ישנה שורה משיר -

ישנה שורה משיר -

שאני לא בטוחה אם מי מכם מכיר: "ילד סינטטי כבוי מול מסך שדולק / מסתכלים על הרחוב איך הוא ריק / כבר שכחנו איך לשחק". זה גם לא חשוב. פעם זה נשמע כ"כ רחוק. כמעט אפוקליפטי. אבל זה כאן ואני שואלת את עצמי אם מישהו שם לב לזה. אם מישהו מכם כבר נתקל בילד בן 18 שמסרב להתגייס לצבא כי הוא מפחד מהטירונות. ולא בגלל הרובים או המפקדים. אלא בגלל שהוא חי בעולם וירטואלי שדיכא בו את הצורך, הרצון והשאיפה לפתח מיומנויות חברתיות. בגלל שאין לו מושג כיצד לתפקד בחברת אנשים. סתם משהו שחשבתי עליו כשנתקלתי בסיפור עצוב...
 

s h o o s h a

New member
החבר'ה הטובים

הנוער שלנו, שנדמה כאילו חייו סובבים סביב הוירטואל ונדמה כאילו הוא מנותק מהמציאות, הנוער שלנו לא כזה. הנוער שלנו הוא נוער טוב, נוער חושב ומתפקד, נוער איכפתי שרוצה לעשות, איש איש על פי דרכו ואמונתו, למען המדינה. אכן, ישנם כאלו המסרבים לשרת בצבא, 'סרבני מצפון' וכד' אולם הם אינם הרוב. בני 18 פוחדים להתגייס ואף אינם טורחים להסתיר את הפחד. אולם הפחד אינו מהטירונות או כי "...עולם וירטואלי דיכא בו את הצורך, הרצון והשאיפה לפתח מיומנויות חברתיות. בגלל שאין לו מושג כיצד לתפקד בחברת אנשים..." אלא כי חבריו שמשרתים בצבא עולים על מטעני צד, נהרגים ממארבי מחבלים ומסיימים את חייהם, לפעמים כנכים. ולמרות הפחד והחשש הם מתגייסים. לא כולם קרביים, לא כולם בנויים באופיים להיות כאלו והצבא זקוק לכל מגוון האנשים כדי להתקיים. לא, אני בהחלט לא מקבלת את ההנחה שלך וחושבת שהיא די מנותקת מהמציאות או מושפעת ממיעוט קטן אשר אותו טורחים לאזכר ולתת לו פומבי בעוד שאת החבר'ה הטובים, הם עושים את העבודה הקשה בשקט ובצנעה. הסמ"פ של גולני שנהרג בגבול הלבנון לפני מספר ימים- הוא היה מנותק? לא היו בו מיומנויות חברתיות? לו היה לו מושג כיצד לתפקד בחברת אנשים? והוא לצערי דוגמא אחת ('טריה') מיני רבות.
 

צלליתה

New member
זה נוער זה?

ככה אמרו עלינו, ועל הדור שלפנינו ואנחנו אומרים על הנוער של היום. אבל אני באמת חושבת שחל שינוי עצום. לא הייתי מאשימה את הנוער בשינוי הזה אלא את החברה. (אני אקח אחריות, ואאשים את עצמי. אני פינקתי את הילדים שלי.) הנוער של היום מפונק ואינו מוכן לעשות דברים שלא נוחים לו. בזמני כל חברי התגיסו. הרבה מהם פחדו מאוד ודברו על זה ארוכות. (הרבה מאוד מהם יאמרו היום שזה היה בזבוז זמן ענק, וחבל שהתגייסו). הנוער של היום משתחרר מהצבא בקלות רבה. אז אפשר לאמר שהשינוי חיובי ואפשר לומר שהשינוי שלילי. אני חושבת שהילדים מפונקים (כמו שאמרתי, אני פנקתי) אבל חושבת שהעובדה שהצבא מוכן לשחרר מי שאינו מתאים בקלות רבה היא חיובית מאוד. לא כל נער מתאים לשרות צבאי. אני, שחבר ילדות שלי התאבד בצבא, שמחה על כל ילד רגיש מדי שיש בו אומץ לבקש להשתחרר.
 
