אין כאן מקום להשוואה
ביפן הייתה אידיולוגיה סמוראית שהוחייתה מחדש במהלך המלחמה. ברה"מ וגרמניה רצחו שבויים אבל יש לבדק את מי הם רצחו. בעיני החייל היפני ליפול בשבי היה דבר שאין להעלותו על הדעת בכלל, נפילה בשבי פירושה היה הכתמה מוחלטת של החייל ומשפחתו. הוא הפך ללא אדם למעשה. בעיקרון יפן חתמה אך לא אישררה את אמנת ג'נבה,בנוגע לשבויי מלחמה, והיחס לשבויים היהנוקשה. מצד שני הוא לא היה אחיד, אכן היו קצינים שהורו שאין לפגוע בשבויים והיו כאלו שדרשו לטבוח בהם - בכך התעלה על עצמו קולונל צ'וג'י שכונה איל המבצעים. גם צעדת המוות מבטאן הראתה לא כ"כ את האכזריות היפנית אלא את חוסר המוכנות דווקא לקבל שבויים במספרים שנעו שם. הלוגיסטיקה היפנית שהייתה עסוקה בתספוק ושינוע לצבא הקיסרית קיבלה פתאום משימה חדשה - שינוע שדבויים במספר לא קטן למחנות. כאשר היו מנות דלק , מים, מזון ואספקה לכמות הרבה יותר קטנה. ברור מדוע הצעדה היתה כ"כ ברוטאלית. התמונה אם כן מאוד מורכבת ואיננה כ"כ חד משמעית כפי שעולה מהדיון.
ביפן הייתה אידיולוגיה סמוראית שהוחייתה מחדש במהלך המלחמה. ברה"מ וגרמניה רצחו שבויים אבל יש לבדק את מי הם רצחו. בעיני החייל היפני ליפול בשבי היה דבר שאין להעלותו על הדעת בכלל, נפילה בשבי פירושה היה הכתמה מוחלטת של החייל ומשפחתו. הוא הפך ללא אדם למעשה. בעיקרון יפן חתמה אך לא אישררה את אמנת ג'נבה,בנוגע לשבויי מלחמה, והיחס לשבויים היהנוקשה. מצד שני הוא לא היה אחיד, אכן היו קצינים שהורו שאין לפגוע בשבויים והיו כאלו שדרשו לטבוח בהם - בכך התעלה על עצמו קולונל צ'וג'י שכונה איל המבצעים. גם צעדת המוות מבטאן הראתה לא כ"כ את האכזריות היפנית אלא את חוסר המוכנות דווקא לקבל שבויים במספרים שנעו שם. הלוגיסטיקה היפנית שהייתה עסוקה בתספוק ושינוע לצבא הקיסרית קיבלה פתאום משימה חדשה - שינוע שדבויים במספר לא קטן למחנות. כאשר היו מנות דלק , מים, מזון ואספקה לכמות הרבה יותר קטנה. ברור מדוע הצעדה היתה כ"כ ברוטאלית. התמונה אם כן מאוד מורכבת ואיננה כ"כ חד משמעית כפי שעולה מהדיון.