יש לומר - כולנו נלך יחד או ביחד?

[מני אה]

אגב אם רוצים שם עצם אז לדעתי:[הם ילכו] כאחד

 

[איתי שלר]

גם זה טוב

אבל זה אינו זהה לחלוטין למילה "ביחד".

 

[איתי שלר]

אפשרות חליפית- לבד בלבד.

במחשבה שניה יתכן שמקור המלה "ביחד" שונה ואין מקורו בשם עצם שמשמעותו חבורה. יש פער בין הופעת "ביחד" כחבורה במגילות ים המלח לבין הופעת המילה "ביחד" בספרות, לכן ניתן להטיל ספק בקשר בינהן. אם נתבונן נראה שישנן עוד מילים המתפקדות כתה"פ ונוספה להן בי"ת תחילית. דוגמא לדבר: לבד ובלבד. לבד משמעה לחוד, בלבד משמעה- רק זה ולא אחר. יש להניח שהמילה בלבד היא תוצר של ב...לבד, כלומר ב(מצב של) לבד. לבד משמעו לחוד, כאמור ללא משהו או מישהו נוסף, ולכן "בלבד" משמעו רק הוא או רק זה ולא עוד. תופעה דומה אולי התרחשה במילה ביחד. "יחד" משמעה זה עם זה, ו"ביחד" הוא תוצר של ב...יחד, כלומר ב(מצב של) יחד. גם לפי הבנה זו המילים "(מצב של) יחד" הן מעין שם עצם כמובן. אלא שבעוד שבין 'לבד' ל'בלבד' יש בידול משמעות, יחד וביחד משמשים בערבוביה.

 

[חוכך בדעתו 2]

על-פי הרב דלעיל

אין 'ביחד' אלא "לשון הדיבור" של 'יחד' (כלומר צורה נמוכה (טפו, טפו, טפו - ג' פעמים) שלה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הסבר מלא למילה תָּפַס פ' קל (הסבר מלא למילה יַחַד תואר הפועל (בלשון הדיבור רווח גם בצורה: ביחד) 1. זה עם זה, אחד עם השני. • רְאֵה איך הם משחקים יחד ומסתדרים נהדר זה עם זה. • בארוחת הערב אנו נוהגים לשבת יחד ולספר זה לזה על חוויותינו במשך היום. • היינו יחד בצבא - ומאז לא ראיתי אותו. 2. בסיכום, בחשבון אחד. • כמה עלה לך הכול יחד? • כל תלמידי בית הספר אספו יחד אלף שקל למלחמה בסרטן. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

[GnomeBubble]

רבי מילים בא להציל את היום ../images/Emo13.gif

ואני חושב שהוא צודק. ההבדל ביניהם הוא בעיקר משלבי, וקשה למצוא הרבה "יחד" בדיבור.

 

[trilliane]

גם לפי מקורותיי 'ביחד' היא "שיבוש" של 'יחד'

שנוצר בעברית החדשה (כנראה) ולא שוכנעתי שיש בידול משמעות בין השניים. חיפשתי בספרי מתקנני לשון – אבינרי, סיוון בהט ורון לא התייחסו כלל לסוגיה.

לאה צבעוני לא מנמקת, כידוע, אבל החליפה את "ביחד" ב"יחד": יחד / ביחד (עיינו ערך עריכה, עמ' 72, יב)

מאז התחלנו לעבוד ביחד חלה התקדמות בהישגינו. >> מאז התחלנו לעבוד יחד חלה התקדמות בהישגינו.

אין הוא מפרש ביחד עמה גם את המילה הצמודה לה. >> אין הוא מפרש עמה יחד גם את המילה הצמודה לה.

