יש דברים שלא משתנים

בלי יותר מידי פרטים

לא היה קשור לשתיה
הגיע למצב שלא היתה תקשורת ונאלצתי ללכת עם הילדים מהאירוע בו היינו.
זה היה פיצוץ כי הוא לא היה מוכן להבין למה הלכתי בלעדיו
הוא לא סלח לי על זה עד היום
 
לפי תיאור המצב שאת מספקת

1. החיים איתו אינם נסבלים.
2. אין סיכוי לשינוי.
3. את לא תלויה בו כלכלית.
4. את כבר מפנטזת על פרידה לא מעט זמן.

כל אלה מובילים רק למסקנה אחת קשה.
אבל היות ואת לא רוצה ליישם אותה, התמונה כנראה לא שלמה.
 
החיים לצידו גם טובים

כשהכל טוב אני מודה שטוב לי איתו ויש לנו שיחות טובות
ואהבה וצחוק
אבל כשקורה עימות הכל מתהפך
כמו שני זרים.
בגלל זה ההתלבטות גדולה מאוד
 
אולי כדאי לבדוק בצורה מקצועית אם אין פה הפרעה דו קוטבית

במידה כזו או אחרת.
לתופעה כזו יש טיפולים.
 
איך נפרדים אחרי יותר מ 20 שנה?

אני קוראת את התגובות פה וזה נראה כאילו זה קל כמו לזרוק אוכל
מקולקל לפחי לקפוץ לסופרמרקט לקנות חדש.
נראה לכם שזה כזה קל?

מי עבר את זה ומוכן לתת יותר מידע ועצות?
מפחדת להצטער אחר כך
אני מפחדת גם שזה יהיה ממש קשה איתו כי גם ככה בריב זה לא קל
 

שילה1

New member
אני.לא מצטערת לרגע,למרות ששלמתי מחיר

כלכלי,רגשי ופיזי,מחיר ענק.
משם רק החלטתי ואכן-צמחתי.ואני מאושרת כל יום מחדש וממה שיש.
לשניה לא התחרטתי.
פרטים-בפרטי.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מכל מה שאת כותבת יוצא שהוא לא רע ודי טוב לכם

אתם רק לא ידועים לריב.
צריך ללמוד את זה.
הכי טוב בטיפול זוגי, ואם הוא לא רוצה, אז תלמדי את ותלמדי אותו - לא כמו שמורה מלמדת ילד, אלא על ידי דוגמה אישית של שינוי.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
משפט קלאסי של מאבק זוגי...

כל צד שם את האשמה באחר.
הבעיה היא לא "שלו", היא שלכם.
&nbsp
את אולי מתכוונת שהוא הבעייתי ולא את?
זה בדיוק מה שכל צד בויכוח חושב.
כמטפל אני אומר לך שהשאלה "מי צודק ומי אשם" היא חסרת כל תוכן.
כל בעיה זוגית היא משותפת. כל אחד תורם את חלקו לבעייה.
ואם צד אחד לא רוצה טיפול, זו באמת בעיה. ואז יש שתי אפשרויות: או לשחק בפרינציפ ("יש לו בעיה ואני צריכה ללכת לטיפול?!?") או לעשות משהו חכם לקדם את המצב.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp
 
אויש, איזה אידיוט!

במקום להגיד תודה על מצבו המעולה, שהוא שותה לו בסבבה ויש לצידו אישה שלא שותה ויכולה לקחת אותו הביתה בבטחה, הוא עוד עושה פרצופים?
סליחה, אבל הוא נשמע תינוק שמחפש בכוח על מה לריב....

מצד שני, זו דוגמא למשהו שלא היה מייצר אצלי טריגר לרצון לפרידה.... תכלס, לכולנו לפעמים יש פרנציפים מפגרים, וכולנו לפעמים מוצאים את עצמנו גבוה על איזה עץ שלא בדיוק יודעים איך לרדת ממנו.

נשמע שהוא באמת במקום קצת מושפל כזה שמנסה בצורה ילדותית ולא רלוונטית "להילחם על הכבוד שלו", ואולי זו הנקודה שצריך לטפל בה.

למה הוא לא עובד?
 
נשמע לי שאת מיישמת את מודל אפר"ת ואפילו לא ידעת שאת כזאת

אבל זו קצת בעיה לטפל בשיטה הזו בבעל של אחרת.

אולי פשוט תחליפו את הבעלים ביניכן
וייחסכו לנו שני מקרי גירושין...
 
עם בעל שאוהב לשתות אני דווקא יכולה להסתדר


לא יודעת מה זה מודל אפר"ת....
אבל יש לי היסטוריה עניפה של יישום אינטואיטיבי של מודלים שלא הכרתי באופן רשמי.

