יותר מדי עורכי דין בלשכה? נאריך את ההתמחות

יותר מדי עורכי דין בלשכה? נאריך את ההתמחות

יותר מדי עורכי דין בלשכה? נאריך את ההתמחות בלשכת עורכי הדין שוברים את הראש בניסיון להתמודד עם "פיצוץ האוכלוסין" בקרבם. עורכי דין סבורים שצריך להעלות את הרמה, אבל לא כולם בטוחים שזאת הדרך: "שכר ההתמחות הוא שכר רצפה" בעקבות הצפת המקצוע, הקים יו"ר הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון צוות מקצועי שידון בדרכים להתמודד עם המגמה. מסקנות הצוות, שיונחו בקרוב לפני הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, הן: לשכת עורכי הדין תפעל להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים ואף תגיש הצעת חוק בנושא, יוקם בית ספר למתמחים בלשכת עורכי הדין, כשהכוונה היא להנהיג למידה מקצועית מעשית שוטפת ומסודרת עוד המליצו חברי הוועדה, כי במסגרת ההתמחות יתאפשר למתמחים להופיע בבתי משפט בליווי חונכים במהלך מחצית השנה האחרונה של ההתמחות. בנוסף, מתכוון גיא-רון להעמיד תוכנית חדשה שתגביר ותבסס את הפיקוח על ההתמחות על-ידי הלשכה, בכל הנוגע לתנאי עבודה של מתמחים ותוכן ההתמחות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3691516,00.html
 
הצפה באמת יש..

עכשיו ההתמחות היא עדיין שנה או שנה וחצי? לדעתי צריך לעשות את הלימודים יותר פרקטיים ואולי לסנן בקבלה. באמת יש המון עורכי דין. מצד שני שכר רעב גם בהתמחות וגם בתחילת הדרך, כשמזכירה מרוויחה יותר מעו"ד.. צריך לחשוב טוב לשני הכיוונים!
 
כיום ההתמחות עדיין עומדת על שנה.

למיטב ידיעתי, טרם עבר התיקון המאריך אותה. בכל מקרה, צריך לעשות מעשה ומהר. אי אפשר להקים כל שנה ועדה חדשה לבדיקת הנושא.
 
שתי ועדות

למעשה, הוקמו שתי ועדות, אחת של דורון ברזילי ואחת של יורי גיא-רון. באורח פלאי הן הגיעו למסקנות דומות. גם אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. כולם יודעים כבר למעלה מעשור מה צריך לעשות, אבל לא עושים שום דבר.
 
אני חושב שמלכתחילה הלשכה נמצאת במצב של ניגוד

עניינים. איך היא מצד אחד אמורה לפקח ודאוג לרישום מתמחים, ומאידך - למנוע את המצפת השוק?!
 
למה ניגוד עניינים?!

לדעתי, אין שום סתירה בין שתי המטרות, ההיפך הוא הנכון. אכן, הלשכה אמורה לרשום, לפקח ולבחון מתמחים, אך היא אמורה לעשות זאת באופן אמיתי ורציני, ולא על מנת לצאת ידי חובה (בפועל, אין פיקוח על ההתמחות, יש מבחן איקס-מיקס-דריקס שכולם יודעים איך מתכוננים אליו, ויש בחינה בע"פ שהיא לפרוטוקול בלבד). בהקשר הזה, עליה לדאוג לפיקוח אפקטיבי על ההתמחות, ולבחינות איכותיות יותר, וממילא גם "מסננות" יותר. יש מידה של צביעות בכך שהלשכה טוענת, מצד אחד, כי קיימת בעייה ברמתם ובאיכותם של עורכי הדין שהוסמכו בשנים האחרונות, ומצד שני היא הרי זו שהסמיכה אותם בבחינות שערכה. למעשה, הלשכה גם תרמה ל"הצפת השוק" וגם חטאה לתפקידה לפקח על המתמחים ולבחון אותם. לכן, היכן ניגוד העניינים?! מי אמור למנוע את הצפת השוק, מי שאין לו כל יכולת להשפיע על כמותם ועל איכותם של המוסמכים החדשים?!
 
