JustBreathe
New member
ייאוש
שלום לכולם,
אני בן 30 ומעולם לא הייתה לי זוגיות. כן, אני יודע שיש פורום ייעודי לכך, אך אני מעדיף לכתוב דווקא כאן.
בראייה לאחור, אני מוצא את הסיבה למצב שנקלעתי אליו במופנמות ובמחסור בחיי חברה. נגרם אצלי סוג של אפקט דומינו: מופנות --> אין חיי חברה --> אין זוגיות. אין סבור שיש קשר בין הדברים, שכן חיי חברה הם דרך להשגת זוגיות. באמצעות בילויים משותפים עם חברים ניתן להכיר בנות זוג פוטנציאליות, לצבור ביטחון וכו'. כילד תמיד הייתי ביישן ומופנם. התכונה הזאת גם עברה איתי לתיכון. אמנם תמיד הייתי "אחד מהחבר'ה", אך אף פעם זה לא התפתח לבילויים משותפים, לרוב מיוזמתי. סגנון הבילויי של החבר'ה מהתיכון היה סגנון בילוי של ערסים דבר שלא ממש משך אותי. יש כאן עניין של מזל, שכן אם הייתי גדל בסביבה אחרת, ייתכן שהמצב היה שונה, אבל זה לא ממש משנה כרגע.
ככל שעבר הזמן הלכתי והפכתי לבודד יותר עקב אי שמירה על קשרים, וחוסר יצירה של קשרים חדשים. כמו בתיכון, גם בצבא למשל תמיד הייתי "אחד מהחבר'ה" אבל גם שם זה לא התפתח לבילויים משותפים על בסיס קבוע. אמנם פה ושם כן היו בילויים, אך זה לא הפך למשהו קבוע, ולא משנה כרגע הסיבה.
בתחום הזוגי היו לי לא מעט הצעות לזגיות בתקופת הצבא (בין אם זה הצעות ישירות, עקיפות או רמיזות) אך דחיתי את כולן. לרוב בשל העובדה כי הן פשוט לא מצאו חן בעיני, ועצם העובדה שלא הייתה לי זוגיות לא אומרת שהייתי צריך להיענות לכל בקשה.
הייתי מודע לכך שאני בבעיה בשני התחומים (זוגי וחברתי), אך אמרתי ש"יהיה בסדר". מאז ומעולם קיבלתי מחמאות על המראה החיצוני שלי. אני אמנם לא בראד פיט, אך לקבל קומפלימטים בסגנון זה דבר שמעולם לא היה זר לי. בנוסף, יש לי חוש הומור ואני מתחבר לאנשים בכל מקום שאני נמצא בו (אף שכאמור זה לא היה מתפתח לרמה של בילויים). כל אלה נתנו לי את התחושה שברגע שאני אעבור בין המסגרות, תהיה לי הזדמנות להכיר אנשים חדשים, ודברים ישתנו לטובה מה שצערי לא קרה. אחרי הצבא הפכתי לבודד מתמיד. בלימודים האקדמים התחברתי לאנשים רבים אך זה היה רק במסגרת הלימודים ולא מעבר לכך. בנוסף, נקלעתי למשבר בלימודים, דבר שהצריך ממני להשקיע משאבים נוספים לטובת הלימודים, מה שנתן לי תירוץ טוב לא לחפש זוגיות אף שהייתי מודע לכך שאני בבעיה לא קטנה.
רק כשלוש שנים אחרי סיום הלימודים, כשאני נושק לגיל ה-30 אזרתי אומץ לפתוח פרופיל באתר היכרויות (okc). לא משנה כרגע למה לקח לי כ"כ הרבה זמן לפתוח פרופיל. ההודעה גם ככה לא קצרה, ואני לא רוצה להאריך אותה עוד יותר.
ועכשיו לעיקר: אחרי חודשים רבים של שימוש באתר, אני מתחיל להתייאש. בנות שנראות שם סביר מפוצצות בהודעות מגברים, ולא רק שהן לא עונות, הן גם לא טורחות להציץ בפרופיל שלי (ושל אחרים אני מניח). על כל מקבץ של 10 הודעות שנאי שולח, בד"כ 2-3 יציצו בפרופיל ואולי אחת גם תענה. משם ועד לדייט הדרך ארוכה. הדבר הזה צורך ממני לא מעט אנרגיה ואני מתחיל להתעייף ולהתייאש.