ואני בטוחה שאישה שחוטפת קריזה מבעל שלא מוותר על המפתחות של האוטו תבלע בנחת את השטויות של בעלי . NOT
 

גארוטה

New member
בא לי להכנס

לרגע דווקא לנעליים שלו ו'לייצג' אותו כאן.
מהתיאור שלך מתקבלת תמונה של גבר עם מצבי רוח משתנים, התקפי כעס, הנעלב הסדרתי, הלא יוצלח בעבודה..זה שנלחם להחזיק את העסק הכושל שלו...
לצידו, את, האשה האחראית, הדעתנית, המוצלחת, המפרנסת העיקרית, זו שיודעת הכל, שעומדת על שלה ועל פיה יישק דבר..
לא כייף!
אם זה הרושם שהשארת כאן (לפחות עלי), אני מניחה שזה גם הוויב שהוא מקבל ממך... וכשמתנהגים למישהו כמו ילד לא מוצלח וחסר אחריות הוא גם מתנהג ככזה.
תנסי לחשוב כמה פעמים 'ירדת' עליו על זה שהוא לא מפרנס ולא מצליח להחזיק את העסק שלו, או כמה פעמים ההערות שלך על שתיה ונהיגה, התנהגות כזו או אחרת, או ווט אבר, היו בנוכחות הילדים..
כבוד, זו מילת המפתח.
 
מאיפה הבאת את כל זה?

על פי יישק דבר
דעתנית
בסך הכל הבאתי מקרה אחד שקרה ועכשיו את יכולה לנתח את האופי שלי? באמת? ?
לא כתבתי שאני הצודקת ולא כתבתי שהוא זה שאשם. כתבתי שיש בעיה במרבק כוחות וביקשתי דרכים להתמודד
להגיד לי להיות על הכיפאק זה אחלה פתרון לבעיה זוגית.
אני על הכיפאק
אני אף פעם !!! אף פעם לא הערתי לו על העסק שלו. להיפך. תמכתי ועדיין תומכת. מאמינה שהוא מוכשר וחכם ויכול להצליח.
זה שקורה לו בפנים זה שלו ולהאשים אותי שאני לא עוזרת מספיק זה להעמיד אותי במצב לא אפשרי וגם לא פייר. אני לוקחת על עצמי עוד עבודה כדי שהלחץ אצלו יירגע, כדי שהוא לא יצטרך לחשוב על איך להביא כסף הביתה ולהיות מתוסכל.
הוא מתמודד עם הרבה דברים וגם אני. לפעמים אנחנו עוזרים אחד לשני אבל בעימות האחרון זה היה לא בסדר מבחינתו והוא לא מוכן להודות בזה אפילו לעצמו ומעניש אותי על התסכול שלו.
במקום לדבר איתי הוא כועס עליי. עם זה קשה להתמודד
 

גארוטה

New member
לא האשמתי

אותך שאת לא עוזרת וגם לא אמרתי לך להיות על הכיפאק.. ומה שכתבתי נכתב מהתרשמות אישית שלי ולא קבעתי עובדות. את חוזרת ומדברת על מאבקי כח.. כדי שיהיו כאלה צריך שניים ולכן, כשהציעו לך ללכת לטיפול זה לא כי את אשמה וגם לא כי הוא אשם.. משהו באינטראקציה ביניכם עובד לא טוב ולכל אחד מכם יש את החלק שלו.. אז אם הוא לא מעוניין ללכת, לכי את ותלמדי איך לשנות משהו בך כדי שישתנה במקביל גם משהו בתגובה שלו.
 

אייבורי

New member
ולמה

את לא נוסעת ברכב אחר ואומרת לו שמראש את אחראית לחייך והוא מוזמן להצטרף
 
לא מבינה את התגובה הזאת בחיי

לנסוע ברכב אחר?
אין רכב אחר!
להזמין מונית היה מוביל לפיצוץ של החיים וניסיתי להנמיך להבות.
מאוד נוח לשבת מאחורי מקלדת ולכתוב
 
את סתם מתרגזת....

שמעי, אין הרבה אנשים שכנראה מבינים אותך יותר ממני.... אני די במצבך. באמת.
זה מפוצץ את המוח להיות זו ש"סוחבת את העגלה" , טורחת, עושה, מאפשרת, נותנת ומה לא.... ובסוף עוד לקבל את כל הדבר הזה בחזרה לפרצוף כערימה של טענות.
אבל וואלה... כתבת פוסט באינטרנט על ריב נורא נורא נקודתי, שבגללו "נמאס לך" ואין לך כוח יותר לבן אדם ולזוגיות הזו- אז ברור שאנשים מנסים להשלים את התמונה החסרה מסביב ולבנות פה סיפור.
חלק מצליחים יותר וחלק פחות......

אין לך מה להתעצבן, או שתספרי את הסיפור בצורה מלאה ועגולה יותר.
או שתבחרי איזה תגובות היטיבו להבין את הסיפור המלא ואיזה פחות, ותתייחסי בהתאם.
 
אבל את מציגה את כל העניין כמצב של "אין ברירה"...כך המצב?

אם אין ברירה את תמשיכי לנהוג במצבים כאלה כפי שנהגת. מה את רוצה שיגידו לך?
 
למעלה