ילדת מים - סיפור של א.ס. קארד

[גרומיט]

ילדת מים - סיפור של א.ס. קארד

ילדת מים הוא סיפור פנטסטי של אורסון סקוט קארד, שעוסק, הפלא בפלא, בילדה שאהבה מאוד לשחות. הסיפור תורגם על ידי חמוטל בן-דב ומופיע עכשיו ב"בלי פאניקה". תהנו

 

[fin]

אורסון סקוט קארד

גם הספר הזה נגוע במסיונריות המעצבנת של אורסון סקוט קארד ?

 

[Shenok]

ארררר? ../images/Emo3.gif

 

[גרומיט]

קודם כל - לא

ושנית - זה לא ספר אלא סיפור קצר, ואת/ה יכול/ה לקרוא את זה בעצמך ולהחליט לבד. זה לא לוקח הרבה זמן ובודאי לא דורש הרבה מאמץ. הלינק עדיין אמור להיות בהודעה המקורית.

 

[fin]

חבל שלא ציינת שזה סיפור קצר

האמת היא שהסיפור טוב, אבל הוא נגוע במסיונריות המעצבנת קלות של מר קארד.

 

[גרומיט]

איפה אתה רואה שם מיסיונריות? ../images/Emo2.gif

אנא, הסבר. וכתבתי, פעמיים, שמדובר בסיפור ולא בספר. השתגעתי להעלות משהו ארוך לאינטרנט? לא רק שזה קורע את העיניים, זה גם היה קורע לי את המתרגמת. חבל עליה

 

[fin]

מסיונריות

אפתח ואציין, שממש התרשמתי מאתרך/כם והוא הוכנס אחר כבוד לרשימת הבוקמרקס שלי. אס"ק הנכבד הוא סופר טוב, אבל הסיפור היחידי שלו שקראתי (כן, כן, אבל יש לי כזאת ערימה של ספרים לקרוא, וכל כך מעט זמן...), שנקרא Enchantment וגם הסיפור הקצר הנ"ל גרמו לי רצון עז להרביץ לסופר. כמות האזכורים לדת הנוצרית, שממש אינם רלוונטיים לסיפור היא גבוהה, ובנוסף הוא גם נותן אווירה כללית של נוצרי=חזק ובעל כבוד יהודי=חלש ותחמן

 

[גרומיט]

בעל כבוד יהודי? ../images/Emo2.gif

איפה אתה רואה דבר כזה כאן? במשחק של אנדר באמת יש יהודים, והם לא מוצגים טוב מדי וגם לא רע מדי. אנדר, כמובן, יותר מוכשר מכל הגנרלים היהודים. כזה הוא. וכבוד יהודי? לא מכיר דבר כזה. לא בספרים של אס"ק ולא במציאות. מה שבהחלט נכון זה שאס"ק הוא מורמוני אדוק ופעיל, ויש לכך עדויות בספרים שלו - אבל בודאי לא באופן בוטה יותר מאשר הקתוליות של טולקין מתבטאת בשר-הטבעות, או שהנצרות מתבטאת באינספור ספרים אחרים במד"ב ובכלל. ותודה על המחמאות לאתר. משתדלים

 

[Boojie]

זה ממש מעניין,

כי כשתרגמתי את "הגולם" של סוורנה פארק, לא שמעתי שום דיבורים על המיסיונריות היהודית של גברת פארק, למרות ש"הגולם" כתוב מנקודת ראות יהודית מאד (הוא מספר על נשים מעיירה יהודית שנשרפה עד היסוד בפוגרום). כנראה שאנשים פשוט לחוצים ממורמונים, או משהו...

 

[גרעאפס]

אני נוטה להסכים עם פין

אורסון קארד הוא מורמוני, ואלה ידועים בדת הקיצונית והמיוחדת שלהם. קארד הכניס הרבה דילמות מוסריות לספריו, שבאמת מקומם בלימודי הדת.

