ילדתי, לא מסיפורי ההצלחה של הפורום

[שָׂרָה]

מזל טוב ../images/Emo140.gif

תתאוששי ותעבדי את הלידה שעברת. אולי בפעם הבאה תעשי את זה לבד (ואם זה מפחיד אותך, תעשי עם מיילדת עם גישה טבעית)

 

[moran from oregon]

בטח סיפור הצלחה

קודם כל מזל טוב!!! אני כבר מתכננת לכתוב מהיום הראשון שפירסמת אבל לא יצא, אז את רב מה שרציתי לכתוב כבר כתבו אבל רציתי להגיד שאני ממש ממש מרגישה את רגשותייך אבל יש דברים שלא נועדו לנו לבחור וכל תינוק "בוחר" את כניסתו לעולם. ולכן מצדך עשית הכל והיא עשתה מה שהיא היתה צריכה לעשות. העיקר שטוב לכן ביחד!!! עכשיו מתחילים החיים האמיתיים, הלידה זה מין זמן בלי זמן, כמו בועה בתוך החיים שלנו.עכשיו הזמן לאהוב, כמובן אותה אבל גם את עצמך, ולהיפך תכתבי כמה שיותר!!! חיבוק גדול

 

[bluehorizon]

../images/Emo24.gif כל כך מבינה אותך

קודם כל מזל טוב. אני שמחה שהתינוקת בריאה ומקסימה, ואני מאחלת לך החלמה מהירה מהתפרים והכאבים. אני מבינה לגמרי את תחושת הכישלון והעצב על הפער בין מה שקיווית לו לבין מה שקרה בפועל. אני מבינה את ההרגשה שלך ש"מה זה חשוב" זה לא לגמרי מדוייק...אני מבינה את האכזבה ואת האשמה, אבל בתור בוגרת "לא כמו שרציתי" (ועל כך אני אגיד לך - טוב שנגמר וגינלית, לפחות הפעם הבאה לא תהיה vbac...) אני יכולה לנסות להציע לך את הגישה שאני משתדלת לאמץ. זה תהליך, זה לוקח זמן, אבל חשוב לעבד את זה עד הסוף. קראתי שוב את מה שכתבת כדי להבין כמה הכל לקח מההתחלה ועד הסוף - יותר מ-3 ימים! עשית הכל כמו שצריך - לקחת את הזמן שלך, סירבת לאישפוז, טיילת, ניסית את הלא קונבנציונלי לפני ההתערבויות הקונבנציונליות, ולא עבד. יותר מ-3 ימים! זה המון זמן, עשית את המקסימום של המקסימום בתוך התנאים שהיו לך, ואת צריכה להיות גאה בעצמך על זה. רק מה? יש לכל לידה את הפיזיולוגיה שלה, שאין לנו שליטה עליה. יש את המקום הזה, שבו אנחנו לא יכולות להוביל את הכל כמו שאנחנו רוצות, כי לאמא טבע יש רעיונות אחרים. ואנחנו יכולות לעשות את הכי טוב שאנחנו מסוגלות ברגע נתון, אבל לא תמיד אפשר. ולפעמים זה פשוט ככה. תזכירי לעצמך שוב ושוב ושוב - זה לא באשמתך. את עשית הכי טוב שאפשר (אני כותבת לך את זה ובוכה. אולי אם אני אמשיך להגיד את זה מספיק פעמים, אני אאמין בזה בעצמי...). קצת עצות פרקטיות: תכתבי סיפור לידה מאד מאד מאד מפורט. תקראי אותו שוב ושוב ושוב. תעלי אותו על הפורום ותדוני בו, תטחני את הנושא עד שהוא יצא לך מכל החורים, לכי לקבוצות של אימהות ותדברי על זה שם. תבכי כמה שצריך. לכי למישהי מקצועית שעוסקת בעיבוד של חווית הלידה. ותזכרי - את היית חזקה. את היית מצויינת. לפעמים זה פשוט לא הולך. זו לא אשמתך.

 

[אשכר ש]

../images/Emo45.gif מקסימה אחת ../images/Emo24.gif

 

[debby12]

מסכימה עם כל מילה ../images/Emo45.gif

אני חושבת שה"מה זה חשוב" לא נכתב כתחושה שלך, אלא כחלק מנימה מתנצלת. וההתנצלות היא כי רוב האנשים הם בקטע של "מה זה חשוב, העיקר תינוק בריא". אבל זה כן חשוב כמובן. זה לא רק התינוק - גם את חשובה (ואף אחד לא אמר שזה חייב לבוא אחד על חשבון השני) גם אני בוגרת של "לא כמו שרציתי" (לידה ראשונה, במקום לידת בית חלומית - לידת זוועות חירומית חודשיים לפני המועד באיכסילוב שגם הקפיד לדפוק את ההנקה). גם אני מסתכלת על נקודות האור בסיפור (תינוקת שיונקת, יצאת מזה בלי סקציה). אבל גם איתן - אני מבינה ללבך מאוד מאוד מאוד. קחי את הזמן להתעצב ולעבד את זה. ואל תסתכלי על זה כאילו את "לא מסיפורי ההצלחה של הפורום". לא מחלקים מדליות.... ולא מעט פה הגיעו בכלל לכיוון של לידת בית או לידה פעילה אחרי לידת בית חולים מחורבנת - מה את יודעת - זה כנראה מין טקס חניכה כזה לפעמים

