ילדה מתבגרת

[אמא אלישבע]

ילדה מתבגרת

גרא, יש לי בזמן האחרון בעיות עם בתי בת התשע . היתה לה תקרית קטנה בזמן ששהתה אצל סבא וסבתא. עד כמה שהבנתי מכל הצדדים, היא רצתה לעזור בעריכת שולחן לארוחה, והסבתא עשתה כמעט הכל בעצמה, והילדה נעלבה שלא רוצים אותה, נכנסה להיסטריה ועזבה את ביתם בכוונה ללכת הביתה ברגל. (אפשרי אבל בלתי רצוי, כחצי שעה ברגל, אם לא הולכים לאיבוד בדרך). למזלי, הזעיקו אותי ברגע שהתקרית החלה ואספתי אותה בדרך. כשחזרנו הביתה היא התחילה לבכות שלא אוהבים אותה, שלא טוב לה במשפחה שלנו, והיא הולכת לחפש משפחה אחרת. בערב בבית היתה תקרית דומה. היא עזרה לי בפינוי השולחן וניקויו לאחר ארוחת הערב. לאחר-מכן, היות והיה מאוחר מאד, ביקשתי שתפסיק לעזור ותתכונן לשינה. שוב היא התחילה להתלונן שלא רוצים אותה, והיא רוצה משפחה אחרת. במקרים אחרים היא נכנסת להיסטריה שהיא לא שווה שום דבר, לא יודעת שום דבר ולעולם לא תדע וכו´. אני מנסה לעודד במידת היכולת, אבל כוחותי אוזלים. איך עוברים את זה?

 

[Iris-1]

שלום לך

את בטוחה שזה לא הילדה שלי? זה נשמע בדיוק אותה דבר ואני אתן לך עצה מהשטח איך עולים על זה ומצליחים להשאר בחיים. כל פעם שהילדה מנגנת לנו את הפזמון - אתם לא אוהבים אותי ואני אברח לכם מהבית אני יוצרת עבורה זמן אמא לבד (לא תמיד זה קל יש לי עוד 2 ילדים אבל אני מאד משתדלת) בזמן האמא לבד אנחנו עושות מה שהילדה בוחרת (ציור, משחק, סרט, גן שעשועים והכל רק אני והיא וגם אם צריך משקרות בהנאה או מצחיקות או כל דבר שעולה על דעתך כדי לשנות קצת את החוקים). ועכשיו לבעיה האמיתית - הילדה רוצה לעזור אז בכייף תנו לה את הזמן שלה תחליטי ותסבירי לה שאוכלים נגיד בשעה מסויימת וכאשר מסיימים היא עוזרת עד שעה מסויימת ותראי לה בשעון בדיוק עד איפה ואז אני מקווה שלא יהיו בכי והערות מהסוג שהיו והיא לא תברח מהבית שלך או מהקרובים האחרים. אני לא מבטיחה שזה יקרה בפעם הראשונה אבל בהתמדה שלך בעיקר ושל הסביבה ותמיכה לילדה זה יגיע. בהצלחה ותעדכני בהמשך. והכי חשוב אל תפלי מהכסאות כמו שאמרת ואל תתייאשי כל כך מהר. באמת בהצלחה.

 

[Nagini Potter]

זמן אמא נשמע כיף!

הלוואי שאמא שלי היתה עושה לי דבר כזה.... אולי כדאי לי להתחיל לבכות שלא אוהבים אותי? ^_^ Nagini Potter

 

[גרא.]

בגיל תשע,עדיין תהליך ההתבגרות,..

ממש בחיתוליו,ואינו מורגש בדרך כלל.נהוג להניח כי גיל ההתבגרות אצל בנות,מתחיל עם מועד המחזור הראשון,בממוצע בגיל 7-12 שנים.ובתך היא רק בת תשע.מה שאת חייבת לעשות זה לשוחח ארוכות,וכמובן לעיתים קרובות עם בתך. אבל אף פעם לא בעקבות עימות.אלא ללא כקשר אליו.כלומר,הציעי לה לשוחח איתך ואם אפשר,איתכם,את ובעלך,בשעה שהיא רגועה,נינוחה,ופתוחה להקשיב ולהתבטא. מטרת השיחה,לאפשר לילדה לומר את אשר על ליבה,כשמטרתך רק להקשיב.לא להתגונן,לא להתקיף. רק ל ה ק ש י ב ! כשאת עונה לה,דברי על עצמך,על רגשותייך,חזרי שוב ושוב עד כמה את אוהבת אותה,וששהיא חשובה לך.תארי את רגשותייך,ומבוכתך כשאתן בעימות.התייחסי אליה כאל ילדה בוגרת ילדות בגיל תשע,בוגרות לעיתים רגשית ואינטלקטואלית שנה/שנתיים או יותר מעל הגיל.התייחסי אליה בכבוד.ונסי להגיע עימה להסכמה לגבי הצרכים,והאינטרסים שחשובים לה.אגב,זהו גם עימות שיכול להפתר בדרך של גישור. אלישבע,אם את מרגישה שקשה לך להתמודד עם עוצמת הרגשות.והדינמיות שך ביתך, שתפי איש מקצוע בשיחה.פסיכולוג,או עו"ס. ולבסוף.זה יעבור,לא לפני שהקונפליקט ביניכן יסלים לקראת ההתבגרות האמיתית שלה.אבל בסוף,בסוף בסוף...זה יעבור.

