יש לי התלבטות גדולה + בקשה
- פותח הנושא מייפלס
- פורסם בתאריך
מוזר
אבל הם דואגים לכל הדברים הפיזים- קרקע
עבודה, סדר יום, גבולות, זה קרקע - חיים בכאן ועכשיו ולא בשמיי האולימפוס או הרוח....
בעולם האמיתי תצטרכי לשלם מיסים, בעולם האמיתי תצטרכי להכין אוכל, לנקות, לכבס ועוד ועוד...
בעולם האמיתית תצטרכי להתמודד עם אנשים לא לרוחך, אבל הם המעבידים שלך.
הלקוחות והשכנים לא יראו בעינייך והם לא יבינו ברוח כלום, אז מה? הם פחות טובים ממך? לא.
הכלי הטוב ביותר שאפשר לתת לך כעת זו מסגרת....
אח"כ כשתביני את האמצע ולא תלכי לקצוות , תביני ה זה קרקע, עד אז את עפה מקצה לקצה... ומקשה על כולם את נוכחותך וסביבתך.
רוצה תפיסה רוחנית- כל מה שקורה הוא מראה של המחשבה , הרגש וההתנהגות שלנו.
תחשבי למה העו"ס הרימה ידיים? למה המדריכה לא נחמדה?
לא ההוסטל לא נעים?
כי את מתמקדת בשלילי.
בתור תרגיל , אבקש שתכתבי 15 -20 דברים חיובים בהוסטל. ואני בטוח שיש יותר.
יופי, את עושה את כל המאמצים שיעיפו אותך, ואת יודעת גם מה יקרה בסוף- יעיפו אותך. לא בגלל תקשור של ינוקא או תמיר, אלא בגלל הההתנהגות שלך שיש לך עליה שליטה ומודעות.
בשרשור הזה כתבת כמה רע בהוסטל ולא מה טוב בו. אם המקום כ"כ רע, ואצל אמא כ"כ רע, אז איפה תהיי? מבחינת משרד הבריאות הרחוב הוא מקום מדהים שאת יכולה להיות בו , כי אשפוז לא תמיד הוא פתרון, תרופות את לא רוצה, הוסטל לא רוצה, בבית אימך לא תסכים להיות איתך, אז האפשרות שנותרה היא הרחוב....
אולי ביום טוב, עו"ס/ית מדרי רחוב תעשה לך טובה ותכניס אותך ל"גגון" או דומיו באיזור מגורייך, אולי פסיכיאטר עייף במיון יעשה לך טובה ויאשפז אותך "אשפוז סוציאלי" ויחטוף למחרת צרחות.... אולי תגיעי לבי"ח כללי, בשל פציעה וישחרר אותך שוב ל... שום מקום.
המדינה ערוכה לסייע למי שרוצה לסייע לעצמו, לא למי שמפיץ איומי, רעל וארס והורס כל חלקה טובה בשם ה"רוחניות". אמרת פעם שאת גבולית, נו שיין, דווקא בגלל שזה רק על רקע אישיותי זה לא מזיז לאף אחד. את מי תאשימי? את משרד הבריאות?את ההוסטל שעשה מעל ומעבר כדי שלא תעופי? את חברות התרופות? בסוף בפנים בפנים לא יהיה לך את מי להאשים ואז תצוץ האחריות., כשזו תצוץ, את תחווי אבל על התוצאות ההרסניות של מה שעשית יהיה אפשר לשקם לתקן, אבל זה ללכת אחורה הרבה אחורה ואפילו להתחלה...
לא חבל?
מחכה ל 15-20 דברים טובים שיש בהוסטל, במבנה, בצוות, בחדרים, בפעילויות, בעבודה, בואי תנסי לכתוב בפורום באוירת ראש השנה ויו"כ והחגים, "מה כן טוב בהוסטל שלי". ועוד משהו שכולם פה רומזים אומר אותו באופן ברור :
מה האחריות שלך למצב שנוצר? גם כאן ארצה 20 סעיפים שמסברים על האחריות שלך, לא האשמות בבחינת חשבןן נפש לקראת יו"כ.
מקווה שתצליחי בשתי המשימוות, הן לא קלות, בהצלחה..
סנופי- אנא אל תגני עליה, היא מספיק בוגרת לנסח את עצמה וגם בוגרת מספיק לקבל החלטות וגם מספיק נבונה ומסוגלת ואני מאמין שאת מייפלס מסוגלת ויכולה לעמוד בשני תרגילים אלו.
בהצלחה
אבל הם דואגים לכל הדברים הפיזים- קרקע
עבודה, סדר יום, גבולות, זה קרקע - חיים בכאן ועכשיו ולא בשמיי האולימפוס או הרוח....
