מן הסתם באמת לכל אדם ניסיון שונה..
גם מחברי נמצאים ונמצאו על וויזת-תרבות ביפן. תאמין לי שאני לא אומר את מפראנויה ובטח שלא בשמחה, אבל פקידי האימיגרשיין לא מתביישים לומר לך בפרצוף "אתה ישראלי, אנחנו לא מאמינים לך - אתה רוצה את הוויזה בכדי למכור כאן תכשיטים", או "כן, יש דבר כזה Cultural Visa אבל את/ה לא יכול לקבל אותה כי אתה ישראלי/ת" (שים לב ששני המשפטים האלו מגיעים בד"כ בתחילת השיחה, עוד לפני שלב "הדרישה המיוחדת") נכון, אם תתעקש ואם אתה באמת עומד בתנאים והדרישות אתה תקבל את מה שיגיע לך, רק שכדאי להיות מוכנים לקבל יותר Run around מאזרח דני למשל.. עורך דין טוב וביה"ס גדול ומוכר ש"משופשף" בתהליך מן הסתם יקל על קבלת הויזה. יש לזכור גם שניירת מסודרת זה דבר נזיל והפקידים עלולים להגדיל ראש לכאן או לכאן... הדרישה הראשונית והעיקרית (במקרה של זכרונית) שכדאי להתכונן היא כפי שכבר הזכרתי הדרישה להוכחות לעיסוק או עניין רציני בתחום אותו היא מבקשת ללמוד..