ילדים הופרדו מאימם והועברו לחזקת אביהם כי האם לא מספיק דתיה

[קלייטון.ש]

אני פועל במסגרת חוק המדינה ואני צריך לזהות את החייב

לפני שאני מבצע נגדו הליכי הוצאה לפועל, וזאת בזיהוי וודאי.
אלא אם הסיפור שלך מתרחש במקום נטול חוקים ואז לא ברור למה הייתי צריך לנהל נגדך משפט.
(בסיכוי של אחד למיליון וכנגד מחיר החיפוש של הבית והסיכון שבפריצה לבית לא נכון, הכדאיות של השיטה שלך בשביל להשיג 6000 ש"ח היא אפסית.)

 

[dude101]

אני בכנות מבולבל

ההדועה הזאת אמורה להיות בדיחה, או שהחלטת להגיב על בדיחה באופן רציני?
או שחשבת שההודעה האחרונה שלי נכתבה ברצינות?
ואם כן, זה אומר שההודעה שכותרת "אתה מפספס" הייתה אמורה להיות רצינית?

 

[קלייטון.ש]

חצי בדיחה

הנקודה שלי היתה שכמו שאתה יכול להתחמק מלהשתתף בהליך משפטי נגדך - כלומר באמת אי אפשר לכפות עליך התדיינות בבית משפט - כך אתה יכול להתחמק מהליכי הוצאה לפועל (התיאור שלך של פריצה לביתך), כי לשם כך צריך לדעת בוודאות ובאופן רשמי איפה אתה גר, ואתה יכול להסתיר זאת בקלות. לכן אי אפשר לכפות עליך גם הליכי הוצאה לפועל. כלומר בסיפור שלך באמת אין כפיה בשום שלב, וזו עובדת חיים שאנשים יכולים להיתבע לדין, להפסיד במשפט, להפוך לחייבים על פי פסק הדין, ובכל זאת אי אפשר לכפות עליהם ציות לפסק הדין.
מעבר לנקודה זו היתר הוא באמת שעשוע.

 

[dude101]

ההנחה המובלעת בסיפור היא שאתה יודע איפה אני גר

לא באמת חשוב איך גילית את זה. מה שעשית היה סתם לנטפק את הסיפור (ולכן חשבתי שאתה צוחק).
עריכה: במחשבה שניה, זה אפילו לא היה ניטפוק. זה היה לשכתב את הסיפור כדי שתוכל להתחמק מלהגיב עליו.

אם הנקודה שלך היא שאין כפיה כל עוד לא ניתן להוציא לפועל את פסק הדין, אתה הרי מסכים איתי - המוציא לפעול (המדינה) היא זאת שכופה, לא הבעל/האישה.

 

[קלייטון.ש]

זה לא נכון

הזוכה הוא שמפעיל את ההוצאה לפועל, ולכן הוא שכופה את ההליך על החייב. רשות האכיפה והגבייה לא יוזמת הליכי גביה. הזוכה במשפט הוא שיוזם הליכי גביה אחד לאחד, והוא יכול להניע אותם ולעצור אותם כרצונו. הרשות היא שליחה של הזוכה, היא הזרוע או הכוח שלו. בדיוק כמו שהגובים עצמם, והמשטרה, הם שליחים של רשות הגבייה. הרי לא תגיד שהשוטר בשטח הוא הכופה, למרות שבפועל הוא זה שעושה את העבודה השחורה. השוטר בשטח רק ממלא הוראות. אתה רוצה להגיד שהמדינה כיישות כללית היא הכופה. אבל במקרה של הוצאה לפועל זה כאמור פשוט לא נכון. המדינה ממלאת הוראות של הזוכה כמו שהשוטר ממלא הוראות של רשות האכיפה והגבייה.

 

[dude101]

המדינה לא ממלאת את הוראות הזוכה

המדינה ממלאת את הוראות בית המשפט.
כשפוסקים לטובת צד מסוים בבית משפט, הזוכה לא מקבל קארד בלאנז' (carte blanche). הזוכה מקבל סעד ספציפי שנקבע ע"י בית המשפט. *מבחינה פרוצדוראלית* הזוכה צריך ללכת להוצאה לפועל על מנת לקבל את הסעד הזה. זה הכל.
&nbsp
ואם לקשר את זה לכתבה, אני די בטוח שהאב לא צריך לפנות לרשויות הרווחה, אלא פסה"ד מועבר לביצוען דרך בית הדין הרבני. אז אפילו לפי ההיגיון של עצמך אתה טועה.
&nbsp

 

[קלייטון.ש]

שוב לא נכון

רשות האכיפה ממלאת את הוראות הזוכה, אבל במגבלות שקבע בית המשפט. הזוכה יכול לא לבצע שום פעולת גבייה, ורבים עושים בדיוק זאת. הרבה פעמים אין טעם לנהל הליכי גבייה נגד החייב כי ברור שאין להם סיכוי. אם הזוכה בוחר לבצע פעולת גבייה הוא צריך להגיש בקשות, ואלה יאושרו ככל שהן מתאימות לפסק הדין, ולא יותר - אבל בהחלט כן פחות. ההחלטה היא בידי הזוכה.
המקרה של הילד שונה מהסיפור שאתה הבאת, כי במקרה הראשון מדובר בצד שלישי שהוא גם ילד, ובסיפור שלך מדובר רק בכסף. אבל גם במקרה של הילד האב יכול להודיע שוויתר על הזכייה שלו במשפט. נגיד שהגיע בעצמו להבנה עם האמא והם הסתדרו ביניהם כך שהיא תמשיך לגדל את הילד. אולי בכלל הם חוזרים לחיות ביחד. פסק הדין שניתן לטובת האב הוא זכות שלו שהוא יכול לעשות בה כרצונו. גם לוותר עליה. אם פסק הדין לא קבע שהאמא בכלל לא כשירה (ולא עולה מהכתבה שכך נקבע) אז ככל שהאבא מסכים אין מניעה שהאמא תמשיך לגדל את הילד.