בעולם האמיתי תצטרכי לשלם מיסים, בעולם האמיתי תצטרכי להכין אוכל, לנקות, לכבס ועוד ועוד...
בעולם האמיתית תצטרכי להתמודד עם אנשים לא לרוחך, אבל הם המעבידים שלך.
הלקוחות והשכנים לא יראו בעינייך והם לא יבינו ברוח כלום, אז מה? הם פחות טובים ממך? לא.
הכלי הטוב ביותר שאפשר לתת לך כעת זו מסגרת....
אח"כ כשתביני את האמצע ולא תלכי לקצוות , תביני ה זה קרקע, עד אז את עפה מקצה לקצה... ומקשה על כולם את נוכחותך וסביבתך.
רוצה תפיסה רוחנית- כל מה שקורה הוא מראה של המחשבה , הרגש וההתנהגות שלנו.
תחשבי למה העו"ס הרימה ידיים? למה המדריכה לא נחמדה?
לא ההוסטל לא נעים?
כי את מתמקדת בשלילי.
בתור תרגיל , אבקש שתכתבי 15 -20 דברים חיובים בהוסטל. ואני בטוח שיש יותר.
יופי, את עושה את כל המאמצים שיעיפו אותך, ואת יודעת גם מה יקרה בסוף- יעיפו אותך. לא בגלל תקשור של ינוקא או תמיר, אלא בגלל הההתנהגות שלך שיש לך עליה שליטה ומודעות.
בשרשור הזה כתבת כמה רע בהוסטל ולא מה טוב בו. אם המקום כ"כ רע, ואצל אמא כ"כ רע, אז איפה תהיי? מבחינת משרד הבריאות הרחוב הוא מקום מדהים שאת יכולה להיות בו , כי אשפוז לא תמיד הוא פתרון, תרופות את לא רוצה, הוסטל לא רוצה, בבית אימך לא תסכים להיות איתך, אז האפשרות שנותרה היא הרחוב....
אולי ביום טוב, עו"ס/ית מדרי רחוב תעשה לך טובה ותכניס אותך ל"גגון" או דומיו באיזור מגורייך, אולי פסיכיאטר עייף במיון יעשה לך טובה ויאשפז אותך "אשפוז סוציאלי" ויחטוף למחרת צרחות.... אולי תגיעי לבי"ח כללי, בשל פציעה וישחרר אותך שוב ל... שום מקום.
המדינה ערוכה לסייע למי שרוצה לסייע לעצמו, לא למי שמפיץ איומי, רעל וארס והורס כל חלקה טובה בשם ה"רוחניות". אמרת פעם שאת גבולית, נו שיין, דווקא בגלל שזה רק על רקע אישיותי זה לא מזיז לאף אחד. את מי תאשימי? את משרד הבריאות?את ההוסטל שעשה מעל ומעבר כדי שלא תעופי? את חברות התרופות? בסוף בפנים בפנים לא יהיה לך את מי להאשים ואז תצוץ האחריות., כשזו תצוץ, את תחווי אבל על התוצאות ההרסניות של מה שעשית יהיה אפשר לשקם לתקן, אבל זה ללכת אחורה הרבה אחורה ואפילו להתחלה...
לא חבל?
מחכה ל 15-20 דברים טובים שיש בהוסטל, במבנה, בצוות, בחדרים, בפעילויות, בעבודה, בואי תנסי לכתוב בפורום באוירת ראש השנה ויו"כ והחגים, "מה כן טוב בהוסטל שלי". ועוד משהו שכולם פה רומזים אומר אותו באופן ברור :
מה האחריות שלך למצב שנוצר? גם כאן ארצה 20 סעיפים שמסברים על האחריות שלך, לא האשמות בבחינת חשבןן נפש לקראת יו"כ.
מקווה שתצליחי בשתי המשימוות, הן לא קלות, בהצלחה..
סנופי- אנא אל תגני עליה, היא מספיק בוגרת לנסח את עצמה וגם בוגרת מספיק לקבל החלטות וגם מספיק נבונה ומסוגלת ואני מאמין שאת מייפלס מסוגלת ויכולה לעמוד בשני תרגילים אלו.
בהצלחה
אור ואהבה תמיד
New member
דיבור ישיר ולעיניין
את עצמך
אמרת "אני מגיבה בהתאם למה שקורה כאן".
קורבנות=חוסר קבלת אחריות.
אם אינך קורבנית, אז מה האחריות שלך? מה את עשית שהמצב הוא כמו שנוצר?
אני בטוח שיש עוד דיירים בהוסטל, אך אותם לא חושבים להעיף והם לא רוצים לעוף ממנו.
את כן. כלומר ההתנהלות שלך הביאה אותך למצב הזה. לא הסביבה , לא המדריכה לא העו"ס אלא רק את.
