק בגלל ש"זה מקובל".
 

GMjoy

New member
אמרה לי אישה חכמה שפגשתי בעבודה

היא דתייה, ויצא שדיברנו המון איתה חחח אז היא אמרה (דבר שהוא נשמע ידוע ומובן מאליו, אבל חשוב), זה שהאדם צריך להרגיש שטוב לו במקום שהוא נמצא! אתה לא מרגיש מאושר, ולא כל רגש חיובי למי שאתה (במגדר המיניות), ולא לסביבה שלך... אתה הולך למקומות שאתה לא אוהב, ומסתובב ליד אנשים שאתה לא אוהב... אתה עושה (עפ"י הנחיות ורגשותיה של אמך) דברים שאתה לא אוהב..וכנראה גם לא שואף לצאת משם מצטיין רק למען עצמך... איך אדם כזה לא יהיה ממורמר, ועל כמות פחדים כמו שלך...?? זה לגיטימי במצבך...אבל הכל גם תלוי בך - מה שאתה תחליט לעשות עם עצמך עכשיו - לא בעתיד, עכשיו !! ושום דבר לא יצדיק את ההתנגדות שלך מדברים, והאשמות על אחרים... התוצאות הן בדיוק מה שאתה עובר עכשיו, וזה רק תלוי בך.
 
יש בזה משהו.

לגבי הלימודים, אני כן רוצה את זה. זה לא שאני שונא ללמוד. לגבי המיניות זו בעיה. אי אפשר לשנות נטיה מינית. לחיות לא עפ`י זה זה סבל נוראי. אני ממש נהנה עם החברים שלי. כשהם הולכים למועדון אז או שאני הולך הבית או יושב עם אחרים בחוץ. אבל עדין, אין כיון, אין דרך וזה קשה.
 

naty3

New member
אתה ראוי, צריך וחייב לחיות את החיים שלך

לפי מה שמתאים לך! ולא לאחרים. למה היא מדברת על זה עם אחרים? (אלא אם כן זה אנשי מקצוע שהיא חושבת שהיא צריכה לדבר איתם. האם מדובר על אנשים בסביבה שהם לא אנשי מקצוע? אם כן-למה הם צריכים לדעת על זה? זה עניין פרטי שלך). היא תתמוטט מזה?? זה לא סוף העולם, ממש לא, וברגע שהיא תבין את זה היא לא תתמוטט. "דרמה שבהוליווד לא ידעו כמוה"? איך היא היתה מגיבה אם היית עושה על זה סרט?
(עזוב פרטים טכניים כמו תקציב וכו'-רק בשביל השאלה). אולי סרט שעוסק בנושא זה רעיון טוב? סרטים טובים מעבירים יופי את המסר. אם אתה הולך בכיוון הזה-בחר סרט שיעביר את המסר, שאתה רוצה להעביר לה. המסר עוקף את המוח המודע ומגיע לתת מודע בקלות, כי אנו משעים את חוסר האמונה, מחפשים הזדהות עם דמויות וכו'. זה לא צריך לעצור לך את החיים, ממש לא. הבעיה עם אנשים שהם נוטים לפסול מראש דברים, שהם לא מכירים. גם אין לה הרבה מידע על הנושא. לא סתם אומרים שידע זה כח. ברגע שהיא תדע יותר על הנושא ותראה שזה ממש לא סוף העולם, אז היא תקבל את זה יותר בהבנה, יותר בקלות. שב איתה לשיחה והסבר לה על הנושא, שתקרא חומר ברשת או בספרים או מה שלא יהיה-העיקר שתקרא ותדע יותר.
העתיד שלך הוא העתיד שלך. לא שלה ולא של אף אחד אחר! מה הכוונה ב"בונה עלי הרים וגבעות"? האם אתה בן יחיד? גם אם כן-זכותך לבחור את הנטייה המינית בלי שום קשר לרצונות שלה. לא משנה מה הסיבה- אין לה זכות והיא לא יכולה לבחור בשבילך! היא צריכה לדעת את הגבולות שלה-הגדר אותם והצב לה אותם כעובדה! למשל: באילו נושאים היא יכולה לייעץ לך או לא\לעזור לך או לא וכו'. תחשוב שאתה כמו מדינה עם גבולות פרוצים-הגן על הגבולות שלך!
אתה כותב: "כשהיא אומרת לי מילה על העתיד שלי או מדברת על זה עם אחרים מיד אני מקבל את החרדה הנוראית הזו"-נסח את עתידך-לפחות לשנים הקרובות- מה היית רוצה שיהיה בעתיד שלך?-ואמור לה "xyz- זה העתיד שלי". לאחר שחזרת על זה מספר פעמים והגעת לניסוח שמתאים לך- תוכל לבוא אליה בביטחון והיא תהיה חייבת לקבל את זה. כאשר אנו משדרים בטחון עצמי ואמונה במה שאנו אומרים\עושים- הצד השני קולט את מה שהוא צריך לקלוט. עוד דבר מעניין: אנשים נוטים להפחיד\"להקטין"\לאיים\לנסות לשנות וכו' אנשים אחרים הקרובים אליהם מתוך אינטרסים שונים. זה גם מבחן בשבילך-האם אתה יכול לעמוד מול אנשים כאלו. העניין הוא שכאשר אתה "משיב מלחמה"-רוב הפעמים הם יסוגו מהעמדה שלהם או יעדנו אותה, אך כל זמן שתתן להם "לטפס עליך" (או איך שתרצה לקרוא לזה)-זה מה שהם יעשו. אתה חייב לנקוט פעולה כלשהיא לטובתך-חרדה זה מצב לא טוב ואתה צריך לצאת ממנו. תעבוד על זה בתחומים אחרים קודם, אם קשה לך בתחום זה. אחר כך תראה שיותר קל לך לעבור מתחום לתחום. נזכרתי במשהו: עבדתי בשירות לקוחות טלפוני ולימדו אותנו בקורס לתת אנלוגיות ללקוחות כדי להסביר את עצמנו טוב יותר. תגגל, תמצא משהו מתאים ותן לה את האנלוגיה לחרדה, בחירות בחיים וכו'. זה תמיד עוזר בשירות לקוחות. (מה שכתבתי למעלה על מדינה עם גבולות פרוצים-זה אנלוגיה למצב שלך) המון
!!!
 