גם זה לא ניגוד

צר לי, אבל ניגוד עניינים זה כאשר יש התנגשות בין אינטרסים. לא ברור לי מניין ההנחה שיש איזשהו אינטרס להקל ולהכשיר כמה שיותר עו"ד, שכביכול מנוגד לו האינטרס להקשות ולהגביל. מאחר והאינטרס הראשון לא קיים, אין ניגוד עניינים. אני אומר לך איפה יש ניגוד עניינים - כל סטודנט רוצה שיקלו, כדי שיהיה לו בטווח הקצר יותר קל לעבור את ההסמכה, שזה מנוגד לאינטרס ארוך הטווח שלו בדבר טובת ואיכות המקצוע. דהיינו, מי שנמצא בניגוד עניינים הם הסטודנטים והמתמחים ולא עוה"ד. כך אני רואה את זה.
 
הודעת יו"ר הלשכה - עדכני!

לחברות וחברי הלשכה שלום, המסע להצלת המקצוע יוצא לדרך. מדובר בדרך ארוכה, לא פשוטה, דרך שיקומו לה מתנגדים רבים, דרך שתותקף על ידי בעלי אינטרסים רבי הון. אך הגיע הזמן לעצור את ההידרדרות הנמשכת זמן רב מדי, הידרדרות שרבים נרתעו מלעמוד מולה בעימות חזיתי, מטעמים פופוליסטיים ואחרים. מצבו של מקצוע עריכת הדין מוכר וידוע לכל העוסקים במלאכה. מזה שנים רבות הוקלו עד כדי הסרה מוחלטת כמעט כל חסמי הכניסה למקצוע, אין לנו כל כוונה לפגוע ברוצים ללמוד משפטים. אנו חושבים שלימוד רחב ככל האפשר של מקצוע המשפטים מעשיר כל חברה ומדינה. אך לצערנו, בהעדר כל מערכת בדיקה איכותית לסף הכניסה מקצוע עריכת הדין, הפכו המוסדות האקדמיים לשומרי הסף הבלעדיים. חלק ממוסדות אלה הורידו את סף הכניסה שלהן עד למינימום בלתי נסבל, וכך הגענו למצב בו כל אדם, לעיתים אפילו חסר תעודת בגרות מלאה, נכנס למסלול פתוח וישיר ללא עמידה על רמת התאמה מינימלית. כ- 98% מהניגשים לבחינות הלשכה עוברים אותן. מכיוון שאין הגבלה על מספר הכשלונות המותרים, נוצרה השוואה דה פקטו בין המצטיינים לבין אלה שאינם כאלה, וכך, כל אחד יכול להיות עורך דין, ללא הגבלה. מי כמוכם יודע את חשיבותו של המקצוע ואת חשיבותו של השירות המשפטי, הניתן ללקוחות, לאזרחי המדינה. משפחה המבקשת לרכוש דירה בכל כספה עלי אדמות מצפה לקבל מעורך הדין שירות בטוח, מקצועי והגון. אם חלילה תאבד השקעתה, עלול להיגרם הרס כבד למהלך חייה. מקצוע עריכת הדין עוסק בצמתים קריטיים בחייו של אדם ובכוונה אין אני מתמקד דווקא באספקט הפלילי. דיני אישות, דיני חוזים, שמירה על זכויות במשפט המנהלי וכד', הם קריטיים בחיי כולנו. פעילות של אנשים, שאינם מקצועיים מספיק, גורמת נזק בל ישוער ללקוח. לא יעלה על הדעת שפסיכולוג קליני יעבור הכשרות ובחינות אין ספור, שרואה חשבון יעבור הכשרה מקצועית ובחינות קשות ומדוקדקות, ואילו עורכי הדין יסתפקו ברישום למוסד אקדמאי שלעיתים רק הממון הוא סף הקבלה אליו, ויעלו על דרך סלולה ללא כל פיקוח והכשרה עד לקבלת רשיון עריכת הדין. התוצאה: זילות המקצוע וחוסר שמירה על איכותו, עומס בבתי המשפט ומשפטיזציית יתר, ירידה באמון הציבור במערכת המשפט ופגיעה בשלטון החוק. מכאן, שרבים החרדים למקצוע מוצאים לנכון לפעול לקידום המצוינות והאיכות המקצועית שבו. המטרה: לעצור את המשך ההידרדרות של מקצוע עריכת הדין בישראל. חובה על כולנו להשיב את הכבוד והאיכות למקצוע ולהבטיח לציבור בכללו שירות משפטי טוב יותר. לפיכך, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת צוות רמת המקצוע בראשותי, אשר תונח על שולחן הועד המרכזי בימים אלה, הצעה שבאה לקדם את האיכות המקצועית של המתעתדים לעסוק במקצוע. ואלה עיקרי התוכנית שתוצג: התמחות – הארכת תקופת