ישראל היום מסופ"ש כתבת ענק על קבורה רווייה

[אחד שחושב]

ישראל היום מסופ"ש כתבת ענק על קבורה רווייה

שעיקר הטענה היא על השקעה יקרה בבניית "מגדלי קבורה" מאסיבים לא רק בת"א אלא גם בפריפריה (אשקלון, באר שבע, חדרה ועוד) שעולים יותר להקמה אך מנגד מסובסדים לצרכן ש"התפשר" על קבורה במגדל ולא בקרקע. לצד מיזמים מעניינים (למשל מנהרת קבורה באורך 100 מטרים תחת הר המנוחות בירושלים) או טיעון של החברה קדישה שאין טעם לקדם מגדלי קבורה כשאפשר לנצל שטחים פתוחים שלא ראויים לבנייה כמו למשל הקרקעות סביב נתב"ג או מחצבות נטושות. בעיניי כתבה מעוררת מחשבה.

http://www.israelhayom.co.il/article/211423

 

[דן רוזנצביג]

הגיע הזמן לחשיבה יצירתית שתפטור את נושא השטח

ארץ ישראל מלאת קברים ולא רק כאלו שנוספו במאת השנים האחרונות. קברים מן העבר הרחוק, המשבשים כל פעולת פיתוח ובניה.
קיימות שיטות שחלקן אינן על פי ההלכה היהודית הקיימת, בהן ניתן למנוע בזבוז שטח משווע ואף לצמצם את השטח שהיום "תפוס".

 

[ש מים]

אי-אפשר לכפות.

אכן קיימות שיטות שונות לקבורה (ול-"חיים שלאחר המוות", אם אפשר לכנות זאת כך, עמ"נ שלא להשתמש במונחים מדוייקים ופחות נעימים), אבל השימוש בהן תלוי ברצונם של הנפטרים (ע"י ע"י צוואה/הנחיות טרם המוות) ושל בני המשפחה הנותרים בחיים.
ואגב, תופעה מעניינת, עליה כבר הצבעתי כאן מזמן, היא "אימוץ מנהגי הקבורה היהודיים ע"י המוסלמים", דבר שמעלה ומוסיף מכשולים וסיבוכים ואילוצים לתכנון.

 

[עמית מהשרון]

למה כוונתך באימוץ מנהגי קבורה ע"י המוסלמים?

לא זכורה לי ההתייחסות לנושא בפורום.

אני כן יכול לומר שבשנים האחרונות יצא לי לראות קבורת כוכים גם בבתי קברות מוסלמיים בפאתי ירושלים (וולג'ה ובתיר).

 

[ש מים]

למשל אי-ביטול קדושת האתר

לפי האיסלאם ניתן להוציא צו הלכה (פאתווה) שמבטלת את קדושת הקרקע/האתר, עמ"נ לאפשר למשל בניה. מזה שנים רבות שלא מוצאות פאתוות כאלו, ולמעשה אפשר לאמר ש-"חלה עליה בקדושת בתי העלמין".

 

[עמית מהשרון]

תודה

 

[אחד שחושב]

למיטב הבנתי באיסלם קדושת קברים תקפה ל40 שנה בלבד

קראתי את זה בעבר בהקשר לבית הקברות המוסלמי בממילא בירושלים ש"מאוים" בגלל עבודות הפיתוח של מוזיאון הסובלנות ובעבר גם איימו להקים בשוליו את קומפלקס בתי המשפט השלום והמחוזי (שבפועל ייבנה ליד בנייני האומה). אז בין הטיעונים הישראליים להכשרת הבנייה נטען כי קבר מוסלמי "קדוש" רק 40 שנה וכיוון שבית הקברות לא פעיל הרבה יותר זמן כביכול מותר לחלל אותו

 

[דן רוזנצביג]

כולם מתיישרים על פי היהודים

אינני יודע מה קובעת ההלכה המוסלמית. בל בעבר, לא הקדישו המוסלמים, תשומת לב מרובה לבתי הקברות שלהם. מה שאפשר, בתחילת דרכה של מדינת ישראל, לא לבתייחס לבתי קברות מוסלמים ואפילו לבנות עליהם.
עם הזמן , כחקוי לנוהג המקום, ואולי אפילו מסיבות לאומניות ופוליטיות, החלו המוסלמים, לתת תשומת לב לבתי הקברות שלהם ולשמרן.
תהליך דומה עבר על החברה הדרוזית, במיוחד מאז נקבעו חלקות לחללי צה"ל בבתי העלמין שלהם. בעבר הם ניהלו סבב מחזורי ( אינני יודע מה היה אורך המחזור ), שטח בית העלמין לא הוגדל, כך שקבר חדש נחפר במקומו של קבר ישן וחוזר חלילה. אינני יודע מה נעשה בעצמות של נפטרי העבר.