כל עוד את מאשימה את המדריכה והעו"ס -זו קורבנות. לקורבנות יש נשק - להאשים אחרים הסביבה , המצב , אלוהים, אמא , הרופא, הגורל במצבם, הם לא אחראים בכלל.
כשתקבלי אחריות את תראי שאין אשמים באמת בעולם....לפחות בעולמך שלך.... כולם עושים את הכי טוב שיכלו בסיטואציה הנתונה.
אמרת "אני מגיבה בהתאם למה שקורה כאן".
קורבנות=חוסר קבלת אחריות.
אם אינך קורבנית, אז מה האחריות שלך? מה את עשית שהמצב הוא כמו שנוצר?
אני בטוח שיש עוד דיירים בהוסטל, אך אותם לא חושבים להעיף והם לא רוצים לעוף ממנו.
את כן. כלומר ההתנהלות שלך הביאה אותך למצב הזה. לא הסביבה , לא המדריכה לא העו"ס אלא רק את.
כל עוד את מאשימה את המדריכה והעו"ס -זו קורבנות. לקורבנות יש נשק - להאשים אחרים הסביבה , המצב , אלוהים, אמא , הרופא, הגורל במצבם, הם לא אחראים בכלל.
כשתקבלי אחריות את תראי שאין אשמים באמת בעולם....לפחות בעולמך שלך.... כולם עושים את הכי טוב שיכלו בסיטואציה הנתונה.
לא
אבל אני עדיין מתקשה להאמין שהכל רע ומרושע ואין שם אפילו דבר אחד טוב ......
גם אמא אשמה
ידעתי שזה יגיע.
שמעת על סליחה ומחילה? רצית כלים רוחנים, הנה הם לך.
המדריכה מתנהגת כך זו המציאות, מדוע את עסוקה בה? למה המציאות מכעיסה אותך? חכם אמר שלכעוס זה לריב עם המציאות, כלומר לא לקבל את המציאות שקיימת ולצפות שהיא תשתנה.
המדריכה מתנהגת רע, מה זה קשור אליך?
שימי לב שאמרת שאת שונאת אותה, אנחנו לא יודעים כלום על מה היא מרגישה כלפייך והאחרים ומדוע.
בקיצור רצית כלים רוחנים נתתי לך כבר כמה- סליחה, מחילה, אחריות, הודיה, חשבון נפש, אוסיף אהבה פעילה ושליחת אור. תמיר ורותי הציעו חשיבה חיובית.
אם יש לך כסף (והרבה) תפני למכון "אופק" אם אין לך, תכנסי לרשימת ההמתנה במרפאת חוה בשיבא.
אבל אני עדיין מתקשה להאמין שהכל רע ומרושע ואין שם אפילו דבר אחד טוב ......
גם אמא אשמה
ידעתי שזה יגיע.
שמעת על סליחה ומחילה? רצית כלים רוחנים, הנה הם לך.
המדריכה מתנהגת כך זו המציאות, מדוע את עסוקה בה? למה המציאות מכעיסה אותך? חכם אמר שלכעוס זה לריב עם המציאות, כלומר לא לקבל את המציאות שקיימת ולצפות שהיא תשתנה.
המדריכה מתנהגת רע, מה זה קשור אליך?
שימי לב שאמרת שאת שונאת אותה, אנחנו לא יודעים כלום על מה היא מרגישה כלפייך והאחרים ומדוע.
בקיצור רצית כלים רוחנים נתתי לך כבר כמה- סליחה, מחילה, אחריות, הודיה, חשבון נפש, אוסיף אהבה פעילה ושליחת אור. תמיר ורותי הציעו חשיבה חיובית.
אם יש לך כסף (והרבה) תפני למכון "אופק" אם אין לך, תכנסי לרשימת ההמתנה במרפאת חוה בשיבא.
היי מייפלייס , שבוע טוב.
בגדול , אם את באמת "רוחנית" , אז את אחראית לכל מה שקורה בעולמך.
אדם רוחני באמת יודע שכל העולם שלו הוא יצירה שלו , כולל דברים שנראים "לא קשורים".
זה נכון שאפשר להאשים את כל העולם במה שקורה לנו - אמא מתעללת , הוסטל , חוצנים . . . הרשימה ארוכה ארוכה.
אולי גם הכל נכון.
אבל אדם רוחני יודע שגם הדברים שהם כאילו "חיצוניים" , מגיעים מתוכינו , ויש להכל מטרה לטובתינו בסופו של דבר.
גם אם יש אמא מתעללת ואבא אלכוהוליסט , סימן שזה השיעור הכי טוב עבורינו - גם אם קשה להבין זאת בשכל.
אני זוכר שהיה לי שירות צבאי סדיר מאוד קשה , גיהנום של ממש - כולל נפקדות , כולל כלא צבאי , כולל לעבור כל מיני יחידות , ולא אלאה אותך בפרטים.