 

[נונינקה]

../images/Emo201.gif ראשית מזל טוב להולדת ביתך

זה באמת ה"דבר הכי חשוב". שנית, אני חייבת לומר לך שהייתי במקום הזה שלך. עד היום בעצם מלווה אותי תחושת כישלון ואכזבה, שהדברים לא זרמו כמו שרציתי, אבל ממרחק הזמן ורק מניסיון אישי, אני יכולה לנחם אותך שזה הולך ומשתפר. עם עבודה נכונה תוכלי לתת לחוויה את המקום הראוי לה ולהמשיך הלאה וזה לא קל ואני בעיצומו של המסע הזה היום (כמעט שלוש שנים אחרי) וזה מצריך הרבה כוחות ותעצומות נפש להתעמת עם התחושות וללמוד את מה שהיה שם (אגב, גם בלניאדו) אבל זה ממקום אחר. לא נכשלתי. עשיתי את הדבר הנכון להולדת ילד בריא עם אמא בריאה. מהסיפור שלך עולה שעשית כל שביכולתך וזה המון. מאחלת לכן התסגלות קלה ונעימה והתאוששות מהירה.

 

[עופריקה]

מה ישל להוסיף../images/Emo24.gif

חיבוקים זה תמיד הולך לא?! אני מקווה... אין דבר כזה סיפורי הצלחה. זה נכון שהאכזבה גדולה כשמצפים למשהו מסויים. העיקר כרגע שהפורום הזה הוא אוזן קשבת, כתף לבכות ומקום לקבל חיזוקים. לא מקום להשוואות. כתבו פה המון דברים מאוד יפים. שמחה שאתן בבית, שהקטנה יונקת ואיזה יופי שהיא רכה ומקסימה

שתמצאו בעצמכן את השלווה, הקבלה, האמונה שדברים קורים בדרך שלהם. המון בריאות. ואגב, כל הכבוד שמצאת את הכוחות לספר את הסיפור שלב אחר שלב. ככה יש יותר מקום בלב ובגוף לחוויות טובות ומשמחות

 

[עינבלית]

מזל טוב!

כל לידה היא הצלחה. תני לעצמך קצת קרדיט, ילדת! לידה ואגינלית! מניסיון, הגוף צריך לנוח, לתפרים לוקח זמן, אבל הנס החשוב מכל קרה- ויש לך אוצר בחיקיך!

 

[אום נטע]

מזל טוב!!!

פוסט קל ושפע חלב!

 

[אור מגיע]

חמודה ../images/Emo24.gif

קודם כל המון מזל טוב

עצם העובדה שיש לך תינוקת בריאה, ברוך השם! וסוף סוף ילדת טבעי ולא קיסרי! גם ברוך השם! ושאת והילדה בריאות! זה דבר נפלא! ואם את גם מצליחה להניק - לא צריך יותר! מבינה מאוד את תחושת התסכול והכשלון. עברתי גם לידה שלא ציפיתי לה כלל וכלל, אמנם שלי קלה קלילה לעומת שלך, אבל כגודל הציפיות כן גודל האכזבות. תקופה מסויימת, אולי 3 חודשים עדיין חייתי בתחושת תסכול ואפילו האשמה עצמית על שכביכול "נכשלתי" בלידה. אבל לאחר מכן, התחלתי להבין את החסד הגדול, את הטוב, את הנס העצום הזה שזכיתי בתינוקת. והיום אני בכלל לא זוכרת את הלידה כדבר רע או שלילי. אמנם אני זוכרת שלא היתה זו חוויה נעימה במיוחד, אבל זהו. הזכירה הזאת טובה רק ללימוד לקח לפעמים הבאות, לא יותר מזה. לא נותר בי פחד מלידה, לא תחושה שמא "אכשל" שוב. הדבר היחיד שלמדתי הוא לקחת הכל בפרופורציות הנכונות, לדעת להודות על הטוב וללמוד להבא וגם לקבל שיתכנו שינויים ממה שציפיתי. זהו. שולחת לך שוב חיבוק חם והמון מזל טוב

, את תהני מאוד מהילדה שלך, ובעזרת השם לפעם הבאה תבואי יותר מוכנה וגם יותר חזקה.