ישראלים בחלל! (ובמד"ב בכלל)
נושא שחוזר ועולה לי בראש, וחשבתי לשתף אתכם בו: שמתם לב בכמה ספרי מד"ב, שנכתבו מן הסתם על ידי סופרים "זרים" (דהיינו לא ישראלים) מופיעים ישראל והישראלים, ובאיזה הקשרים? כמה דוגמאות שעולות לי בראש (אפשרות לספוילרים מינוריים): המשחק של אנדר: הגנרלים הטובים ביותר היו ישראלים, או יהודים, אם זכרוני אינו מטעני. ואליס: הפסיכולוג של פאט לחם בשורות הקומנדו הישראלי נגד הסורים. כשל-זמן: המושבה הישראלית על מאדים, מאוד יעילה ומאורגנת כמו קיבוץ (או קסקרטין) היפריון: עולם חברון (אבל זאת לא ממש חוכמה, כי סימונס מכסה כמעט כל מה שקיים, או יהיה קיים, או התקיים בדימיון של מישהו אי פעם) לך אל גופותיך הפזורים: בהתחלה ישראל מוזכרת בין המדינות ששיגרו טיל כדי לעצור את הלוויין הקטלני של החיזרים (לצד ארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה וסין). בהמשך, מחנה הריכוז של גרינג שכלואים בו הרבה ישראלים, ומתווכחים בסגנון שנשמע מאוד מוכר... אני בטוח שיש עוד ששכחתי, ומן הסתם יש עוד שלא קראתי. עכשיו תורכם. הקשר בין רוב האזכורים שהבאתי הוא דגש על יכולת ותעוזה צבאית, לצד התלהבות מהחריצות המהוללת ומרעיונות חברתיים כמו הקיבוץ. נראה לי שזה היה דומיננטי בעיקר בשנות השישים, ושסיפור ההצלחה של ישראל הצעירה כבש אז את דימיונם של אוטופיסטים. אפשר לשים לב, בסתם דוגמה לא מחייבת, שב"כשל-זמן" של פיליפ ק. דיק, שנכתב ב-1964, המושבה הישראלית מתוארת בקווים אידיליים יחסית, בעוד מוריס הפסיכולוג, ב"ואליס" שנכתב ב-1981, הוא אדם תוקפני, שמרני, ובקיצור "אידיוט פנאטי" כמו שפאט הגיבור מכנה אותו. רמז לבאות? ואיך תיראה ישראל, אם תיראה, במד"ב שנכתב עכשיו?
נושא שחוזר ועולה לי בראש, וחשבתי לשתף אתכם בו: שמתם לב בכמה ספרי מד"ב, שנכתבו מן הסתם על ידי סופרים "זרים" (דהיינו לא ישראלים) מופיעים ישראל והישראלים, ובאיזה הקשרים? כמה דוגמאות שעולות לי בראש (אפשרות לספוילרים מינוריים): המשחק של אנדר: הגנרלים הטובים ביותר היו ישראלים, או יהודים, אם זכרוני אינו מטעני. ואליס: הפסיכולוג של פאט לחם בשורות הקומנדו הישראלי נגד הסורים. כשל-זמן: המושבה הישראלית על מאדים, מאוד יעילה ומאורגנת כמו קיבוץ (או קסקרטין) היפריון: עולם חברון (אבל זאת לא ממש חוכמה, כי סימונס מכסה כמעט כל מה שקיים, או יהיה קיים, או התקיים בדימיון של מישהו אי פעם) לך אל גופותיך הפזורים: בהתחלה ישראל מוזכרת בין המדינות ששיגרו טיל כדי לעצור את הלוויין הקטלני של החיזרים (לצד ארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה וסין). בהמשך, מחנה הריכוז של גרינג שכלואים בו הרבה ישראלים, ומתווכחים בסגנון שנשמע מאוד מוכר... אני בטוח שיש עוד ששכחתי, ומן הסתם יש עוד שלא קראתי. עכשיו תורכם. הקשר בין רוב האזכורים שהבאתי הוא דגש על יכולת ותעוזה צבאית, לצד התלהבות מהחריצות המהוללת ומרעיונות חברתיים כמו הקיבוץ. נראה לי שזה היה דומיננטי בעיקר בשנות השישים, ושסיפור ההצלחה של ישראל הצעירה כבש אז את דימיונם של אוטופיסטים. אפשר לשים לב, בסתם דוגמה לא מחייבת, שב"כשל-זמן" של פיליפ ק. דיק, שנכתב ב-1964, המושבה הישראלית מתוארת בקווים אידיליים יחסית, בעוד מוריס הפסיכולוג, ב"ואליס" שנכתב ב-1981, הוא אדם תוקפני, שמרני, ובקיצור "אידיוט פנאטי" כמו שפאט הגיבור מכנה אותו. רמז לבאות? ואיך תיראה ישראל, אם תיראה, במד"ב שנכתב עכשיו?