 

[ש מים]

תודה רבה.

עשיתי חיפוש קטן ברשת, בנושא זה, והעליתי חומר שטחי בלבד, ולא מספיק מסובב לטעמי. האם מישהו יכול להפנות אותי להלכות הנוגעות לנושא (קדושת קרקע בית הקברות)?
מצ"ב מאמר מרתק על הלכות הקבורה והאבלות באיסלאם (אמנם לא ממש נוגע לפורום ולנושא, אבל אולי זה יעניין מישהו מכם).

 

[ש מים]

לא מספיק מבוסס

 

[ש מים]

ואגב "מנהגי קבורה מוסלמיים"

לפי המקורות שלי (לא בדקתי בכתובים, ואם הטעו אותי, אז אשמח אם יתקנו אותי כאן), הנוהג המוסלמי הוא שמסע הלוויה נערך רגלית, מבית המת. ולכן אין-אפשרות לקבורה מרוכזת/מרכזית לאזור גאוגרפי גדול.

 

[עמית מהשרון]

מעניין, הייתי בודק מה קורה בקהיר.

 

[ש מים]

בהחלט. אשמח ואודה לכל מידע בנושא.

 

[ש מים]

בהחלט. אשמח ואודה לכל מידע בנושא.

 

[דן רוזנצביג]

אין לי מידע בנושא הקדושה

אבל בתי הקברות בקהיר מאוכלסים במאות אלפי ואלי יותר, אזרחים קשיי יום.
הם מטים את אוהליהם, פחוניהם, צריפיהם, בין המצבות. כאשר המצבות משמשות להם כתמיכות. אין פגיעה במצבות עצמן ולא נראה, שמחללים אותן. הן נשמרות, כמות שהן ונראות כנקיות ומטופלות.

 

[ש מים]

מצב עצוב מאוד

אני לא יודע אם זה מעיד על אי-קדושה, אבל אין לי ספק שמצב זה מעיד על מיסכנות האוכלוסיה (ואולי "תפקוד לוקה" של המימשל).
יש לך אפשרות להביא תמונות של התופעה?

 

[ש מים]

אין חדש...

הרעיון של קבורה במחצבות (כחלק משיקום מחצבות...) אינו חדש, ולמעשה הועלה ע"י צוות בראשות יורם עבודי מאגף התכנון במינהל מקרקעי ישראל (כן, אותו יורם ואותו צוות כמעט שעסק בנושא בניה בתת-הקרקע) לפני כ- 15 שנה או יותר.
מצ"ב סיקור קצר בנושא שיקום מחצבות, המציג מעט נתונים על קבורה במחצבות קיימות.

http://www.news1.co.il/uploadFiles/191997706890107.pdf

 

[אחד שחושב]

המסרים בכתבה היא שגם על פי ההלכה היהודית אפשר לצופף קבורה

כשארגוני החברה קדישא טוענים שהם יכולים לקבור 700-600 בדונם גם בלי מגדלי הקבורה היקרים ושמי שרוצה קבורה קרקעית נרחבת צריך להתפשר על בתי קברות אזוריים מרוחקים (למשל במרחבים סביב מסלולי הנחיתה של נתב"ג) ולא צמוד לערים.
&nbsp
&nbsp

 

[אחד שחושב]

אי אפשר לשכוח את המחטף של הקמת בית קברות בכפר אזר

כשבימי הלחימה ב"צוק איתן" ביקשה משפחת פומרנץ מעיריית רמת גן לקבור את בנה סמוך לביתה וכך לפתע הוקם תוך שעות "בית העלמין של כפר אזר" ששנים היה רק בגדר חלום של תושבי השכונה. הקמת בית עלמין של כדונם שמיועד רק לכ200 קברים (לידיעתכם החברה קדישא גם בלי שיטות ציפוף עדיין קוברות איזה 400-300 בדונם) ורק לתושבי השכונה (כאילו מדובר באיזה בית קברות קיבוצי מטופח ולא שכונה בלב גוש דן) קצת נוגד את צורכי התכנון הכולל של מערך הקבורה.
&nbsp
זה מזכיר קצת תקופות היסטוריות כמו שבירושלים למשל הוקמו בתי קברות מאולתרים בין מלחמת העצמאות (כשהר הזיתים היה טריטוריה מעבר לגבול בהחזקת הירדנים) למלחמת ששת הימים ויום כיפור (שאז תכננו את הר המנוחות). אבל בירושלים זה היה אילוץ ופה זה נעשה מתוך יומרנות שלשכונת וילות מגיע בית קברות בתנאי לוקסוס על פיסת קרקע יקרה.

 

[עמית מהשרון]

באמת מקומם ולא ראוי

במיוחד בהתחשב בכך שחברי היישוב הצליחו להתקיים יותר מ-80 שנה מבלי שיהיה להם בית קברות ייעודי.