ימי זיכרון ומהותם

[נערון חמודון1]

ימי זיכרון ומהותם

חשבתם פעם למה בימי זיכרון צריכים להיות עצובים? למה אני צריך לזכור את משנהרג בשואה ובצה"ל בעצב? אם יש לי זכרונות טובים מאדם ספיציפי מהשואה או מצה"ל למה לא לזכור את אותו אדם ככה? למה לא לחייך קצת? הרי העצב לא יביא טוב לאף אחד לא לנו ובטח לא למתים יש אומרים שזה סימן של כיבוד המתים אני חולק על כך כי לפי דעתי אותו בן אדם שמת היה רוצה שיזכרו אותו ויכבדו אותו בחיוך קל וזכרונות טובים מה דעתכם?

 

[אניהואאני]

אתה בטוח שאתה אנושי?

אחרת, אין על מה לדבר.

 

[בארבאבא]

מזל שזה לא יום זיכרון...

הצחקת אותי

 

[aviel931]

הזיכרון הוא כבוד למשפחה השכולה יותר מאשר

למת... זו דעתי לפחות... ביום הזיכרון אנחנו מראים למשפחות שאנחנו מוכירים את קורבנם, ומשתתפים בצערם וסבלם... לדעתי חשוב מאוד להיות עצוב ביום הזיכרוןן.. ויפה שזה יום לפני יום העצמאות!!

 

[נערון חמודון1]

מה כל כך יפה בזה?

ההפך זה עוד יותר קשה לבן אדם אין את היכולת לעבור מין הקצה האחד לקצה השני במיוחד לא אותם משפחות שכולות שאני בטוח שהם מתאבלות כל יום לי או עם ימי זיכרון אני למשל אם הייתי חס וחלילה מאותם משפחות לא הייתי מסוגל לעבור מאבל ועצב ואחריי יום לשימחה וששון צריך לתת זמן לבן אדם

 

[aviel931]

זה מסמל

את התקומה של ישראל מתוך השכול...

 

[נערון חמודון1]

זה כבר עניין לאומי

אבל אם תחשוב על המשפחות השכולות או על סתם בן אדם תסכים איתי שזה לא קל לעבור מעצוב לשמח נכון? הרי הבן אדם הוא יצור רגיש ולפי דעתי לרוב בני האדם אין את היכולת כמו שכבר אמרתי להיות עצוב ושמח בתוך יום

 

[בארבאבא]

דעתי היא כזאת..

כמובן שצריך להזכר בזכרונות הטובים ולא לשקוע בדיכאון. וכשאני אומרת טובים זה לא "זוכרים איך שמתי לאיציק עקרב בתחתונים??". צריך לכבד את הימים האלה..היום בו נהרגו 6 מיליון,הימים בהם נהרגו חיילים במלחמות האכזריות למענך ולמען כולם פה,האזרחים שנהרגו פה רק בגלל שחבורה של אדיוטים לא יודעים להסתדר זה עם זה. בגלל זה צריך לכבד,ולא להריץ בדיחות בזוקה. לא אומרים לך "תבכה!",להפך,תעלה זכרונות טובים..אבל תכבד קצת.כי סה"כ,מוות זה לא הנושא הכי מצחיק שיש..

 

[נערון חמודון1]

פיספסתם את הנקודה

הנקודה שלי היא לא אם מוות מצחיק או לא ברור שהוא לא נושא לבדיחה הנקודה שלי היא הגישה לימים כאלה כי בכי לא יקים את המתים ולא יעשה טוב לעצמך או לסובבים אותך ועכשו לנושא הכיבוד כבוד הוא דבר יחסי כמו כל דבר אחר אני יכל לתת כבוד בכך שאני עצוב ואני יכל לתת כבוד בכך שאני לא ניקרעה משימחה אבל גם לא בוכה על חלב שנשפך חוץ מיזה זה ימי זיכרון לא ימי עצב אף אחד לא אמר לי איך לזכור רק אמרו שצריך ואני תומך בזה שחייב לזכור השאלה היא איך כל בן אדם בוחר לזכור אירוע מסויים

 

[בארבאבא]

כל אחד מבטא את העצב שלו בדרך שונה.

כמו שאמרתי,לא יבוא אליך מישהו עם אקדח ויאמר לך "תבכה!". כמובן שיש כאלה שלא שוקעים בדיכאון ומעלים זיכרונות טובים וצוחקים. אבל זה כשאתה עם עצמך ועם הקרובים. כשזה ציבורי,כמו טקסי בי"ס,תסכים איתי שאי אפשר ממש להעלות צחוקים וחוויות?

 

[נערון חמודון1]

לא אמרתי לצחוק ולעלות חוויות

אמרתי שאם יש לך זיכרון טוב למה לא לחייך טיפה? גם אם זה בטקס בית ספר זה לא שאני מתגלגל מצחוק ושימחה אבל מה הבעיה בלזכור דברים טובים ולחייך טיפה?

 

[avia0911]

לפי דעתי

ימי זיכרון לא באים להזכיר את האנשים שנרצחו, אלא את המעשים שנעשו. ביום השואה אנו מציינים את הרצח הנתעב של שישה מליון יהודים. זיכרון טוב בשואה? להיות ילד בשואה זו טרגדיה איומה! ניצולי השואה כיום סובלים מטראומות נפשיות בגלל מה שקרה באותם ימים. אותו דבר גם לגבי יום הזיכרון לחללי צה"ל. אנו זוכרים את המלחמות הקשות ואת המצבים הקשים אליהם נקלעו חיילינו. אנחנו עושים את זה כדי להזכיר לעצמנו שזה לא מובן מאליו לחיות פה, ואנשים הקריבו את חייהם למען המדינה הזאת.

 

[בארבאבא]

בדיוק!

הקדמת אותי..

 

[Starving for truth]

You've got it all worng

יום זכרון זה ביטוי של כבוד והערכה למי שמת, הבאת ההבנה שהוא תרם ועשה במותו למעננו. אם לא יהיו ימי זכרון, אנשים ישכחו את אותם המתים שאינם איתנו, אלו מתים שעלינו לזכור כי במותם הם ציוו את חיינו שלנו! (יש מספיק סיבות, מספיק ימים לחייך, גם להתייחד עם זכרונות עצובים וקשים זה הגיוני מדי פעם, לא סתם יש יום ספיצפי, ועוד כ"כ מעטים ימי הזכרון, אז לא נראה לי שזה עצוב בצורה שלא תוכל לשאת)