דווקא החודש וחצי האחרונים היו הפוריים ביותר מבחינתי מאז שנרשמתי לאתר. יצאתי לשני דייטים. הראשון היה דייט כושל עם בחורה מדהימה, ואני לא מפסיק לחשוב על כמה הדברים היו יכולים להיראות אחרת אם הייתי יותר מנוסה. השני לא רלוונטי כרגע. בנסף, קיבלתי עוד כמה וכמה מספרי טלפון נוספים אך לא הצלחתי לקדם את העניינים לדייט. אני מסיק מסקנות ומנסה להשתפר כל הזמן, לפחות עד כמה שניתן.
אף שחל שיפור בהיקף הפעילות שלי כתוצאה מגלישה באתר (כלומר, כל מה שמגיע בעקבות מענה להודעה ששלחתי), אני מתחיל להתייאש, ורואה איך אט-אט היקף הפעילות צונח וחוזר לקדמותו. אני לא בונה על כך שהיקף הפעילות יעלה בצורה משמעותית פעם נוספת. אני רוצה להתחיל לחפש זוגיות במקביל גם באפיקים נוספים. מפריע לי שאני כרגע מוגבל רק לאתר הזה מבחינת מציאת זוגיות, והיה נחמד אילו הייתה לי את האפשרות לצאת פעם-פעמיים בשבוע ולחפש גם בחוץ. היכרות פנים מול פנים נראית לי אפקטיבית יותר מהיכרות ברשת. זה אמנם דורש ביטחון עצמי, אבל זה משהו שמשתפר אצלי עם הזמן.
בקיצור, מה ניתן לעשות? איך אפשר להכיר בנות זוג פוטנציאליות פרט לאתרי הכרויות? איך אפשר לפתח חיי חברה? כל טיפ נוסף שיכול להיות רלוונטי יתקבל בברכה. תודה לעונים לסליחה על החפירה
שלום לכולם,
אני בן 30 ומעולם לא הייתה לי זוגיות. כן, אני יודע שיש פורום ייעודי לכך, אך אני מעדיף לכתוב דווקא כאן.
בראייה לאחור, אני מוצא את הסיבה למצב שנקלעתי אליו במופנמות ובמחסור בחיי חברה. נגרם אצלי סוג של אפקט דומינו: מופנות --> אין חיי חברה --> אין זוגיות. אין סבור שיש קשר בין הדברים, שכן חיי חברה הם דרך להשגת זוגיות. באמצעות בילויים משותפים עם חברים ניתן להכיר בנות זוג פוטנציאליות, לצבור ביטחון וכו'. כילד תמיד הייתי ביישן ומופנם. התכונה הזאת גם עברה איתי לתיכון. אמנם תמיד הייתי "אחד מהחבר'ה", אך אף פעם זה לא התפתח לבילויים משותפים, לרוב מיוזמתי. סגנון הבילויי של החבר'ה מהתיכון היה סגנון בילוי של ערסים דבר שלא ממש משך אותי. יש כאן עניין של מזל, שכן אם הייתי גדל בסביבה אחרת, ייתכן שהמצב היה שונה, אבל זה לא ממש משנה כרגע.
ככל שעבר הזמן הלכתי והפכתי לבודד יותר עקב אי שמירה על קשרים, וחוסר יצירה של קשרים חדשים. כמו בתיכון, גם בצבא למשל תמיד הייתי "אחד מהחבר'ה" אבל גם שם זה לא התפתח לבילויים משותפים על בסיס קבוע. אמנם פה ושם כן היו בילויים, אך זה לא הפך למשהו קבוע, ולא משנה כרגע הסיבה.
בתחום הזוגי היו לי לא מעט הצעות לזגיות בתקופת הצבא (בין אם זה הצעות ישירות, עקיפות או רמיזות) אך דחיתי את כולן. לרוב בשל העובדה כי הן פשוט לא מצאו חן בעיני, ועצם העובדה שלא הייתה לי זוגיות לא אומרת שהייתי צריך להיענות לכל בקשה.