ההתמחות - לשכת עורכי הדין תפעל במיידית להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים. אנו נגיש לכנסת החדשה הצעת חוק בנושא. בית ספר למתמחים - יוקם בית ספר למתמחים בלשכת עורכי הדין. ננהיג למידה מקצועית מעשית שוטפת ומסודרת, שתיעשה במהלך ההתמחות למשך תקופה שתיקבע. הלמידה תתקיים בימי שלישי אחרי הצהריים ובימי שישי. בין היתר, יעסוק בית הספר בהקניית כלים ראשוניים להופעה בבית משפט, לימוד על בוריו של תחום האתיקה בעבודת עורך הדין, בהתנהלותם של עורכי הדין למול גורמי ממשל ורשות, ניסוח מסמכים, ביצוע עסקאות במקרקעין ונושאים שונים אחרים ונוספים. אציע לועד המרכזי, לשלב בהכשרה זו גם ידע וערכים של מעורבות חברתית. הופעת מתמחים - במסגרת ההתמחות נציע לאפשר למתמחים להופיע בבתי המשפט בליווי החונכים במהלך מחצית השנה האחרונה של ההתמחות. מאמנים - יש לנו כוונה להעמיד סטנדרט של מאמנים. נשקול וניישם רעיונות, שמטרתם לעצב ולשפר את מעמד המאמן. נחתור לכך שהטובים ביותר במקצוע יאמנו. אני מבקש להשיב את המונח "Mentor" למקצוע, על כל משמעויותיו. יוקם צוות שיצוק תוכן לדרך האימון הטובה והראויה. הגברת הפיקוח על ההתמחות - נעמיד תוכנית חדשה שתגביר ותבסס את הפיקוח על ההתמחות ע"י הלשכה. למשל: תנאי עבודה של מתמחים, תוכן ההתמחות, הגבלת עיסוקים מקבילים – עבודה נוספת במהלך ההתמחות, טיפול בבעיות שונות שפוגמות באיכות ההתמחות. ייתכן שהלשכה תצטרך להעסיק מפקחים בשכר כדי לממש מטרה זו. בחינות ההסמכה – מבחן דו שלבי - הלשכה תחתור לשינוי מתכונת בחינת ההסמכה הנוכחית. הכוונה הינה לפצל את בחינת ההסמכה למבחן דו שלבי. השלב הראשון – ייערך בתום שנת ההתמחות הראשונה, והוא ייעשה בשיטת רב הברירה. השלב השני – ייערך בתום ההתמחות (קרי, אחרי שנתיים של התמחות) ויהיה מבחן מהותי, מבחן הערכת ביצוע. מבחן זה יכלול, כנראה, ניתוח מקרה, פתרון בעיות, ניתוח משפטי, הסקת מסקנות, כושר התבטאות וניסוח, וכו'. שינויים מיידיים: א. פעילות להבניית הבחינות בע"פ. ב. הוספת דרישה לניסוח מסמך בכתב מעת הנבחנים (יודגש, שינוי זה אינו מצריך אישור רגולטורי והינו כבר בתהליכי מימוש). אקדמיה – שיפור רמת הלימודים האקדמיים - לשכת עורכי הדין תחתור להקמת צוות משותף עם המועצה להשכלה גבוהה לבחינת לימודי המשפטים בישראל, מתוך מטרה לפעול לשיפורם. הצוות ילבן רעיונות שונים בתחום לימודי המשפטים, ובכללם הרעיון להנהגת תואר שני ללימודי המשפטים כתנאי סף לרכישת הרישיון לעריכת דין. מידרוג המוסדות האקדמאיים - כחלק מהדיונים עם המועצה להשכלה גבוהה לשכת עורכי הדין תשקול להקים ועדת איכות מקצועית. אם תקום, תהווה ועדה זו ועדת מידרוג של הלשכה למוסדות האקדמאיים, בהם לומדים משפטים. בועדה זו יישבו גם אנשי מקצוע שמומחיותם הינה "בקרת איכות". במהלך הדיונים עלו הצעות נוספות כמו קביעת מכסה למספר הנכנסים למקצוע. החלטנו שלא להמליץ נקיטת דרך זו אלא להתייחס ישירות ובאופן ממוקד לתהליכים לשיפור המקצוע. חשבנו שמטרתנו אינה הגבלת מספר הנכנסים, אלא שיפור רמתם, ותפישה זו הנחתה את פעילותינו. חברות וחברים למקצוע, המסע להצלת המקצוע יוצא לדרך. אשמח לשמוע את הערותיכם והתייחסויותיכם לצעדים המוצעים. אשמח גם אם תקדישו מעט זמן לקרוא את התוכנית, לרדת לעומקה כך שתוכלו גם להגן עליה בפני מקטרגיה. לרשותכם, יורי גיא-רון ראש לשכת עורכי הדין
 
