אפשר להצטרף?
שלום לכולם, מכיוון שבזמן האחרון אין לי חיים, ומכיוון שיש לי כרגע הרבה דברים להתמודד אתם (בחיים), הגעתי לפורום הזה, ומעניין אותי להשתתף, במיוחד בשרשור הזה. אז ככה: לדעתי פשרה זו הדרך להיות כמה שיותר מאושר בנסיבות החיים הקיימות. יש מעט מאוד אנשים שמעולם לא נתקלו בדרכם בשום מכשול, (נו, חכמים ויפים שנולדו עם כפית זהב בפה, שלמדו מליוני יחידות בפיזיקה, שירתו בתפקיד שווה בצבא, הצטיינו באוניברסיטה, עושים ים כסף בהיי טק, נשואים לבן\בת זוג בדיוק כמוהם, והורים לילדים מקסימים חכמים ומחונכים... (או כל דוגמה אחרת, זו פשוט הדוגמה שלי למה שנראה כמו חיים חסרי דאגות) מה לעשות שרובנו לא דוגמני צמרת, בעלי אינטיליגנציה ממוצעת, בצבא דפקו אותנו, באוניברסיטה (אם בכלל) קרענו את התחת רק כדי לסיים, אנחנו עובדים בעבודה לא משהו רק כי צריך לשלם את החשבונות, בן הזוג כבר לא מה שהיה פעם והילדים שלנו חצופים... לדעתי עדיף לחיות ולהנות ממה שיש, ולא להעביר את החיים באומללות רק כי אנחנו מנסים להיות משהו שאנחנו לא. לכל בחירה שעשינו בחיים, ולכל התחייבות שלקחנו על עצמינו יש מחיר, והוא שככל שהזמן עובר יש פחות ופחות אפשרויות בחירה. בחרת ללמוד מקצוע, רוב הסיכויים שלא תחליף אותו, ואם כן אז רק פעם אחת (וזה יקר). גילית שהתחתנת לא נכון, נו מה לעשות שבמדינתנו הנאורה (ולא רק) יש מחיר חברתי לגירושים...הילדים עושים בעיות, אי אפשר להחליף... לדעתי חיים תוך כדי התמודדות עם קשיים (ופשרה היא החלטה שנובעת מתוך קושי) הרבה יותר מעניינים. ובקשר לזוגיות, זה שבן זוג פוטנציאלי עומד בכל הפרמטרים החיצוניים (מראה, מקצוע, תחומי עניין וכו') עדיין לא אומר שהוא לא: קמצן חולני, בוגדני, או סתם מפונק שמאמלל את כל מי שנמצא סביבו. אני בעד להתחיל לבדוק מבפנים, כי אדם טוב לב, ישר, נאמן, נדיב, לא מפונק, שאוהב אותך עד כדי כך שהוא מוכן למות בשבילך זה דבר שהרבה יותר קשה למצוא. וזה לדעתי הדבר היחיד שעליו אסור להתפשר. כי אם טוב לך בבית, שום דבר בחוץ לא יכול עליך. אתם מוזמנים להתווכח...