man-o-war

New member
שלום לך ידידי

לכולנו יש מפלצות על הלב, יש יותר גדולות ויותר קטנות ויש כאלו שבאות לתקופות. אתה לא לבד. הרבה פעמים ואפילו לרוב אנחנו לא מצליחים לקחת את הנושאים שמטרידים אותנו ואת המצב שלנו בפרופורציות. כשאנשים נמצאים במצב של מועקה על ליבם כמו שאתה מתאר הם נוהגים לראות את המציאות בצבעים שונים מעט. אתה צריך לעצור, להירגע ולנשום עמוק. לקחת צעד אחורה ולהסתכל על המצב שלך מנקודת מבט טיפה מעט יותר מרוחקת. מנוקדת מבט יותר אובייקטיבית. רבים האנשים שהתמודדו עם סיטואציות דומות ואף יותר מסובכות לפנייך ורבים האנשים שיתמודדו עם סיטואציות דומות בעתיד. זה בסדר. אתה חייב להבין שאתה שווה בזכות עצמך, אם אמך באמת בונה עליך הרים וגבעות כנראה שיש לה סיבה. גם במקרה הכי גרוע שבו היא לא תקבל אותך זה לא סוף העולם. אתה לא הראשון ולא האחרון שמתמודד עם סיטואציה דומה ואני מכיר יותר שניי אנשים שהתמודדו עם סיטאציה דומה והם באו מבית דתי. כולנו מתמודדים עם ציפיות ולחץ מצד ההורים ורבים וטובים מאיתנו מתמודדים עם "כשלון" בעיניי ההורים. רבים ההורים שלא במודע ובטח שלא במתכוון גורמים לילדיהם לתחושות מאוד לא נעימות בעקבות לחץ וציפיות (תאמין לי שאני יודע). אל תשכח שהיא אוהבת אותך ואסור לך לזלזל בכוחה של אהבה. בסופו של דבר רק כשאתה תיהיה מאושר היא תיהייה מאושרת. אולי היא תפתיע אותך לטובה ואולי לא אבל אני בטוח שהיא לא תתמוטט, היא כן תחזיק מעמד ובסופו של דבר היא תלמד לקבל אותך כמו שאתה. גם אם קשה לך לראות את זה קורה כרגע אתה לא יכול להעדיף את טובת אמא שלך על פניי חייך שלך, אם תבחר לא לחיות את חייך ולהיות אתה עצמך אתה תפגע בעצמך ובאמא שלך הרבה יותר בטווח הארוך. תאמין לי שהדבר האחרון שאמא שלך רוצה זה לאמלל אותך בצורה כלשהי. אסור לך לשכוח, אתה לא חיי על מנת לרצות אף אחד ולא על מנת לעמוד בציפיות של מישהו. גם לא של אנשים שאתה אוהב וגם לא של אמא שלך. עם כמה שקשה לפעמים להפנמים את זה, אתה חיי בשביל עצמך. אתה הבן אדם הכי חשוב בחיים שלך ותמיד תיהיה. תיהיה נאמן לעצמך ותגשים את עצמך ותאמין לי שתיהיה מאושר. אני ממליץ לך לנסות להרגע ולחשוב בצורה נכונה ובריאה יותר. אל תילחץ. תאהב את עצמך יותר ותנסה לפתח את הערכה העצמית שלך. תתגבש כבן אדם ותרגיש שווה. אז יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם הסיטאציה שבה אתה נמצא. אני חושב שהיה עוזר לך ללכת לראות פסיכולוג. זה יעזור לך להתגבר על התקפי החרדה והדיכאון שתוקפים אותך לעיתים ויעזור לך באופן כללי.לי זה מאוד עזר בתקופות שונות בחיי למרות שבהתחלה קצת חששתי. תזכור שאתה לא לבד.
 
ניסיתי

להגיד לה. רק אמרתי לה שיש לי ידידה לסבית היא התחילה לרעוד. רק מזה. כאן כבר עצרתי. וגם, אני לא רוצה להיות חלק מהעולם הזה. למרות שאין ממש ברירה
 
מה זאת אומרת "אין ממש ברירה"?

מישהו מצמיד לך אקדח לראש ומכריח אותך לצאת עם בחורים? אם אתה לא רוצה, פשוט אל תעשה את זה! החיים גם ככה מספיק מסובכים ומאתגרים, גם בלי שתתעקש לעשות דברים שאינך רוצה לעשות... כמובן שאם אתה כן רוצה להיכנס לזה, אין שום בעיה. הבחירה היא שלך ורק שלך.
 
למעלה