חחחחחה

הרי אם בחינות הלישכה כה קלות וכל אחד יכול לעבור אותן בלי בעיה הרי שכל עורכי הדין הבאים היום לפתחו של בית המשפט הם בעצם לא מקצועיים בלשון המעטה וכך גם חברי הלישכה האמורים להקשות על החברים החדשים. אם כבר אתה רוצה לפתוח דף חדש תעשה את אותן בחינות גם לעורכי הדין הותיקים. אנשים רוצים להצטרף למועדון המכובד בכלל הילת המכובדות של המועדון ולא בגלל איכות אנשיו.
 
לפי הגישה שלך

לפי הגישה שלך, בהנחה שהבחינות אכן אינן עומדות בסטנדרטים ראויים, לעולם לא ניתן יהיה לבצע כל שינוי במתכונת הבחינות, כדי לא ליצור "אפליה" חו"ח בין נבחנים ישנים לבין נבחנים ישנים. ברור שטיעון זה אינו יכול לעמוד. כך, למשל, נניח שרוצים להעלות את הדרישות בלימודי מתמטיקה בתיכון ואת בחינות הבגרות, האם יעלה על הדעת שתקום זעקה הכיצד זה מקשים על התלמידים כאשר בשטח מסתובבים בעלי תעודת בגרות במתכונתה הישנה?! ברור שזו טענה אבסורדית, והיא רק ממחישה את הצורך להזדרז ולהחיל את הרפורמה כדי באמת לצמצם את את מספר הנבחנים בבחינות שאינן מספקות, עד כמה שאפשר.
 
אין מה להשוות בין השניים

בוגרי תיכון לא מייצגים לקוחות בבית משפט. בוגרי תיכון הם לא מועדון סגור שיש לו אינטרס לשמור על מעמדו.
 
