ירושה, דירה, צוואה......./images/Emo82.gif../images/Emo128.gif
ירושה, דירה, צוואה.....
אמי סיפרה לי שהיא ואבי כתבו צוואה שלפיה במידה ואחד מהם הולך לעולמו השני יורש אותו. לא מזמן נפטרה סבתי, אמו של אבי, והם ירשו כספים, ובכך סגרו כנראה את המשכנתא הגדולה שהייתה להם על דירתם. אני אםחדהורית שלא מקבלת מזונות כי לא תבעתי את האב, לא היינו נשואים, אין לי דירה, וסכום הכסף שברשותי מאפשר לי לגור בשכירות ולחיות. אני לא מקבלת סיוע מביטוח לאומי כי בגלל הכסף הזה-כסף של דירה שנמכרה, לא עומדת בקריטריונים שלהם. אבל-הכסף הזה עלול להגמר לי .ואני עלולה למצוא את עצמי יום אחד ברחוב. אמי לא תסכים שאגור אצלהם, גם בעבר לא רצתה אותי אצלה.נודע לי במקרה שסבתא שלי כן השאירה לי סכום כסף צנוע ששמה בחסכון עלשם בתי.כלאמר-היא כן חשבה עליי ... אמי הבטיחה לי לפני מותה של סבתי-שכאשר הם יקבלו כספי ירושה, היא תעזור לי מעט.....אבל-אבי מצא את עצמו לפתע מחוסר עבודה לדבריה, ולכן-היא הפרה את הבטחתה(כרגיל...)היא בפירוש ציינה שהיא דואגת לעצמה.... אני מרגישה שאמי באופן עקיף גוזלת ממני את הסיכוי שלי לירושה כלשהי מצד אבי, מכיוון שהיא כנראה הבטיחה לסבתא שלי בחייה שהיא "תדאג לי"..וסבתא שלי בטח האמינה לה. אבל מהכרותי את אמי-אני חושבת שאילו רצתה לדאוג לי באמת-הייתה נוהגת אחרת. היא בפירוש אמרה לי שהסיבה שהם ערכו את הצוואה כדי שאנחנו הילדים לא נרצה להוציא אותם מהדירה הגדולה בטענה שהיא גדולה מדיי וכו´..(אכן דירה גדולה ומרווחת....)(הכל כמובן נעשה ביוזמתה,והיא שולטת באבי לחלוטין)אבל לפני שסבתי נפטרה-היא דיברה אחרת, ואמרה שהיא חושבת שלא תוכל לעמוד בהחזרי המשכנתא על הדירה, ולכן הם ימכרו אותה ויעברו לדירה קטנה יותר.... למה התחושה הקשה שלי? כי אילו זה היה תלוי באבי-הוא היה נותן לי, כי הוא לא זקוק לבית גדול, הוא אדם צנוע וטוב לב, ורק בזכותו הייתה לי בעבר דירה.אמי-חושבת רק על עצמה.....(נשמע נורא-אני יודעת) אני חוששת ממצב שבו חלילה אבי יילך לעולמו ואז אמי תירש אותו, ולא תרצה להוריש לי כלום....או לחלופין-מצב שבו מי תלך לעולמה-ואז אבי יישאר לבד, ומישהי תשתלט עליו ועל כספו.כבר שמענו על מקרים כאלו. אני מתנצלת אם אני נשמעת רודפת בצע, אבל לא מכאן נובעות התחושות והחששות שלי, אלא ממקום אחר.וקשה לי להעביר במילים את כל מה שאני חושבת ומרגישה. האם יש איזו דרך למנוע מצבים שתארתי לקרות? האם החששות שלי מוצדקים? האם תחושת הגזילה של חלקי בירושה של אבי/סבתי מוצדקת?ואני לא מתכוונת דווקא לצד המשפטי שלפיו כל אדם יכול להוריש למי שחפץ ליבו....אני מדברת על כך שאילו סבתי היתה צריכה לבחור למי להוריש לי או לאמי-אין לי ספק שהייתה בוחרת בי......ואולי אמי ידעה זאת..... קשה לי. האם אני סתם מפונקת? סתם חושבת שאמי לא אוהבת אותי או שבדרך כלל הורים נוהגים כך?