על: פינוק, שחרור והתאבדות

ראשית, ברכות לנאוקו על הפיכתה ל"אישה באדום". ועכשיו לך צלליתה. מקבל את הנחתך שהנוער של היום יותר מפונק מבעבר בשל: העליה ברמת החיים, פינוק יתר של ההורים (ויפה עשית שלקחת אחריות אישית) ומסיבות נוספות. מקבל גם את הנחתך שהנוער של היום יכול להשתחרר מהצבא בקלות רבה יותר. לא מקבל את: "אבל חושבת שהעובדה שהצבא מוכן לשחרר מי שאינו מתאים בקלות רבה היא חיובית מאד". לדעתי השחרור הקל מדי הוא לא רק שלא חיובי מאד, הוא רעה חולה ואסביר: הצבא שלנו הוא צבא העם. לכל נער ונערה אמורים להיות אותן חובות ואותן זכויות. שחרור קל מדי, שלא מסיבות בריאותיות, (ואני מכיר באופן אישי נער אחד שנלחם ברשויות הצבא בכדי שיאפשרו לו בכלל להתגייס וביום א' הוא מתחיל קורס קצינים) גורם לתסכול חריף בקרב אילו שכן מתגייסים. אסור בשום פנים ואופן להרשות שתהיה כאן איפה ואיפה ויהיו כאלה שישרתו שלש שנים קשות ומתישות ולעומתם יהיו כאלה שיזכו ליתרון ניכר, ילמדו בינתיים לתואר, או שיעבדו ויעשו כסף. אותם אילו המתקשים יכולים לשרת במגוון של מקצועות (הצבא היום יותר פתוח ומתחשב), העיקר שיתנו את תרומתם ככל נער אחר בגילם. וחוץ מזה לא יקרה שום נזק אם הנערים יצאו קצת מהעולם הוירטואלי שלהם ויכנסו לעולם האמיתי שבו פועלים כוחות אחרים, יכירו מסגרות חדשות ויעברו תהליך של חישול הגוף והנפש לקראת העולם האכזר של החיים. ולגבי ההתאבדות שציינת. אני רואה בתופעת ההתאבדות (שלא בגלל מחלה סופנית), בעייה נפשית גרידא. במילים אחרות, לא הצבא הוא הגורם. אם הוא לא היה מתאבד בצבא הוא היה מתאבד בהמשך מסיבה כלכלית, או מסיבה של משבר בזוגיות, או מאלף ואחת סיבות אחרות. ומה נותר לי לאחל? שבת שלום ולא לשכוח להציג בפנינו את פרשת השבוע.
 

אלמרה

New member
הנה פרשת השבוע הגיעה אך שים נא לב

גם לפרח השבועי. ההשקעה של מומו היא מעל ומעבר למצופה ואני מעריך ומודה לו כל שבוע מחדש.
 

Gilliana

New member
מסכימה בנושא "האיפה ואיפה"

אבל יחד עם זאת - האם לא עדיף שנעבור לשיטה האמריקאית? צבא שכיר המתוגמל בהתאם לכישוריו? האם זה לא יהפוך את הצבע למקצועי יותר ויפתור סוגיות רבות הקשורות בגיוס החובה?
 
צבא שכיר? לא בבית ספרנו

מבלי לדעת כיצד בדיוק פועלת השיטה האמריקאית, אינני חושב שיש מקום אצלנו לצבא שכיר המתוגמל לפי כישורים. ראשית, בהתאם לאילו קריטריונים יקבעו אותם הכישורים ומי יחליט על כך? האם חייל קרבי שאת כל שרותו מבצע בלחימה קשה, תוך סיכון רב, אך אין לו כישורים בתחום מקצועי כל שהוא, כמו אלקטרוניקה או מחשבים למשל, יתוגמל פחות מחייל שכן ניחן באותם הכישורים שציינתי? שנית, אם אנחנו מדברים על צבא שכיר, לעולם לא ניתן יהיה לדעת כמה ואילו חיילים יתיצבו בכל מחזור בלשכת הגיוס וכמדינה הנמצאת בלחימה מתמדת אסור לנו שלא לדעת נתון כל כך בסיסי. ועוד לא דיברתי על שיוויון, על צבא העם ועל הפאן החברתי של השרות. מה שכן. אני חושב שצריך להעלות בכמה דרגות את משכורתם הזעומה של כלל החיילים בצבא, תוך הענקת משכורת גבוהה יותר (או הטבות אחרות) לחיילים הקרביים כנהוג היום וזאת בכדי להבדיל בינם לבין אילו שאינם משרתים ולמנוע איפה ואיפה. בנוסף צריך לקחת בחשבון את המצב הכלכלי הקשה דהיום. לא מעט חיילים מהווים את עוגן הפרנסה היחיד במשפחה ולקחת אותם לצבא, ללא תמורה הולמת, פוגעת באופן קשה ביותר במשפחה. ולסיכום: טוב שאת פה והשמיעי את קולך לעיתים תכופות.
 

