אני בשוק !!! איך יצא כזה שירשור ארוך ופתלתל מההודעה שלי ....
רון יקר, למרות שפתחת פה שרשור שהנושא שלו אינו קשור במאומה לנושא איתו הגעתי לפורום אני אתייחס לדבריך : גם אם אתה צודק בחלק מהמקרים של אימוץ שלא אמור היה להיות אימוץ אלא שיקום משפחתי או לא היה אמור להיות אימוץ אם לא היתה דרישת אימוץ ואין ספק שלא מעט מקרים כאלה התרחשו לצערנו , הרי שלא כל מקרה האימוץ הם לרעת המאומצים ולרעת המשפחה הביולוגית. תבדוק בבתי החולים אפילו בארץ, כמה תינוקות ננטשים. ויש צורך בהורים מאמצים . הורים מאמצים הם לא האויב. אני אמא מאמצת שאוהבת את הבן שלי יותר מכל דבר אחר בעולם ובכל זאת מודה שהייתי מעדיפה להיות אמא ביולוגית ., הייתי מעדיפה לא לעבור את כל מדורי הגיהנום שעברתי בנסיונות להיות אמא ביולוגית לפני שבחרתי לפנות לאפשרות של אמא מאמצת. אימוץ אינו דבר קל. הבן שלי כמו כל ילד מאומץ אחר חווה פוסט טראומה של הנטישה , של בית היתומים, של חוסר בדמות מטפלת , של חוסר גרייה , של המעבר, של הידיעה שהוא אחר, שהוא ננטש , שאני לא האמא הביולוגית שלו. אנחנו מאוד אוהבים האחד את השני ומאוד קשורים אחד לשני ואני כואבת את הכאב שלו כל רגע בחיי. בלילות המחשבות עליו מדירות שינה מעיני, המחשבות על היסורים שלו " מה הוא חושב" " מה הוא מרגיש" .. אני רוצה את הכי טוב בשבילו ועושה הכל שיהיה מאושר למרות הכל ואם היו אומרים לי שיש אפשרות לחזור אחורנית למצב שהוא לא היה ננטש גם על חשבון האמהות שלי - הייתי מוותרת רק כדי שיהיה מאושר. זו האמהות שלי - זו האהבת אם שלי אליו. אבל יש את המציאות איתהאנחנו צריכים להתמודד. יש הרבה ילדים שננטשים, הרבה ילדים שההורים שילדו אותם לא מסוגלים לגדל אותם ועדיף להם אימוץ על פני ילדות ביולוגית. ועבורם צריך להתאמץ ולאמץ. ועבור האחרים שכן יש אפשרות שיגדלו בביתם הביולוגי יש להתאמץ מאוד . לא הכל שחור ולבן , לבן ושחור. והעיקר שיהיו לך חיים נפלאים ושתדע לאהוב את עצמך ואת הסובבים אותך ואת החיים .