ירושה, דירה, צוואה.....
אמי סיפרה לי שהיא ואבי כתבו צוואה שלפיה במידה ואחד מהם הולך לעולמו השני יורש אותו. לא מזמן נפטרה סבתי, אמו של אבי, והם ירשו כספים, ובכך סגרו כנראה את המשכנתא הגדולה שהייתה להם על דירתם. אני אםחדהורית שלא מקבלת מזונות כי לא תבעתי את האב, לא היינו נשואים, אין לי דירה, וסכום הכסף שברשותי מאפשר לי לגור בשכירות ולחיות. אני לא מקבלת סיוע מביטוח לאומי כי בגלל הכסף הזה-כסף של דירה שנמכרה, לא עומדת בקריטריונים שלהם. אבל-הכסף הזה עלול להגמר לי .ואני עלולה למצוא את עצמי יום אחד ברחוב. אמי לא תסכים שאגור אצלהם, גם בעבר לא רצתה אותי אצלה.נודע לי במקרה שסבתא שלי כן השאירה לי סכום כסף צנוע ששמה בחסכון עלשם בתי.כלאמר-היא כן חשבה עליי ... אמי הבטיחה לי לפני מותה של סבתי-שכאשר הם יקבלו כספי ירושה, היא תעזור לי מעט.....אבל-אבי מצא את עצמו לפתע מחוסר עבודה לדבריה, ולכן-היא הפרה את הבטחתה(כרגיל...)היא בפירוש ציינה שהיא דואגת לעצמה.... אני מרגישה שאמי באופן עקיף גוזלת ממני את הסיכוי שלי לירושה כלשהי מצד אבי, מכיוון שהיא כנראה הבטיחה לסבתא שלי בחייה שהיא "תדאג לי"..וסבתא שלי בטח האמינה לה. אבל מהכרותי את אמי-אני חושבת שאילו רצתה לדאוג לי באמת-הייתה נוהגת אחרת. היא בפירוש אמרה לי שהסיבה שהם ערכו את הצוואה כדי שאנחנו הילדים לא נרצה להוציא אותם מהדירה הגדולה בטענה שהיא גדולה מדיי וכו´..(אכן דירה גדולה ומרווחת....)(הכל כמובן נעשה ביוזמתה,והיא שולטת באבי לחלוטין)אבל לפני שסבתי נפטרה-היא דיברה אחרת, ואמרה שהיא חושבת שלא תוכל לעמוד בהחזרי המשכנתא על הדירה, ולכן הם ימכרו אותה ויעברו לדירה קטנה יותר.... למה התחושה הקשה שלי? כי אילו זה היה תלוי באבי-הוא היה נותן לי, כי הוא לא זקוק לבית גדול, הוא אדם צנוע וטוב לב, ורק בזכותו הייתה לי בעבר דירה.אמי-חושבת רק על עצמה.....(נשמע נורא-אני יודעת) אני חוששת ממצב שבו חלילה אבי יילך לעולמו ואז אמי תירש אותו, ולא תרצה להוריש לי כלום....או לחלופין-מצב שבו מי תלך לעולמה-ואז אבי יישאר לבד, ומישהי תשתלט עליו ועל כספו.כבר שמענו על מקרים כאלו. אני מתנצלת אם אני נשמעת רודפת בצע, אבל לא מכאן נובעות התחושות והחששות שלי, אלא ממקום אחר.וקשה לי להעביר במילים את כל מה שאני חושבת ומרגישה. האם יש איזו דרך למנוע מצבים שתארתי לקרות? האם החששות שלי מוצדקים? האם תחושת הגזילה של חלקי בירושה של אבי/סבתי מוצדקת?ואני לא מתכוונת דווקא לצד המשפטי שלפיו כל אדם יכול להוריש למי שחפץ ליבו....אני מדברת על כך שאילו סבתי היתה צריכה לבחור למי להוריש לי או לאמי-אין לי ספק שהייתה בוחרת בי......ואולי אמי ידעה זאת..... קשה לי. האם אני סתם מפונקת? סתם חושבת שאמי לא אוהבת אותי או שבדרך כלל הורים נוהגים כך?