במילון ספיר מצאתי רק "יחד", בכל המשמעויות הנ"ל: יַחַד1 [תה"פ] <יחד> 1.[תנ] זה עִם זה, בּצַוותָא; 2.[תמ] חבוּרה יַחַד2 [תמ] [ז'] (על-פי המגילות הגנוּזות) שמו של מעמד מסוים בּכַת ששהתה בּמִדבָּר יהוּדה בִּתקוּפת בַּיִת שֵני

ובמילון העברית המקראית של מ"צ קדרי: יַחַד, יָחַד 1. כאחד, זה כמו זה, כגון: חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ (תהלים מט, יא) – גם חכמים וגם כסילים; לְהַשְׁמִיד אֹתִי וְאֶת-בְּנִי יַחַד (שמואל ב יד, טז); נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ-כָף יַחַד, הָרִים יְרַנֵּנוּ (תהלים צח, ח) – גם נהרות וגם הרים; וכנראה גם: יַחַד לֹא יְרוֹמֵם (הושע יא, ז) – תרגום ארמי: כחדא לא יהכון בקומא זקופה; בבת אחת (פעולה זו כמו זו), כגון: אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד (ישעיהו כז, ד); אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד (ישעיהו מב, יד). 2. במשותף, בכוחות משותפים, כגון: הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד (תהלים פח, יח); יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן (איוב טז, י); אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה (עזרא ד, ג) – אנחנו בכוחותינו המשותפים. 3. בחבורה אחת, כגון: בְּהִתְאַסֵּף ... יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (דברים לג, ה); וַיֵּאָסְפוּ יָחַד (שמואל ב י, טו); קיבץ: קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה (מיכה ב, יב); וַיָּפֻצוּ // וְלֹא נִשְׁאֲרוּ-בָם שְׁנַיִם יָחַד (שמואל א יא, יא); יִהְיֶה-לִּי עֲלֵיכֶם לֵבָב לְיָחַד (דברי הימים א יב, יח) – לחבורה אחת. 4. בהדדיות: זה עם זה, כגון: וְנִלָּחֲמָה יָחַד (שמואל א יז, י); נִשָּׁפְטָה יָחַד (ישעיהו מג, כו); יִתְיַצְּבוּ // נוֹסְדוּ-יָחַד עַל-יי וְעַל-מְשִׁיחוֹ (תהלים ב, ב); בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ (תהלים לא, יד).

 

[trilliane]

סליחה, תיקון: ממש לא בעברית החדשה

אלא כבר במשנה תורה להרמב"ם (וראיתי שאיתי ציין מקורות נוספים) אבל כנראה לא מקורות "נחשבים" ולכן יש מי שמגדירים את הצורה הזו כשיבוש, כנראה (או כצורה נכונה / יוקרתית פחות). בכל מקרה, גם לפי החיפוש במאגר ספרות הקודש לא מצאתי בידול בין 'ביחד' לבין 'יחד'; בכל מקרה נראה שמדובר בתואר הפועל המשמש באותן משמעויות. למשל: ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ה: וארבעתן יתערבו ביחד וישתנה כל אחד מהם בעת העירוב, עד שיימצא המחובר מארבעתן אינו דומה לאחד מהן כשהוא לבדו פרק ד: בדבר, כשני עדים שראו דבר אחד ביחד--שכל אחד מהם עד לחברו שהוא אומר אמת, ואין אחד מהם צריך להביא ראיה לחברו ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות פרק יז: במה דברים אמורים, שנתבשלו שניהן ביחד, או שנפל חם לתוך חם, או צונן לתוך חם

 

[מני אה]

מה הם מבינים בלשון תקינה? הרי כל אחד עשה מה ש

בא לו. לא בטוח שהם ראו בזה בכלל חשיבות. שפה הייתה שפה וזהו. אף אחד לא כתב או קרא (בסדר בסדר חוץ מ2 כוהנים בירולשים). יכלו לכתוב ביחד או יחד כמה שבא להם

 

[איתי שלר]

למני

קודם כל, מדובר על דברים שדווקא כן נכתבו. שנית, גם אם תומר שלא ייחסו חשיבות לתקינות, המקורות הם בסיס ההתייחסות. אם משהו תקין או אינו תקין לשונית נבחן (בין השאר) ע"י השוואה למקורות הבסיס, שהם המקרא ומקורות היסטוריים מאוחרים יותר.