 

[גרומיט]

לא לא, זה לא הולך ככה

ראשית - עסקנו כאן בסיפור הספציפי שהבאתי, לא במורמוניות הכללית והמפורסמת של אס"ק. איך המורמוניות שלו מתבטאת לדעתכם ב"ילדת מים"? כלומר, פרט לכך שהמספר מצהיר על עצמו כאדם מאמין ומוסרי שלא מוכן להישבע לשקר. ושנית (וחשוב עוד יותר) - ממתי יש לדת מונופול על המוסר? הספרות עוסקת מאז ומתמיד בדילמות מוסריות ונותנת להן תשובות מכל סוג וצורה - כולל הכיוון הדתי. אס"ק, ספציפית, הוא מורמוני מאמין ופעיל, ואין ספק שהאמונה שלו מתבטאת, לפעמים באופן בוטה, בספרים שלו. באותה מידה מתגלים שם מאוד גם הערכים ההומניסטיים שבהם הוא מאמין ועוד. ולטעמי הם בולטים הרבה יותר, לפחות בסיפור הזה (ובודאי בהקדמה, הקצת מתחסדת, שלו).

 

[Shenok]

קודם כל אני מסכים עם גרומיט

חוץ מזה אני חייב להודות ולהתוודות שלפני שתי דקות לא היה לי מושג שקארד מורמוני וכל עניין המסיונריות בספרים שלו נסתר מעיני. בהתחשב באיך שהוא מתייחס לדת ואמונה עיוורת בקסנוסייד (נדמה לי שזה קסנוסייד) כשהוא (ספויילר--->) מחורר דת משיחית של כוכב שלם הייתי אומר שקראתי ספרים הרבה יותר ´דתיים´. אני לא מתיימר לנתח חלילה את קארד ואני בטוח שעוד שנייה חלק מכם ינסו לשרוף אותי חי אבל באמת שעד עכשיו לא תהיתי בקשר למסיונריות בספרים שלו.

 

[דוק סמית]

סיפור מעצבן

והוא כן נגוע בדתיות המעצבנת שלו. הסוף מתאים לאדם בעל אמונה חזקה ביותר באלוהים - אפשר לומר פאנטי. מגיע לי בגלל שהגעתי מאוחר!!! אני אשם ולא הכח שגרם לילדה שלי להגיע לשם. בחייך גרומיט זה ממש צועק, בבקשה כמה ציטוטים מתאימים מהדת היהודית - זאת מכיוון שאני לא מכיר ציטוטים מהברית החדשה. "אדוני נתן אדוני לקח יהי שם אדוני מבורך" "נסתרות דרכי האלוהים" להזכירך המורמנים מאמינים בברית הישנה. לדעתי הציטוטים האלה מתאימים בדיוק לסוף הספור המעצבן הזה.

 

[גרומיט]

ואני לתומי חשבתי שצידוק הדין

זו תגובה אנושית טבעית. יש פער בין הכנסת תפיסות שלקוחות, בין השאר, מהכתבים הדתיים, ובין מיסיונריות. בסיפור הזה, לפחות, לא נראה לי שקארד עובר את הגבול הזה.

 

[דודו מלהג]

טוב, אולי זה הולך ככה ...

קודם כל, ההרצאה הארוכה בפתיחה מזכירה לי דקלום של פרופסור משועמם בשעור הראשון בסוצילוגיה למתחילים. מיותר לחלוטין. בנוגע לסיפור עצמו, בניגוד מסוים למה שקארד אומר, נדמה לי שהסיפור כן עוסק במידה רבה באפריקניות שלהם, ויעיד על כך המשפט (היפה בעיני) "אנשים שחורים לא ישנים על מיטות מים", אבי אמר לי. "אנשים שחורים יודעים יותר טוב מה לעשות עם הכסף שלהם". אני מתחרט שלא שמעתי לו. צר לי לומר שבהחלט אהבתי את הסיפור, למרות ההקדמה, ולמרות שבדרך סיפור עם מסרים חברתיים מביא לי כאב בטן. ועוד משהו. המשפט הזה עם האנשים השחורים מתפספס קצת בתרגום. אני מניח שבמקור זה black people ותרגום מיללולי נשמע לי קצת מאולץ בעברית. אני לא בטוח שזה רעיון יותר טוב, אבל אולי בכל זאת כושי?