 

[יעל לא רוקדת שעצוב]

גרא....

רק משהו שנורא הפריע לי בהודעה שלך.... "נהוג להניח כי גיל ההתבגרות אצל בנות,מתחיל עם מועד המחזור הראשון, בגיל 7-12 שנים" ההנחה הזאת לא ממש נכונה.... דבר ראשון לא ההנחה שהממוצע של קבלת המחזור הוא מגיל 7-12 כי גיל שבע???????? זה כיתה א´! וגם גיל 12 זה בטוח לא המקסימום! אולי גיל 16! ובקשר אלי. אני רבה עם ההורים שלי הרבה לפני "קבלת המחזור הראשון" אולי לא מגיל 9 אבל לפני! ואני בת 13 ואני יכולה להגיד לך שיותר מחצי מהחברות שלי עוד לא קיבלו מחזור.... סתם לידע כללי... פשוט אולי לפי הספרים מה שאמרת נכון אבל באופן מעשי הוא לא ממש.... יעל..

 

[גרא.]

לא כל מי שרב עם הוריו הוא מתבגר...

ואני כמובן דברתי על ממוצע.ומשמעותו,שחלק מהבנות,מתחילות להתבגר קודם לכן,אבל נדיר למדי בגיל 9 ,וחלק,כמו בנות בכתתך,מאוחר יותר..חוץ מזה, את לא יכולה במקרה הזה לחוות דעה כל כך נחרצת,לפי מה שהולך עימך,ועם חברותייך.המריבות שלך עם הורייך,החלו לדעתי כבר בגיל שנתיים,מאז עמדת על דעתך.מאז ועד היום,עלו וירדו כמו גלים..והיום?

 

[אמא אלישבע]

תודה

אני באמת מדברת איתה כשהיא רגועה, גם על ההתפרצויות שלה, והיא כבר אמרה לי באחת השיחות שהיא לא יודעת למה זה קורה והיא לא מתכוונת להתפרץ. אני באמת מקווה ששיחות יותר צפופות יעזרו להקלת הבעיה, ואני בהחלט אשתדל לתת לה יותר זמן אחד-על-אחד (וגם לי יש עוד 2 ילדים בבית ועכשיו בקיץ כולם בבית, ויש לי באמת הרגשה שהבעיה החריפה מאז שאנחנו בבית יותר זמן). אבל, איך עוצרים התפרצות כזאת? כשהילדה צועקת שהיא הולכת לחפש משפחה אחרת, וניגשת לדלת כדי לצאת מהבית, האם לעצור אותה בכח (אתמול אחותה הקטנה לא נתנה לה לצאת ובכתה שהיא לא רוצה שהיא תלך), או לתת לה ללכת ולחכות שתחזור (שתרגיש שהאיומים לא מפחידים אותי). ודרך אגב, אתמול במשך ההתפרצות שלה אני התחלתי לבכות, ואיתי גם אחותה הקטנה, והבת הסתכלה עלי ואמרה שאני לא בוכה באמת, שאני צוחקת.

 

[גרא.]