קל וחומר

אם לגבי הכשרתם של בוגרי תיכון עוד ניתן לנהוג בסלחנות מסויימת (משום שאינם "מייצגים לקוחות בבית משפט", למשל), הרי שברור שלא יעלה על הדעת לנהוג כך כלפי מי שמבקש להיות עו"ד. לגבי טיעון ה"מועדון הסגור", הוא לחלוטין לא רלוונטי, מהטעמים שעמדתי עליהם קודם לכן. אגב, גם למועדון "בוגרי התיכון" יש אינטרס לשמור על מעמדו, על יכולתו להתקבל למקומות עבודה ולמודות להשכלה גבוהה, על מעמד תעודת הבגרות שבידיו וכו', אבל כפי שניתן להבין - לא זה הויכוח. בפועל, תחת ה"מועדון הסגור" של לשכת עוה"ד, ישראל הגיעה למקום הראשון בעולם במספר עו"ד לנפש, כך שלא ברור על איזה מועדון סגור אתה מדבר.
 
ממש כפי שרופא שבא מרוסיה

לא יכול לעבוד כרופא מיד עם הגיעו לארץ למרות שברשותו תעודת רופא רוסית, כך צריך לקבוע שתעודת העו"ד הקיימת לא מספיקה כדי ליצג לקוח בבית משפט ולכן יש לערוך לכל עורכי הדין בחינות חדשות מחמירות ומי שלא יעבור אותן יוכל להסתפק בתואר משפטן מוסמך או עו"ד לשעבר.
 
בגדול, אני בעד

אפשר לחשוב על עוד דרכים שמטרתן להתמודד עם תת ההכשרה של חלק מאלה שכבר הוסמכו, אבל זה כבר דיון אחר וזה צריך לבוא בנוסף לרפורמה המוצעת, ולא במקומה או כתנאי להחלתה. קודם כל, כצעד חירום, יש לשים אצבע בסכר כדי לבלום את ההצפה, ולאחר מכן ניתן להתפנות ולהתמודד עם נזקי ההצפה שכבר נגרמו (וכאמור, אני בעד, שכן אין בעיני הצדקה ממשית לכך שמי שכבר הוסמך ואינו עומד בסטנדרטים ראויים, ימשיך להחזיק ברשיונו, רק משום שהצליח "להסתנן" בתקופת ביניים שבה לא היתה הקפדה מספקת על רמת ההסמכה). אגב, אחת ההצעות שהלשכה מעלה היא הטלת חובת השתלמות על ציבור עוה"ד. אני לא בטוח שזה יפתור את כל הבעייה, אבל זה בוודאי צעד בכיוון הנכון.
 
