יש לי חתולה קצת התעללתי..
הסיפור ככה, גורת חתולים ננטשה בשרב מתחת לבית שלי לפני כשבועיים וחצי..הלב זעק לקחתי אותה.
פרסמתי במקביל בפייסבוק שיאמצו אותה לא מצאתי.
בחור מהעיר אמר אולי עוד לא נתן תשובה..
בנתיים קניתי לה ב300 ש"ח ציוד שצריך לה, חיסונים לא.
והיא גורה מעצבנת לפעמים , אני בלחץ כי תיכף שבוע הבא ניתוח..מורכב של השיניים..ובעיות אחרות וכו'...
והיא בפעם הלא שניה..קופצת על הצמח שלי ומכסחת אותו...בלילה אתמול שאני עייף ועל אטנטיביוטיקה ומתוסכל מפה ומשם..דפקתי לה מכות..חזקות ממש ..ועוד משיכה באוזן וצעקות אחרי ..מיותר לגמרי לגמרי היה מספיק שוב תולי לא ולהרים את העלים.
אחרי זה הצלחתי להרגיע אותה המסכנה פחדה ממני פחד מוות ..היום יותר טוב...אבל לעזא..איתי אין לי שליטה מסתבר על הכעסים ומוציא על גורה שהצלתי...עכשיו מה יעזור שכואב לי הלב והמצפון?
איף...
אחפש לה סוף בית אחר...אין ברירה. למרות ברגיל אני מטפל בה טוב וזה פינוקים ואוכל ויחס ומשחקים...
שאני עצבני ישמור השם.
וגם אני מפחד להתקע בבית חולים ..יום מילא אם יהיה יותר אין לי מי שיבוא לבדוק אותה ולהאכיל...בעיה .
וואלק אלוקים מה שלח לי אני לא מבין אותו לפעמים...
רק מה שבטוח שאם חשבתי שאני בסדר...אני ממש ממש לא !
כנראה שאקח טיפול פרטני...ובאמת הזמן להתמודד עם הכעסים ובלי תירוצים ...גם אם יפריע לבעיית הזיכרון וכל זה..שיש לי.
היתר תקוע...אין חוגים עכשיו והקהילה אולי תסגר...בשל תקציב. אין מקום אחר לפעילות...תקוע בבית לבד משועמם ומתוסכל...ומחכה לניתוחים . ומודאג מבדיקת כבד לא תקינה ולפני עוד בדיקות של הכבד..
שוקל מה לעשות עם עצמי ולא יודע...
נראה לי הנכון לעבור מקרית שמונה למרכז ..טכנית כספית ודיור ציבורי...זה גם לא ממש אפשרי
אולי אוותר פשוט ואחזור לימים של פעם של לא לעשות כלום יש קצבה וכל היתר תהליכים ארוכים וזהו להסתגל חזרה לאין כלום ולא עושים כלום..כי מה שאני עושה לא מצליח כי מהצד השני לא רואים אותי ולא ממש עוזרים...
אחח להיות נכה ונפגע נפש בישראל...זה להיות 75% מת בחיים
הסיפור ככה, גורת חתולים ננטשה בשרב מתחת לבית שלי לפני כשבועיים וחצי..הלב זעק לקחתי אותה.
פרסמתי במקביל בפייסבוק שיאמצו אותה לא מצאתי.
בחור מהעיר אמר אולי עוד לא נתן תשובה..
בנתיים קניתי לה ב300 ש"ח ציוד שצריך לה, חיסונים לא.
והיא גורה מעצבנת לפעמים , אני בלחץ כי תיכף שבוע הבא ניתוח..מורכב של השיניים..ובעיות אחרות וכו'...
והיא בפעם הלא שניה..קופצת על הצמח שלי ומכסחת אותו...בלילה אתמול שאני עייף ועל אטנטיביוטיקה ומתוסכל מפה ומשם..דפקתי לה מכות..חזקות ממש ..ועוד משיכה באוזן וצעקות אחרי ..מיותר לגמרי לגמרי היה מספיק שוב תולי לא ולהרים את העלים.
אחרי זה הצלחתי להרגיע אותה המסכנה פחדה ממני פחד מוות ..היום יותר טוב...אבל לעזא..איתי אין לי שליטה מסתבר על הכעסים ומוציא על גורה שהצלתי...עכשיו מה יעזור שכואב לי הלב והמצפון?
איף...
אחפש לה סוף בית אחר...אין ברירה. למרות ברגיל אני מטפל בה טוב וזה פינוקים ואוכל ויחס ומשחקים...
שאני עצבני ישמור השם.
וגם אני מפחד להתקע בבית חולים ..יום מילא אם יהיה יותר אין לי מי שיבוא לבדוק אותה ולהאכיל...בעיה .
וואלק אלוקים מה שלח לי אני לא מבין אותו לפעמים...
רק מה שבטוח שאם חשבתי שאני בסדר...אני ממש ממש לא !
כנראה שאקח טיפול פרטני...ובאמת הזמן להתמודד עם הכעסים ובלי תירוצים ...גם אם יפריע לבעיית הזיכרון וכל זה..שיש לי.
היתר תקוע...אין חוגים עכשיו והקהילה אולי תסגר...בשל תקציב. אין מקום אחר לפעילות...תקוע בבית לבד משועמם ומתוסכל...ומחכה לניתוחים . ומודאג מבדיקת כבד לא תקינה ולפני עוד בדיקות של הכבד..
שוקל מה לעשות עם עצמי ולא יודע...
נראה לי הנכון לעבור מקרית שמונה למרכז ..טכנית כספית ודיור ציבורי...זה גם לא ממש אפשרי
אולי אוותר פשוט ואחזור לימים של פעם של לא לעשות כלום יש קצבה וכל היתר תהליכים ארוכים וזהו להסתגל חזרה לאין כלום ולא עושים כלום..כי מה שאני עושה לא מצליח כי מהצד השני לא רואים אותי ולא ממש עוזרים...
אחח להיות נכה ונפגע נפש בישראל...זה להיות 75% מת בחיים