ובכל זאת אני זוכר את עצמי שמירות שלמות משנן לעצמי :
"אם אני כאן בגיהנום הזה , סימן שזה מה שאלהים רוצה.
ואם זה מה שאלהים רוצה , סימן שזה הדבר הכי טוב עבורי כרגע".
ואז עדיין לא הייתי "מתקשר" ולא "רוחניק" . . .
(ולמען האמת , אחרי שנתיים נגמר הגיהנום , השנה השלישית של השירות היתה הרבה יותר מוצלחת.
לא רק זה , הבנתי כמה "דפוק בשכל" הייתי כשנכנסתי לצבא , וכמה הצבא עזר לי להתיישר ולהיות אדם הרבה יותר טוב ואחראי).
אם תלכי לכל האנשים המסכנים והדפוקים בעולמינו - את תראי שהם כל הזמן מאשימים מישהו.
את הממשלה , את הבוס , את הרופאים , את המורים , את בעלי ההון . . .. וכל ההאשמות נכונות ! אבל למען האמת זה לא משנה כלום.
כי עצם זה שאנשים מאשימים , הופך אותם למסכנים יותר ויותר.
לעומת זאת , אם תלכי לכל האנשים המצליחים באמת , את תראי שאלו אנשים שיודעים לקחת אחריות.
גם להם יש את מי להאשים , ופעמים רבות גם הם גדלו בתנאים לא טובים.
אבל הם יודעים שלא יצא להם כלום מלהאשים , ולכן במקום להטריד את המוח ב"עשו לי" , הם אומרים "בואו ניצור לעצמינו מציאות טובה יותר !".
ולכן הם מצליחים.
הדרך של "להאשים" מובילה למסכנות , הדרך של לקיחת אחריות מובילה להצלחה.
הבחירה בידך איזו דרך לקחת.
שבוע טוב ובהצלחה.
בגדול , אם את באמת "רוחנית" , אז את אחראית לכל מה שקורה בעולמך.
אדם רוחני באמת יודע שכל העולם שלו הוא יצירה שלו , כולל דברים שנראים "לא קשורים".
זה נכון שאפשר להאשים את כל העולם במה שקורה לנו - אמא מתעללת , הוסטל , חוצנים . . . הרשימה ארוכה ארוכה.
אולי גם הכל נכון.
אבל אדם רוחני יודע שגם הדברים שהם כאילו "חיצוניים" , מגיעים מתוכינו , ויש להכל מטרה לטובתינו בסופו של דבר.
גם אם יש אמא מתעללת ואבא אלכוהוליסט , סימן שזה השיעור הכי טוב עבורינו - גם אם קשה להבין זאת בשכל.
אני זוכר שהיה לי שירות צבאי סדיר מאוד קשה , גיהנום של ממש - כולל נפקדות , כולל כלא צבאי , כולל לעבור כל מיני יחידות , ולא אלאה אותך בפרטים.
ובכל זאת אני זוכר את עצמי שמירות שלמות משנן לעצמי :
"אם אני כאן בגיהנום הזה , סימן שזה מה שאלהים רוצה.
ואם זה מה שאלהים רוצה , סימן שזה הדבר הכי טוב עבורי כרגע".
ואז עדיין לא הייתי "מתקשר" ולא "רוחניק" . . .
(ולמען האמת , אחרי שנתיים נגמר הגיהנום , השנה השלישית של השירות היתה הרבה יותר מוצלחת.
לא רק זה , הבנתי כמה "דפוק בשכל" הייתי כשנכנסתי לצבא , וכמה הצבא עזר לי להתיישר ולהיות אדם הרבה יותר טוב ואחראי).
אם תלכי לכל האנשים המסכנים והדפוקים בעולמינו - את תראי שהם כל הזמן מאשימים מישהו.
את הממשלה , את הבוס , את הרופאים , את המורים , את בעלי ההון . . .. וכל ההאשמות נכונות ! אבל למען האמת זה לא משנה כלום.
כי עצם זה שאנשים מאשימים , הופך אותם למסכנים יותר ויותר.
לעומת זאת , אם תלכי לכל האנשים המצליחים באמת , את תראי שאלו אנשים שיודעים לקחת אחריות.
גם להם יש את מי להאשים , ופעמים רבות גם הם גדלו בתנאים לא טובים.
אבל הם יודעים שלא יצא להם כלום מלהאשים , ולכן במקום להטריד את המוח ב"עשו לי" , הם אומרים "בואו ניצור לעצמינו מציאות טובה יותר !".
ולכן הם מצליחים.
הדרך של "להאשים" מובילה למסכנות , הדרך של לקיחת אחריות מובילה להצלחה.
הבחירה בידך איזו דרך לקחת.
שבוע טוב ובהצלחה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.