 

[גרומיט]

כושים לא מתאים

מה שכן היה ניתן לעשות זה למחוק את המילה "אנשים". כלומר: "שחורים יודעים טוב יותר מה לעשות עם הכסף שלהם"

 

[דודו מלהג]

כן, אני מניח שאתה צודק

כושי זה באמת בוטה מדי בשביל black ומתאים יותר ל Negro. העניין הוא זה: יש לי הרגשה שהאנשים שמאחורי המילים האלה מתעניינים בטרמינולוגיה הרבה פחות מאשר אלה שממציאים אותה. זה לא מקרה לדעתי שהאבא משתמש במינוח שחורים בעוד שקארד עצמו משתמש באפרו-אמריקאים. הרושם שלי (שמבוסס על אמונה הערכה כללית יותר מאשר על בדיקה) הוא שבעוד שהאדם הלבן ישתדל להשתמש בבמינוח התקין פוליטית, אפרו-אמריקאים מסוגלים בהחלט לכנות אחד את השני black ואולי אפילו Negro. בכל זאת, במחשבה שנייה אני מסכים שלפחות בעברית זה נשמע יותר מידי לא טוב כשמישהו אומר כושים, אפילו אם המישהו הזה הוא אפרו-אמריקאי. לאמריקאים יש ספקטרום של מינוחים מ Negro ועד African American. נראה לי שהשפה העברית לא מכסה את כולו. "אנשים שחורים" (ובמידה פחותה יותר "שחורים" סתם) לא מצטלצל טוב. אני חושב שאנשים פשוט לא מדברים ככה. אבל אולי במקרה הזה באמת אין בררה.

 

[ברנן]

חבל שמילים משנות את משמעותן

המילה כושי הוא מהתנ"ך ראה אישתו הכושית של משה ושם לפי הפרשנים מדובר באישה יפה מאד כאשר כושי הוא מחמאה ולא תאור גנאי כמו negro חבל שכשאנשים שומעים זאת היום ישר קופצת להם לראש משמעות שלילית

 

[Shenok]

ואולי בדיוק בגלל המשפט הנ"ל

מדובר יותר בסיפור שמבקר טיפה את הגישה של החברה לאוכלוסיה האפרו-אמריקנית (אתם לא מתים פשוט על פוליטקלי קורקט?). שאם צרה מתדפקת על דלתם זה קודם כל בגלל שהם ניסו להיות יותר ממה שהם באמת או שניסו "לחדור" לעולם הטהור של האוכלוסיה הלבנה? אני חושב שלקחת מילולית את סוף הסיפור "אולי מגיע לי... כי אני זה ששלף אותה משם מאוחר מדי" זה עיוות של כוונת הסופר (ואני יודע שאני יורה כאן באפילה כי אני לא מכיר כל כל טוב את קארד).באמת שאני מתקשה לראות את הסיפור כמיסיונרי.

 

[Boojie]

אני מאמינה ש*כל* הורה היה מאשים את

עצמו בקטע הזה. יותר מזה, אני מאמינה שהורה שהילד שלו היה נפגע על ידי ברק היה מאשים את עצמו בזה. ככה זה הורים. בקטע של הסיפור אני חושבת שההאשמה העצמית נוגעת לזה שהוא לא תפס מספיק מהר מה קורה. הווה אומר, הוא לא האמין מספיק מהר במה שקרה, למרות שהבת שלו היכתה באגרופים דרך המיטה כדי לקרוא לעזרה. זאת אומרת, שמה שהוא כועס על עצמו עליו זה חוסר האמונה שלו, שגרם לזה שהוא הגיב יותר לאט. אני חושבת שזה אומר אמירה יותר מרחיקה על היכולת של הורים להכיר בקסם של הילדים שלהם, וכשאני אומרת קסם אני לא מתכוונת בהכרח לקסם מהסוג שמאפשר למישהו לחלום את עצמו אל תוך מיטת מים, אלא הקסם שבכל היכולות שילדים עשויים לפתח.