ירושלים, לימודים, הרהורים..
היוש..
לא הייתי פה כמה ימים,
היו מבחנים בבצלאל, והיו עוד כל מיני דברים קשים שעברו עלי,
בכל מקרה-
נרשמתי ללימודים השנה, אבל יצאתי מנקודת הנחה שלא אתקבל.
למה לבוא בגישה כזו? כי אני מציאותית, כי הפסיכומטרי והבגרויות לא מספיק גבוהים וכי הסיכויים שלי באמת מאוד נמוכים.
בצלאל הוא המקום היחיד שיכול לקבל אותי ללא בגרות ופסיכומטרי, אבל בגלל שאחוז המועמדים לאדריכלות בבצלאל הוא הכי גבוה,
לא הנחתי שאתקבל.
עברתי את השלב הראשון במיונים, ואני עדיין בשוק מזה.
יש לי ביום חמישי ראיון בירושלים, ואם אעבור אותו- אתקבל.
כבר הייתי מוכנה לזה שלא אתקבל.
אני לא יודעת מה לעשות,
אני משוחחרת חצי שנה, עובדת אבל בתכלס לא באמת מרוויחה כסף, לא יודעת איפה להתחיל לחפש עבודה ואם בכלל יש לי זמן עד אוקוטובר,
אין לי כסף, לא טסתי לחו"ל (רוצה אבל לא יודעת לאן ולכמה זמן ועם מי ומתי), יש לי חבר שרק מתחפשש בסוף אוקטובר (נכון שזאת לא סיבה לדחות תואר,
אבל הסיבה היחידה שמלכתחילה נרשמתי לתואר הייתה כי הרבה מהחברים שלי באמצע תואר וזה משך אותי לרצות גם, ועכשיו כחזרתי יותר לקשר עם החברים מזכרון שהם בצבא, אז אין כבר את הדבר שמושך אותי למהר וללמוד), גם אם אתקבל לבצלאל זה אומר לעבור לגור בירושלים שזה מפחיד ורחוק ויקר,
ובכלל אני לא יודעת אם אני מוכנה פיזית ונפשית לכמות הלימודים והקושי שבתואר.
אני לא יודעת מה לעשות,
זה לא שאם מתקבלים אפשר לדחות בשנה, אי אפשר- לא דוחים קבלה באדריכלות כי זה קשה להתקבל וזה בזבוז לדחות דבר כזה.
ואני לא יודעת אם אני רוצה לטוס לחו"ל (אולי עם החבר? הוא הציע לי לטוס איתו כשישתחרר).
הכל כל כך מבלבל ואני לא יודעת מה לעשות!
הצילו?
היוש..
לא הייתי פה כמה ימים,
היו מבחנים בבצלאל, והיו עוד כל מיני דברים קשים שעברו עלי,
בכל מקרה-
נרשמתי ללימודים השנה, אבל יצאתי מנקודת הנחה שלא אתקבל.
למה לבוא בגישה כזו? כי אני מציאותית, כי הפסיכומטרי והבגרויות לא מספיק גבוהים וכי הסיכויים שלי באמת מאוד נמוכים.
בצלאל הוא המקום היחיד שיכול לקבל אותי ללא בגרות ופסיכומטרי, אבל בגלל שאחוז המועמדים לאדריכלות בבצלאל הוא הכי גבוה,
לא הנחתי שאתקבל.
עברתי את השלב הראשון במיונים, ואני עדיין בשוק מזה.
יש לי ביום חמישי ראיון בירושלים, ואם אעבור אותו- אתקבל.
כבר הייתי מוכנה לזה שלא אתקבל.
אני לא יודעת מה לעשות,
אני משוחחרת חצי שנה, עובדת אבל בתכלס לא באמת מרוויחה כסף, לא יודעת איפה להתחיל לחפש עבודה ואם בכלל יש לי זמן עד אוקוטובר,
אין לי כסף, לא טסתי לחו"ל (רוצה אבל לא יודעת לאן ולכמה זמן ועם מי ומתי), יש לי חבר שרק מתחפשש בסוף אוקטובר (נכון שזאת לא סיבה לדחות תואר,
אבל הסיבה היחידה שמלכתחילה נרשמתי לתואר הייתה כי הרבה מהחברים שלי באמצע תואר וזה משך אותי לרצות גם, ועכשיו כחזרתי יותר לקשר עם החברים מזכרון שהם בצבא, אז אין כבר את הדבר שמושך אותי למהר וללמוד), גם אם אתקבל לבצלאל זה אומר לעבור לגור בירושלים שזה מפחיד ורחוק ויקר,
ובכלל אני לא יודעת אם אני מוכנה פיזית ונפשית לכמות הלימודים והקושי שבתואר.
אני לא יודעת מה לעשות,
זה לא שאם מתקבלים אפשר לדחות בשנה, אי אפשר- לא דוחים קבלה באדריכלות כי זה קשה להתקבל וזה בזבוז לדחות דבר כזה.
ואני לא יודעת אם אני רוצה לטוס לחו"ל (אולי עם החבר? הוא הציע לי לטוס איתו כשישתחרר).
הכל כל כך מבלבל ואני לא יודעת מה לעשות!
הצילו?