התפרצויות מעין אלה לא עוצרים בכח,

זו הדרך של ביתך להביע את מחאתה על כל מיני גבולות,ואולי על דברים שלא מוצאים חן בעיניה.השיחות,עליהן אני מדבר,יכולות להיות אמצעי טוב לאיוורור (וונטילציה) רגשי לשתיכן.כדאי בשיחה עימה לדבר על ה"משפחה האחרת",למה היא מתכוונת,ומה מפריע לה במשפחה שלה..מנסיוני,ילדה,כמעט נערה כזו שרוצה ללכת,כדאי לאפשר לה לעשות כרצונה.מעטות הבנות שבגילה שבאמת הולכות למשפחה אחרת.בדרך כלל או שהן פשוט לא הולכות,אחרי שמימשו את האופצייה ללכת.או שמחכות בחוץ,או הולכות לחברה.בורחות מהבית בנות במצוקה,וזו כלל לא ההגדרה של הבת שלך. אחת האמהות כתבה לך ובצדק,לנסות להשקיע בבתך יותר "שעות אמא",רק אתן שתיכן,כשהאחרים יבלו איתך ביחד או לחוד,בזמן אחר.כף ללכת עם ביתך לקניון, לקנות משהוא שהיא תמיד חלמה,לשבת בבית קפה,ולדבר,לנסות להכיר יותר מקרוב כל אחת את חברתה.ביתך עוד מעט אשה קטנה,וזקוקה להמון תשומת לב והבנה.נסי

 

[יעל לא רוקדת שעצוב]

אממ...

שאלת איך עוברים את זה.... אס אולי גיל תשע זה קצת מוקדם אבל לא עוברים את זה... לפי דעתי שום דבר שהורים יעשו לא יוכל להפסיק את השגעונות שלנו הילדים. אנחנו רוצים פרטיות, עצמאות, והכרה שאנחנו כבר מספיק גדולים בשביל ככה וככה. אז בשביל ביתך זה לפנות את השולחן, ובשבילי זה לנסוע במונית או לחזור מאוחר הביתה, כל אחד והבעיות של הגיל שלו.... אז אם תשאלי אותי זה לא ממש עובר לבד... כשהילד מתבגר מספיק הוא מפסיק לריב ולעורר ויכוחים.... אני לא עברתי את זה אישית (עדיין) אבל כל ילד מגיע לשלב שבו הוא מפסיק להעלב מכל מיני דברים קטנים ולא חשובים.... מקווה שעודדתי, פשוט זה לא דבר מיוחד לבת שלך.. כולם עוברים את זה... יעל

 

[אמא אלישבע]

יעל, לא כולם עוברים את זה

למרות שאני בטוחה שבתי היא לא היחידה. פשוט יש לי הרגשה שזה הגיעה קצת מוקדם מדי. ואני חושבת שהכי קשה לי להתמודד עם זה בגלל שאני לא עברתי שלב כזה (או שאולי עברתי, אבל לא בכזאת עוצמה). אני הייתי הילדה הטובה שלא רבה עם אמא ועושה מה שמבקשים ממנה בדרך כלל. אני זוכרת שעם אחותי היו פיצוצים כאלה בינה לבין אמא (עד היום הן רבות מדי פעם) ואני תמיד נמצאת במקום של האחות המבינה שמנסה להשלים ביניהן. הבת שלי מאד שונה ממני. היא לא אוהבת לקרוא (ואני הייתי תולעת ספרים), היא לא רוצה להכין שיעורי בית (ולי אף פעם לא היתה בעיה עם זה), וזורקת את עצמה על כל שטות (כשאני הייתי בדרך כלל מתכנסת בעצמי). אבל, אני תמיד שמחה לשמוע גם עצות שבאות מהכיוון של מישהי שהיא ילדה בעצמה, ואז את בטח מבינה טוב יותר את בתי.

 

[יעל לא רוקדת שעצוב]

לגרא ולאמא אלישבע...

קודם כל לגרא... כתבת שגיל ההתבגרות לא מתחיל בגיל הזה.. וגם אני חושבת ככה. אבל לפי דעתי זה הגיל שילד רוצה עצמאות. שהוא רוצה גם לעשות דברים של גדולים. ושהוא כבר לא צריך את אמא בכל דבר קטן.... אולי זאת מין הקדמה... ולפי דעתי הבעיה היא שההורים לא ממש מוכנים להרפות... ולהבין, שגם ילד בן תשע יכול. ואותה בעיה רק עם נתונים אחרים בדיוק בגיל ההתבגרות. הילד רוצה יותר מדי וההורים נותנים פחות מדי! נ.ב- איזו מין שעת עוצר זה 00:00?????????? זאת נראית לכן שעה נורמלית? אני מרגישה פיצוץ גדול בעניין הזה בקרוב!

 

[גרא.]

