ליה יקרה,
ההסכמה הראשונה היא קודם כל לא לפגוע בעצמך. כאשר את חושבת על עצמך, לדוגמא, דברים "שליליים", את בעצם לא שומרת על טוהר המלה, כי את משתמשת במלים שלך נגד עצמך (רוב המלים שאנחנו משתמשים בהם במשך היום הינן במחשבות שלנו, לא בדיבור שלנו). מאידך, את כן מקיימת את ההסכמה הרביעית דווקא - "לעשות כמיטב יכולתך". הרי כתבת: "אני מנסה בכל כוחי, אך זה פשוט לא מצליח!" בעצמך הודית שאת מקיימת את ההסכמה הרביעית. אז יופי, נהדר. לוחמים אומרים שכאשר אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, כבר לא ממש אכפת לנו מהתוצאות, אנחנו פוסעים אחורה ומניחים ליקום לקבוע את התוצאה של מאמצינו. אנחנו שלמים עם עצמנו, כי עשינו כמיטב יכולתנו. לדעתי אנחנו האדם הראשון שעלינו לעזור לו, לקחת אותו, לתמוך בו, לחבק אותו, להרגיע אותו... כיצד את פוגעת בעצמך? שלך באהבה בן