הסטוד' לממונה על ההגבלים:בטלי תוכנית הלשכה

הסטודנטים לממונה על ההגבלים העסקיים: "בטלי את תוכנית הלשכה" http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090326_1073884 >> אין פלא שהקמפיין שבו פתחה שלשום לשכת עורכי הדין להארכת תקופת ההתמחות משנה לשנתיים, במסגרת תוכניתה להילחם בבעיית ההצפה במקצוע עריכת הדין, מעורר סערה קשה בקרב סטודנטים למשפטים. אתמול פורסמו עיקרי התוכנית של הלשכה, שגיבש צוות מיוחד בראשות ראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רון. התכנית כוללת, מלבד הארכת תקופת ההתמחות, גם שינוי מבנה בחינות ההסמכה בכתב ובעל פה, הכשרה מקצועית שוטפת למתמחים, הגברת הפיקוח על המתמחים ועל המאמנים וככל הנראה גם חובת לימודי תואר שני במשפטים כתנאי לעיסוק במקצוע. אוהד ארד, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה למנהל, וסטודנט למשפטים שסיים את לימודיו, טוען לפאניקה: "הלשכה כשלה בניהולו של תהליך ההסמכה עליו היא מופקדת. מטרת הגזירות שהיא מבקשת הלשכה להטיל על ציבור הסטודנטים והמתמחים היא אחת: סגירת המקצוע ומניעת תחרות". לדבריו, ההצעות הכלולות בתוכנית פוגעות בחופש העיסוק, בתחרות החופשית ובשוויון ההזדמנויות. "מחוות דעת משפטית שקיבלנו עולה כי המהלכים של לשכת עורכי הדין עשויים להיחשב כעבירה על חוק ההגבלים העסקיים, שכן מטרתם האמיתית ותוצאתם הסבירה היא פגיעה בתחרות בשוק עריכת הדין". אומר ארד. "אנו קוראים לממונה על הגבלים עסקיים להתערב ולשים קץ למהלכים של לשכת עורכי הדין שפועלת כגילדה לכל דבר ועניין". איתן סבג, סגן יו"ר אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו וסטודנט למשפטים בשנה השלישית, שאמור להתחיל את התמחותו בעוד שנה, סבור שהארכת תקופת ההתמחות פוגעת בחופש העיסוק של הסטודנטים ובזכות שלהם לשכר הוגן. "להוסיף על הסטודנטים למשפטים עוד שנת התמחות ועוד שנות לימודים זה נטל כלכלי מאוד קשה. ההצעות האלה פוגעות מאד בשכבות החלשות. כל הביורוקרטיה הזו והארכת המסלול עד לקבלת הרישיון הופך את לימודי המשפטים לפחות כדאיים, אבל זה לא מה שישפיע על איכות הלימודים או על הרמה של עורכי הדין". הפתרון - תנאי הקבלה יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה, אמיר זיסקינד, גם הוא סטודנט למשפטים. טוען שהפתרונות הנכונים לבעיה הם העלאת תנאי הקבלה ללימודי המשפטים באוניברסיטאות ובמכללות, העלאת הרמה של לימודי המשפטים, הקשיית בחינות ההסמכה ללשכה ואף העלאת ציון המעבר בבחינה. סבג וזיסקינד מתנגדים גם לחיוב בלימודי תואר שני במשפטים כתנאי לקבלת רשיון. "הניסיון היחיד שצריך במקצוע הוא ניסיון בשטח, תואר שני לא יתרום שום דבר, זה טוב לרמה האקדמית ולא לרמה הפרקטית", אומר סבג. מנגד, פרופ' עלי זלצברגר, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מי שאמר לפני כשלושה חודשים כי כיום עורך הדין הממוצע הוא הגרוע ביותר מאז קום המדינה, בין השאר בשל רמת לימודי המשפטים הנמוכה, דווקא תומך בתוכנית. זלצברגר סבור כי "מכלול הצעדים שהלשכה מציעה בהחלט יכול לעזור להעלאת רמת עורכי הדין". זלצברגר מברך על כך ש"הלשכה רואה את רמת עורכי הדין כבעיה" ואומר כי פיקוח על שערי הכניסה למקצוע מבורך. הוא גם מצדיק את הארכת ההתמחות לשנתיים: "בשנים האחרונות המרחק בין האקדמיה לפרקטיקה גדל ולכן זה נכון שתהיה יותר התנסות פרקטית לפני קבלת הרשיון". באשר לדרישה ללימודי תואר שני, זלצברגר רואה בעייתיות מסוימת: "אני מקווה שזה לא יהיה במחיר של התפשרות על הרמה האקדמית הנדרשת מתואר שני ". לדעתו, אין לאפשר לימודי תואר שני במכללות שכיום אינן יכולות ללמד לתואר שני, שכן "גם התואר הראשון שהן מספקות הוא ברמה גרועה". זלצברגר סבור כי נכון יהיה להחיל את התכנית החדשה באופן הדרגתי, כך שלא תחול על מי שכיום כבר לומד משפטים לקראת התמחות.
 
למעלה