יעל,היתרון הגדול שיש לנו המבוגרים,

עליכם,בני הנעורים,הוא,שאנחנו,כולנו היינו פעם מתבגרים.אבל את וחברייך, עדיין לא הייתם מבוגרים..לכן תמונת המבט שלנו ושלך שונה במקצת.רציתי רק שתדעי,שמשבר ה"עצמאות" הראשון,מתחיל אצל ילדים כבר מגיל שנה וחודשיים בערך,כאשר הם מגלים את היכולת שלהם להתרחק פיזית מהאם/אב,כלומר כאשר הם שולטים היטב בהליכה.בערך בגיל שנה ושמונה חודשים,חגיגת העצמאות הזו מסתיימת.ושוב מתחילה בגיל שנתיים.נרגעת כעבור כמה חודשים,ומתחדשת שוב בגיל ארבע.ואני יכול להמשיך..ההבדל בין מאבקי העצמאות הללו לבין גיל ההתבגרות,נובע מההתפתחות המינית שמתחילה,ולמעשה מסמלת את תחילת גיל ההתבגרות,ובכך מעניקה ממד אחר לגמרי לעצמאות.ה"עוצר",שאת מדברת עליו, נובע מתחושת הדאגה של הורייך לגבייך,אבל גם מתוך רצון לשמור על מעט שליטה בך,כפי שהיה מקודם.כאשר הם חשים יותר ויותר שהם מאבדים את היכולת לומר לך מה ואיך לעשות.וזה קשה,קשה להורים..מה שאפשר לעשות,כמו תמיד, לדבר,ולהתפשר על הזזה הדרגתית של שעת החזרה הביתה,ככל שתתבגרי..

 

[אמא אלישבע]

יעל

תנסי להסתכל על העניין מהצד של ההורים. ילדתי ילדה, גידלתי אותה מגיל אפס, דאגתי לה ושמרתי עליה והגנתי עליה מדברים רעים. ועדיין כשקשה לה היא באה אלי שאעזור ואגן עליה. לא ברור שקשה לי להרפות? את מסוגלת לחשוב איך אני ארגיש אם חס וחלילה יקרה לה משהו? ואם יקרה לה משהו בגלל שאני הרשיתי לה לעשות אותו? נניח שאת מגדלת גור כלבים (להבדיל אלף אלפי הבדלות) ויום אחד את רואה שהוא רוצה להתרוצץ חופשי ואת משחררת אותו ברחוב, והוא רץ לכביש ונדרס. לא תרגישי אשמה? לא תרצי למנוע את העניין הזה מלקרות? אז נכון שבשלב מסוים אין ברירה, ומרפים, אבל ההורים מנסים להאחז בילד ולשמור עליו כמה שאפשר.

 

[m_katzmann]

הקשבה

לאמא אלישבע שלום הבת שלך מתוסכלת, חסרת בטחון וזועקת לעזרה. היא זקוקה למישהו שיקשיב לה שינסה להבין אותה מהמקום בה היא נמצאת. היא ילדה מאוד חביבה שאוהבת לעזור - ולא פעם כשהיא מנסה לעזור מעבירים לה את המסר: עזבי אנחנו כבר נסתדר בלעדייך. אני מציעה לך לאחר שביתך נרגעת מעט שבי ודברי איתה. הסבירי לה מדוע החלטת לוותר על העזרה ( הרי רק את טובתה את רצית) ועד כמה את מעריכה את עזרת, כמה בכלל את חשובה לה, הזכירי לה מקרים שבהם היא כן עזרה לך וכו. משחק תפקידים יכול לעזור מאוד לבן אדם לראות גם את השני ולא פעם במשחק תפקידים הילדים קיצוניים יותר מההורים. מעבר לזה אני חושבת שביתך זקוקה לעזרה ריגשית ומוטב להתחיל עכשיו ולא לחכות להתפתחויות נוספות. אני גם לא יודעת מה קורה בבית הספר ואני לא מדברת על הצד הלימודי אלא דווקא על זה הרגשי. אם תרצי לדבר על כך התקשרי אלי - 053945186 מאיה

 

[אמא אלישבע]

תודה

אני משערת שהתקריות האחרונות היו איזו "מקלחת קרה" שהייתי צריכה בשביל להעיר אותי (בעזרתכם) לעובדה שהיא כבר לא ילדה קטנה, והיא צריכה יותר תשומת לב אבל בצורה שונה מזו שנתתי עד עכשיו. אני עכשיו בארץ לא ידועה מבחינתי, לא יודעת איך לגדל ילדה שעוד מעט תהיה בת עשרה, ואני לצערי עושה גם טעויות בדרך.

 

[m_katzmann]

כולנו עושים טעויות

כולנו עושים טעויות, לא תמיד אנחנו מודעים להם, והלוואי ונוכל תמיד ללמוד מהטעויות שלנו. כל הכבוד לך שידעת לזהות את המצוקה בה נמצאת בתך ןזעקת לעזרה ואני בטוחה שתמצאי את דרך המלך. כי כל התשובות לכל השאלות נמצאות אצלך ובעצם ידועות את רק צריכה לחפש את התשובה. כל טוב מאיה