 

[dude101]

כפיה היא מצב בו מישהו מכריח אדם לעשות (או לא לעשות) דבר מה

מי שמכריח את החייב לשלם היא ההוצאה לפועל.
אני מסכים שהזוכה יכול לוותר על זכייתו, ואז באמת אין שום כפיה. כי במקרה זה לא מפעילים את ההוצל"פ.

 

[קלייטון.ש]

מי שמכריח את החייב לשלם הוא הבנק שלו

שהוא משתלט על כספים בחשבונות החייב. או אם עוקלה המשכורת אז מי שמכריח את החייב לשלם הוא המעסיק שלו, שמפחית מהנטו את הסכום המעוקל.
אם מבוצע עיקול של מטלטלין בבית החייב אז מי שמכריח את החייב למסור את המטלטלין הם השוטרים והבריונים בשטח.
זו הלוגיקה שלך והיא כאמור שגויה. כל אלה - מההוצאה לפועל דרך הבנקים והמעסיקים ועד הבריון הסופי - הם כולם שליחים וכלים בידי הזוכה.

 

[dude101]

מה שהבאתי לא הייתה הלוגיקה שלי,

אלא ההגדרה של המילה "כפיה".
אתה מוזמן לבקש ממני לינק או אפילו לבדוק בעצמך במילון אם אתה לא מאמין לי.

 

[קלייטון.ש]

הבעיה היא לא בהגדרת המילה אלא בזיהוי הגורם הכופה

אם לשיטתך הגורם שבפועל מכריח מישהו לעשות משהו הוא הגורם הכופה, אז כמו שהראיתי לא ההוצאה לפועל היא הכופה אלא הבנק והמעסיק והבריון בשטח. בשיטה הזו המדינה לא כופה שום דבר כי תמיד יש איזה בריון או בנק או מעסיק שעושה את פעולת הכפיה בפועל. מדינה היא יישות מופשטת והיא לא יכולה לעשות בפועל שום דבר. בשיטה הזו המדינה גם לא כופה תשלום מיסים, כי מי שלא משלם מיסים החשבונות שלו מעוקלים ושוב הבנק הוא שמבצע את הכפיה.

 

[dude101]

הגורם הכופה הוא מי שיש לו כח. זה לא ברור מאליו?

כפיה היא משהו כוחני, נכון? אין כפיה בלי כח.
לזוכה אין כח לכפות שום דבר. הכח היחיד שיש לו הוא *לא* לכפות. אם אתה חולק על זה, תסביר בבקשה איך הזוכה יכול לגבות את הכסף בלי הפעלת הכח של המדינה.
הזוכה הוא כמו נוסע באוטובוס - הוא לא חייב לנסוע מהתחנה הראשונה עד התחנה הסופית, והוא גם לא חייב לעלות על האוטובוס, אבל אין לו שליטה על האוטובוס (זה היה רק כדי להמחיש את הנקודה. לא צריך להתחיל דיון על הכשלים הפוטינציאלים באנלוגיה. אם לא הבנת את האנלוגיה, תגיד. אחרת בבקשה תגיב ישירות לטיעון).
&nbsp
גם כשהבנק מעביר את הכסף, עדיין הכח של המדינה הוא זה שמופעל. להכניס את הבנק לשיחה זה סתם להוסיף חוליה בשרשרת. לא משנה כמה חוליות תוסיף, מי שמושך בשרשרת היא המדינה.
דיברתי על הוצל"פ כי זה מקרה נח בו המדינה מפעילה את הכח שלה באופן ישיר (בלי שרשרת).

 

[pozetiv]

המקרה לא מתקשר בשום צורה לכפיה דתית

בגלל זה אתה מסתבך ומתפתל בכל מיני ספקולציות .
תתחיל מההתחלה נכון ותראה איך הכל מסתדר לך ,
בכתבה כתוב בפירוש בכותרת
בית הדין הרבני העביר ילדים לחזקת אב - "כי האם לא שומרת מצוות"
מה עניין שמירת מצוות לכפיה דתית ?
דיון על כפיה דתית צריך להתחיל בסוגיית הגיור, בסוגיית הנישואין מלכתחילה ,
אלו הנושאים שעליהם סובב הדיון בעניין כפיה דתית .
עכשיו , אם אתה לא רוצה להצטרף לתרבות מסויימת מלכתחילה אז מה הבעיה שלך ? זה לא שייך אלייך ואם כבר אתה בתרבות היהודית אז זהו אתה בתרבות היהודית ויש חוקים ויש כללים, מה בדיוק לימדו אותך בבית הספר כשהיית קטן ?