באופן מאוד כללי,
ser משמש לדברים קבועים (תכונות מולדות או תכונות אופי, למשל), בעוד estar משמש לדברים זמניים (מצבי רוח, תאורי מקום ועוד). ספרדית היא השפה היחידה בה משפט כגון
La manzana no es verde, está verde.
("התפוח אינו ירוק, הוא ירוק") אינו חסר משמעות. מבינים אותו כך: התפוח אינו ירוק כי הוא שייך לזן של תפוחים ירוקים (מצב קבוע), הוא ירוק כי הוא עדיין לא בשל (מצב זמני). יפה, לא? מצד שני, יש הרבה מקרים שבהם קשה לזרים להחליט באיזה פועל צריך להשתמש, וזה בהחלט לא מקל על לימוד השפה. למשל, המלה vivo פירושה "חי" או "חיוני, מלא חיים, עירני" - תלוי באיזה פועל משתמשים. אם אומרים ser vivo, הכוונה היא "להיות חיוני, מלא חיים", כי זאת תכונת אופי שלא משתנה. אם אומרים estar vivo, המשמעות היא "להיות בחיים", כי החיים הם מצב זמני... בסוף כולם מתים...