JustBreathe
New member
את צודקת במידה מסויימת
אני מודע לכך ששורש הבעיה נעוץ בבעיה חברתית וציינתי זאת במפורש בהודעה הראשונה. האמת היא שלפני שניגשתי לפתוח פרופיל באתר היכרויות, ניסיתי ראשית כל לבדוק מה ניתן לעשות ברמה החברתית, כי היה לי ברור שטיפול בבעיה הזאת עשוי לעזור במידה רבה במציאת זוגיות. לא בדיוק הצלחתי לטפל בבעיה, ולמעשה גם לא ידעתי איך לטפל בה בצורה יעילה. בסופו של דבר פתחתי פרופיל, כי החוסר בזוגיות הציק לי יותר מאשר הבעיה החברתית.
לגבי "בילויי ערסים"...הזמינו אותי כמה וכמה פעמים, אך התחמקתי כל פעם מחדש, עד שכבר ידעו לא לפנות אלי בנושא. בדיעבד ייתכן שדווקא "בילויי ערסים" היו מחשלים אותי וגורמים לי לצבור ביטחון בהמשך. על כל פנים, הבעיה הייתה פחות בסגנון הבילויים, ויותר בסגנון האנשים. ההתרחקות מאותם האנשים לא הייתה טעות, כמו העובדה שלא ניסיתי להתחבר לאנשים שיותר מתאימים לי, אף שידעתי שאני בבעיה. לא ידעתי לשמור ולטפח קשרים עם האנשים היותר טובים.
בנוגע להצעות לזוגיות - בפירוש כולן לא נראו לי. יש לי קווים אדומים ברורים, והמחסור בזוגיות לא אומר שהייתי צריך להיענות לכל בקשה. כך זה גם היום. הבעיה האמיתית היא שלא היה לי די ביטחון לקדם עניינים עם בחורות סבירות יותר שלא הציע דברים במפורש.
על כל פנים, אנחנו מדברים על דברים שקרו לפני זמן רב. הביטחון שלי עלה מאז בצורה משמעותית, ואני לא אותו אותו אדם שהייתי אז. כן, אני עוד צריך לעבוד על עצמי ולשפר עוד יותר את הביטחון, בעיקר מול נשים, אבל עדיין המצב כיום שונה בצורה דראסטית מבעבר. בנוסף, בשנים האחרונות אני נענה לכל הצעה לבילויים, ומשתדל לא להחמיץ כאלה. הסגנון של האנשים שנמצאים סביבי בשנים האחרונות (בעיקר אלה ממקומות העבודה) הרבה יותר מתאימים מאשר אלה שהיו בעבר, כך שכאמור אני לא מחמיץ אירועים חברתיים. הבעיה היא כאמור, שאני לא מצליח לגרום לדברים להפוך לקבועים. החבר'ה מהעבודה גרים כל אחד באזור אחר, ולכן קשה ליצור משהו קבוע.
אני מודע לכך ששורש הבעיה נעוץ בבעיה חברתית וציינתי זאת במפורש בהודעה הראשונה. האמת היא שלפני שניגשתי לפתוח פרופיל באתר היכרויות, ניסיתי ראשית כל לבדוק מה ניתן לעשות ברמה החברתית, כי היה לי ברור שטיפול בבעיה הזאת עשוי לעזור במידה רבה במציאת זוגיות. לא בדיוק הצלחתי לטפל בבעיה, ולמעשה גם לא ידעתי איך לטפל בה בצורה יעילה. בסופו של דבר פתחתי פרופיל, כי החוסר בזוגיות הציק לי יותר מאשר הבעיה החברתית.
לגבי "בילויי ערסים"...הזמינו אותי כמה וכמה פעמים, אך התחמקתי כל פעם מחדש, עד שכבר ידעו לא לפנות אלי בנושא. בדיעבד ייתכן שדווקא "בילויי ערסים" היו מחשלים אותי וגורמים לי לצבור ביטחון בהמשך. על כל פנים, הבעיה הייתה פחות בסגנון הבילויים, ויותר בסגנון האנשים. ההתרחקות מאותם האנשים לא הייתה טעות, כמו העובדה שלא ניסיתי להתחבר לאנשים שיותר מתאימים לי, אף שידעתי שאני בבעיה. לא ידעתי לשמור ולטפח קשרים עם האנשים היותר טובים.
בנוגע להצעות לזוגיות - בפירוש כולן לא נראו לי. יש לי קווים אדומים ברורים, והמחסור בזוגיות לא אומר שהייתי צריך להיענות לכל בקשה. כך זה גם היום. הבעיה האמיתית היא שלא היה לי די ביטחון לקדם עניינים עם בחורות סבירות יותר שלא הציע דברים במפורש.
על כל פנים, אנחנו מדברים על דברים שקרו לפני זמן רב. הביטחון שלי עלה מאז בצורה משמעותית, ואני לא אותו אותו אדם שהייתי אז. כן, אני עוד צריך לעבוד על עצמי ולשפר עוד יותר את הביטחון, בעיקר מול נשים, אבל עדיין המצב כיום שונה בצורה דראסטית מבעבר. בנוסף, בשנים האחרונות אני נענה לכל הצעה לבילויים, ומשתדל לא להחמיץ כאלה. הסגנון של האנשים שנמצאים סביבי בשנים האחרונות (בעיקר אלה ממקומות העבודה) הרבה יותר מתאימים מאשר אלה שהיו בעבר, כך שכאמור אני לא מחמיץ אירועים חברתיים. הבעיה היא כאמור, שאני לא מצליח לגרום לדברים להפוך לקבועים. החבר'ה מהעבודה גרים כל אחד באזור אחר, ולכן קשה ליצור משהו קבוע.
