תיקון "קטן" לעלי כהן.
עלי כהן כותב שמושיקו הוליד ב"רוקדים" ויכוח לגבי יוצר או מחבר. מבלי להכנס לעצם הויכוח, רק אבקש להראות לעלי שאת אותו הויכוח לא "הוליד" מושיקו אלא הולידו קצת לפניו. קראו בבקשה ותראו מי היו ה"מולידים". הנה לכם כתבה שכתבתי ב"רוקדים" 54 מנובמבר שנת 2000, וזה בתגובה לירון שהוא זה שפתח את הויכוח הנ"ל בגליון 52 באותה שנה. להלן הכתבה מילה במילה : (גליון 54 עמוד 22) הכותרת : יוצרים או סתם מחברים. בגליון מספר 52 תחת הכותרת "דעה אחרת", מציע ירון מישר לקרוא ליוצרי הריקודים "מחברי ריקודים" ולא "יוצדים", היות ולדעתו הכינוי "יוצר" הינו גדול ומחייב מדי, ועדיף שנהיה קצת יותר צנועים ומציאותיים. האמת ניתנת להאמר - לא כל ריקוד הנוצר הוא "יצירת אמנות" שצריך ואפשר להתפעל ממנו, כמו שלא כל ציור התלוי בתערוכה הוא "יצירת מופת" של שאגאל או פיקאסו. יתר על כן - ישנם ריקודים שעם יצירתם והוצאתם לאור, נמוגו מיד, ולא נמצאו ראוים להרקד, ותגובת הרוקדים הבהירה ליוצר כי לא פגע הפעם, וכדאי לשלוח את ה"יצירה" במקרה הטוב למקצה שיפורים, ואולי אף לגניזה. לדעתי, ובניגוד לדעתו של ירון מישר, אין צורך לגמד את יוצרי הריקודים תחת הכינוי "מחברי ריקודים" או "מחברי פסיעות", אלא לכנותם בתואר הראוי להם : "יוצרים". האם מרקו בן שמעון יוצר "נעמה", "גן השקמים", הוא סתם "מחבר ריקודים", או "יוצר" ? האם שלמה ממן עם "שמרי לי על המנגינה", "הורה יין", או מושיקו הלוי עם "בתוף ובצליל", געגועים" ועוד כעשרות יצירות, הם סתם "מחברי צעדים" ? ומה עם יואב אשריאל, יענקל´ה לוי, שמוליק גוב ארי, אבי פרץ, ספי אביב, ישראל שיקר, מאיר שם טוב, אבנר נעים, גדי ביטון, נפתלי קדוש, ויקטור גבאי, בנצי תירם, טוביה טישלר, אליהו גמליאל, אלי רונן, ועוד רבים וטובים ? האם הם סתם "מחברי פסיעות", או יוצרים אמיתיים שביצירותיהם הושקעו עמל רב, מחשבה יצירתית וכשרון ? רבות מהיצירות של יוצרים אלה, הנן "נכס צאן ברזל" של ענף ריקודי העם בארץ ובעולם, ובחלקם יש מוטיבים המשמשים כרעיון ערכי וחינוכי לדורות של רוקדים, ואין חוג של ריקודי עם, שיצירות יפות אלה, אינן מושמעות ונרקדות בהנאה רבה על ידי הרוקדים. לכל רוקד יש טעם אישי שונה במוסיקה ובסגנון ריקוד, ועם זה צריך לדעת לכבד ולהוקיר את האיש העומד מאחורי היצירה, ולפחות לכבדו בתואר "יוצר". לסיום, אני מברך את ירון מישר כעורך עיתון "רוקדים", על יצירה מכובדת זו, ואף שגליון כזה יוצא רק פעם בשלושה חודשים, אשמח לכנותו "עורך" ולא סתם "מחבר מילים". דב אורבך פתח תקוה. נ.ב. כך חשבתי וכתבתי אז וזו גם דעתי היום. דבל´ה.