Gilliana

New member
קודם כל - תודה לך ידידי

אין ספק שהעלית כמה סוגיות בעייתיות - כל מה שאתה אומר נכון הוא. יחד עם זאת - האם אין מספיק בעיות ב-"שיטה" הקיימת? את חלקן הלא ציינת בעצמך והייתי רוצה להוסיף עוד כמה טעוני נגד: אילו כישורים יש לבחור בן 18 המתגייס היום לצבא? כמה משתמטים משירות צבאי כבר ישנם כיום, או משתמטים סמויים? (כאלו שבעצם לא תורמים שום כלום לצבא). לגבי פן חברתי של צבא העם "למען העם" - אני סבורה שזה כבר מזמן לא כך והצבא מפולג כיום יותר מאשר מאוחד. לסיכום - יתכן והתנאים במדינתו טרם הבשילו לקראת הקמתו של צבא שכיר אבל אני מאמינה שבעתיד - זה יהיה הפתרון היעיל ביותר לכולם, וגם יפתור חלק גדול מבעיית האבטלה הקשה ממנו אנו סובלים.
 

שילה1

New member
אחך נגעתם לי בבטן הרכה....הנסיכה

שלי מתגייסת בקרוב. רואה ושומעת את חבריה:(לשמחתי חלקם הקטן) לא רוצים להתגייס כי "לא מאמינים במלחמות",לא רוצים כי "הם לא יפנו אנשים מבתיהם",ובכלל-"הצבא זה בזבוז זמן". ואני ,אם לבת יחידה המועמדת לבצע תפקיד רציני ומסוכן-מה אומר ומה אגיב? אכן הנוער מעולה,רק מפונק וחסר ערכים בסיסיים,לעניות דעתי,וחבל שכך.
 

Gilliana

New member
אני נאלצת לחלוק עליך...

קודם כל - איך את יכולה להגיד בנשימה אחת נוער מעולה, רק מפונק וחסר ערכים בסיסיים? אם הנוער אכן חסר ערכים ומפונק (ובעניין הזה אני בהחלט נוטה להסכים) - מה מעולה בו כ"כ? שנית, אני סבורה שאת טועה בקביעתך זו אך ורק על סמך אי רצונם של הצעירים להתגייס. חשבת פעם שאולי יש מן הצדק בדבריהם? ואולי יש גם סיבות אחרות בנוסף? ובכלל, למה לכפות גיוס בפרט כאשר ישנו מגזר שלם שמשתמט מהשירות באופן קבוע וללא כל מאמץ מיוחד? תחשבי על זה...
 

שילה1

New member
גלינה..יש ויש,ואני כידוע,נזהרת מאוד

מהכללות,וזו היתה הכוונה. חלילה לא להחתים את כל בני הנוער,אבל יש ויש.כמו בכל עניין בחיינו. יש צדק בדבריהם,אכן,אלא שגיוס הוא חובה,וגם זכות לא קטנה. ולכולם יש מקום בצבא,כפי שהסבירה יפה שושה. וגיוס לא שייך ךמגזר המשתמט,ולא מכאן מסיקים על חוסר רצון להתגייס. ומסכימה עמך שטעו מחוקיקנו הנכבדים במתן פטור למגזר זה.
 

Gilliana

New member
אנ ישוב נאלצת לחלוק...

ואגב, תיקון קטן - לא גלינה, ג'יליאנה. בכל אופן, אני חוזרת ושואלת - כיצד ניתן להתייחס לאזרחים במדינת ישראל כאל באופן שונה? והאם יש למישהו זכות לשלול את חוסר הרצון של הצעירים להתגייס נוכח מצב עגום זה? אני סבורה כי כל עוד מגזר שלם פטור מחובה זו - לא ניתן, לא ראוי ולא צודק להחיל את החובה על מגזרים אחרים.
 

אלמרה

New member
זהו כל האבסודר Gilliana

את שומעת את מה שאת שואלת? אצטט לך: "והאם יש למישהו זכות לשלול את חוסר הרצון של הצעירים להתגייס..." בואי נלבן את התמיהה שלי: לשלול את חוסר הרצון! כלומר, יש רצון (זו הנורמה) וההיפך שלו הוא, חוסר רצון (זו האנומליה) ויש בכלל צורך לשלול את חוסר הרצון... (וזו השטות והטימטום) מה יותר פשוט: לצעירים (כמו לכל אזרח במדינה מתוקנת ודמוקראטית) אין זכות בכלל ל"רצון" או ל"אי-רצון" בכל הנוגע למילוי חובה על פי חוק. אני בטוח שאין צורך לנקד כדי להבהיר אך חוק בהגדרה הוא כלל התנהגותי מחייב את כל האזרחים במדינה ואין לאף אזרח בה שום זכות לנהוג בניגוד לו. גם הפטור שניתן למגזר חרדי שאני בתוקף יכול למחות ולהפגין ולכתוב מחאות בכל פורום כהגדו, ניתן על פי חוק! כן חוק. החוק הזה הינו פרי בוסר באוש ותוצאה עגומה של לחצים פוליטיים עגומים ככל שיהיו אבל החוק הוא חוק. ותארי לעצמך שהיתה קמה תנועת צעירים ששרתו אפילו שרות צבאי מלא ביחידה קרבית שמחליטים שהחוק הקובע שיש לשלם מס על הכנסה או ביטוח רפואי אינו עולה בקנה מידה עם "חוסר הרצון של הצעירים..." חוק הוא חוק וכמו חוק צריך לאכוף אותו על כולם ובדין שסרבני גיוס ונקרא להם בשמם "משתמטים, עקומי עמוד שדרה, פרזיטים ונפולת של נמושות" ישרתו את המדינה כחוק, ולא - ירקבו בבתי כלא.
 