הייתי מודע לכך שאני בבעיה בשני התחומים (זוגי וחברתי), אך אמרתי ש"יהיה בסדר". מאז ומעולם קיבלתי מחמאות על המראה החיצוני שלי. אני אמנם לא בראד פיט, אך לקבל קומפלימטים בסגנון זה דבר שמעולם לא היה זר לי. בנוסף, יש לי חוש הומור ואני מתחבר לאנשים בכל מקום שאני נמצא בו (אף שכאמור זה לא היה מתפתח לרמה של בילויים). כל אלה נתנו לי את התחושה שברגע שאני אעבור בין המסגרות, תהיה לי הזדמנות להכיר אנשים חדשים, ודברים ישתנו לטובה מה שצערי לא קרה. אחרי הצבא הפכתי לבודד מתמיד. בלימודים האקדמים התחברתי לאנשים רבים אך זה היה רק במסגרת הלימודים ולא מעבר לכך. בנוסף, נקלעתי למשבר בלימודים, דבר שהצריך ממני להשקיע משאבים נוספים לטובת הלימודים, מה שנתן לי תירוץ טוב לא לחפש זוגיות אף שהייתי מודע לכך שאני בבעיה לא קטנה.
רק כשלוש שנים אחרי סיום הלימודים, כשאני נושק לגיל ה-30 אזרתי אומץ לפתוח פרופיל באתר היכרויות (okc). לא משנה כרגע למה לקח לי כ"כ הרבה זמן לפתוח פרופיל. ההודעה גם ככה לא קצרה, ואני לא רוצה להאריך אותה עוד יותר.
ועכשיו לעיקר: אחרי חודשים רבים של שימוש באתר, אני מתחיל להתייאש. בנות שנראות שם סביר מפוצצות בהודעות מגברים, ולא רק שהן לא עונות, הן גם לא טורחות להציץ בפרופיל שלי (ושל אחרים אני מניח). על כל מקבץ של 10 הודעות שנאי שולח, בד"כ 2-3 יציצו בפרופיל ואולי אחת גם תענה. משם ועד לדייט הדרך ארוכה. הדבר הזה צורך ממני לא מעט אנרגיה ואני מתחיל להתעייף ולהתייאש.
דווקא החודש וחצי האחרונים היו הפוריים ביותר מבחינתי מאז שנרשמתי לאתר. יצאתי לשני דייטים. הראשון היה דייט כושל עם בחורה מדהימה, ואני לא מפסיק לחשוב על כמה הדברים היו יכולים להיראות אחרת אם הייתי יותר מנוסה. השני לא רלוונטי כרגע. בנסף, קיבלתי עוד כמה וכמה מספרי טלפון נוספים אך לא הצלחתי לקדם את העניינים לדייט. אני מסיק מסקנות ומנסה להשתפר כל הזמן, לפחות עד כמה שניתן.
אף שחל שיפור בהיקף הפעילות שלי כתוצאה מגלישה באתר (כלומר, כל מה שמגיע בעקבות מענה להודעה ששלחתי), אני מתחיל להתייאש, ורואה איך אט-אט היקף הפעילות צונח וחוזר לקדמותו. אני לא בונה על כך שהיקף הפעילות יעלה בצורה משמעותית פעם נוספת. אני רוצה להתחיל לחפש זוגיות במקביל גם באפיקים נוספים. מפריע לי שאני כרגע מוגבל רק לאתר הזה מבחינת מציאת זוגיות, והיה נחמד אילו הייתה לי את האפשרות לצאת פעם-פעמיים בשבוע ולחפש גם בחוץ. היכרות פנים מול פנים נראית לי אפקטיבית יותר מהיכרות ברשת. זה אמנם דורש ביטחון עצמי, אבל זה משהו שמשתפר אצלי עם הזמן.
בקיצור, מה ניתן לעשות? איך אפשר להכיר בנות זוג פוטנציאליות פרט לאתרי הכרויות? איך אפשר לפתח חיי חברה? כל טיפ נוסף שיכול להיות רלוונטי יתקבל בברכה. תודה לעונים לסליחה על החפירה
