יש לי חבר כשנה וחצי-שנתיים
הכרתי אותו כשהיה סטודנט בשנה האחרונה ללמודים, אני עבדתי כשכירה, לא היה יום שלא נפגשנו, לי זה מאוד החמיא ושמחתי להיות איתו, לפני כמה חודשים עברנו לגור יחד, ובאותה תקופה הוא החליט לשנות מקצוע ונכנס ללימודי ערב של 5 שנים, כשבבוקר הוא עובד משרה מלאה (ולומד גם בשישי), כך שיוצא שהוא חוזר עייף וגמור ואם כן יש לו אנרגיה אז הוא חייב ללמוד, אני לאחרונה לא עובדת אך יש לי עיסוקים, אני מאוד ממורמרת מהמצב ואפילו חשבתי כבר להפרד, אין ביננו מין, כי כבר לא בא לי (מהתיסכול והכעס) והוא לא מראה לי שהוא אוהב אותי או רוצה וכשבא לו אז זה מין דחף מיני ופחות מתוך אהבה או משיכה אליי כפי שהיה בעבר... אני מצד שני לא יכולה לבוא אליו בטענות, כי אלו החיים שלו וזה מה שטוב לו ואני נשארת עם הכעס, דיברתי איתו על זה והוא כמובן אומר שאין לו ברירה ובגילו הוא חייב מקצוע שיאפשר לו להרויח משהו בחיים. אני מרגישה דחויה...לא נהנית מהקשר, הוא בקושי בבית ואם כן הוא ישן, כל המטלות של הבית נופלות עליי, כי הוא לא כאן. הוא בחור מושך ואני אוהבת אותו, אבל הוא מאוד פאסיבי, ובזמן האחרון שם אותי במין פינה מרוחקת (בבוידעם שאחכה לו) מה לעשות?
הכרתי אותו כשהיה סטודנט בשנה האחרונה ללמודים, אני עבדתי כשכירה, לא היה יום שלא נפגשנו, לי זה מאוד החמיא ושמחתי להיות איתו, לפני כמה חודשים עברנו לגור יחד, ובאותה תקופה הוא החליט לשנות מקצוע ונכנס ללימודי ערב של 5 שנים, כשבבוקר הוא עובד משרה מלאה (ולומד גם בשישי), כך שיוצא שהוא חוזר עייף וגמור ואם כן יש לו אנרגיה אז הוא חייב ללמוד, אני לאחרונה לא עובדת אך יש לי עיסוקים, אני מאוד ממורמרת מהמצב ואפילו חשבתי כבר להפרד, אין ביננו מין, כי כבר לא בא לי (מהתיסכול והכעס) והוא לא מראה לי שהוא אוהב אותי או רוצה וכשבא לו אז זה מין דחף מיני ופחות מתוך אהבה או משיכה אליי כפי שהיה בעבר... אני מצד שני לא יכולה לבוא אליו בטענות, כי אלו החיים שלו וזה מה שטוב לו ואני נשארת עם הכעס, דיברתי איתו על זה והוא כמובן אומר שאין לו ברירה ובגילו הוא חייב מקצוע שיאפשר לו להרויח משהו בחיים. אני מרגישה דחויה...לא נהנית מהקשר, הוא בקושי בבית ואם כן הוא ישן, כל המטלות של הבית נופלות עליי, כי הוא לא כאן. הוא בחור מושך ואני אוהבת אותו, אבל הוא מאוד פאסיבי, ובזמן האחרון שם אותי במין פינה מרוחקת (בבוידעם שאחכה לו) מה לעשות?