Gilliana

New member
סליחה, לא זו היתה כוונתי

ברגע שיש מגזר אחד שהוא פטור - בין אם בחוק בין אם לאו, הרי שהדבר נוגד את סעיפי כבוד האדם וחירותו כפי שמו]יעים במגילת העצמאות ואם מגילת העצמאות לא מספיק טובה - באמת אפשר לסגור את המדינה הזו וללכת הביתה... זו דעתי.
 

s h o o s h a

New member
אין לי ארץ אחרת

הנוער שלנו אולי מפונק אך בהחלט אינו חסר ערכים בסיסיים. ואם אכן הוא כזה, תמהתני על שום מה ולמה??? אני חולקת על כל אלו אשר מנסים לקבוע עבור הצבא את הקריטריונים אשר על פיהם יגוייסו או לא יגוייסו חיילים לצבא. לכל אחד ואחת תפקיד ומקום בו, על פי כישוריו. לא כולם יהיו לוחמים, לא כולם יעסקו במחשבים, לא כולם יהיו טייסים. יהיו גם (ויש) אפסנאים, עובדי רס"ר, פקידות וכיו"ב. האם מדבריכם עלי להבין (ואולי בגילי המתקדם ובשעה מוקדמת זו של הבוקר הבנתי נוטה ללקוט בחסר) שלאלו שאין 'הכשרה' אין מקום? לשלם יותר לחיילים על פי מידת השקעתם בצבא? מסכימה כי יש להעלות את שכר החיילים באופן גורף, אולם להתנות את שכרם באופי תפקידם? האם בכך לא נרחיב את חוסר השיוויוניות הקיימת כבר היום? איפה ואיפה? האם לא בזה מדובר כאשר אומרים לא לנהוג איפה ואיפה? כשם שאנו כותבים כאן, איש איש את דעותיו, הנוער הזה עליו אנחנו מדברים קורא את הדברים. כאן, שם ובכל מקום. ואחר כך להיתמם באמירות של "הנוער מפונק"? "הנוער לא רוצה לתרום"? אז אולי אני עוף מוזר במחוזותינו אבל אני חושבת שעל כל אחד מאיתנו לתרום למדינה הזו כי היא שלנו וה'מחיר' לא מהווה כלל שיקול למידת התרומה. כתבו כבר לפניי והשתמשו בשורה זו ב...מיליון ויריאציות אולם זה נכון ובכל יום נכון יותר.
אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי בגוף כואב בלב רעב כאן הוא ביתי
 

אלמרה

New member
אמרה אמא מאוד גאה ולה בת לוחמת!

ואני גאה להצטרף לכל מילה של שושה בנושא (וגם גאה ברחלי המדהימה שלה) לא! אין גם לי שום ארץ אחרת... גם אם אדמתי בערה מאוד כאן הוא ביתי.
 

s h o o s h a

New member
מתאבדים

לא בטוחה שזהו הנושא שאליו שאפה להגיע פותחת השרשור, ובכל זאת, הנה הוא עלה ויש מה לומר גם עליו. וחובה לדבר על התופעה ועל ה'משתמשים' בה. אדם שבוחר לשים קץ לחייו, הסיבה אינה נעוצה בגיוסו לצבא או באי גיוסו לצבא. אדם אשר בוחר לשים קץ לחייו הנו אדם שקָץ בחייו, אדם שאיבד את שמחת החיים שהיתה בו. "...איש לא יכול לדעת, גם לא הקרובים ביותר, מה עובר בראשו של אדם שעומד להתאבד רגע לפני שהוא עושה את המעשה. על מה הוא חושב, על מי, האם הוא מרגיש משוחרר או חרד, האם הוא עצוב או אולי, באופן פרדוקסלי-משהו, דווקא שמח שהנה, זה הולך להיגמר..." מאמר מלא בנושא- כאן
 
למעלה